יום שני, 23 באוקטובר 2017, ג' חשון ה' תשע"ח
לפרסום חייגו: 08-9255158

יהדות פותח את ידיך ברמלוד נט באר יעקב

יהדות פותח את ידיך - הפינה היהודית של תושבי רמלה, לוד, מודיעין ובאר יעקב

שמיני עצרת, שמחת תורה ופרשת "וזאת הברכה"

על החג, ספרים מומלצים, פרשת השבוע, פרפראות ועוד

פורסם בתאריך:


בתמונה: דגל שמחת תורה. מאוסף הספרייה הלאומית. צייר: צבי לבני, 1950

מאת: גדי איידלהייט

שלום לכולם!
חג הסוכות בעיצומו ואני מקווה שכולכם נהנים מימי חול המועד.

לפנינו החג האחרון של חודש תשרי - שמיני עצרת, בו מציינים גם את שמחת תורה וקוראים את פרשת וזאת הברכה, ומשלימים את קריאת התורה.

כאן תמצאו את תקציר ענייני החג ומאמרים לפרשת וזאת הברכה - על תאריו של משה רבנוהפטרת הפרשהולמה בכלל שמחים בשמחת תורה. את ברכות משה לשבטים סוקר יואב בסרטון הווידאו.

בפינת הספרים שתי המלצות. הראשונה על מגילת קהלת אותה קראנו בשבת האחרונה והשני על אמונה ורציונליות.

ספרים מומלצים:

"אני קהלת"

ספר קהלת הוא מהספרים הקשים במקרא. הבעיה העיקרית היא שרוב האנשים נתקלים בו פעם אחת בשנה, בחג הסוכות, לקריאה מהירה, ולרוב מגיעים למסקנות הבאות: יו, איזה פסימיסט, לא ברור מה קהלת רוצה מאתנו, הוא ארוך מאד. סיבות אלו גרמו גם לוויכוח על הכללתו של קהלת בכתבי הקודש שכן יש בו סתירות. ויכוחים נוספים הם על תארוכו של קהלת, והאם קהלת הדמות יכול להיות בכלל שלמה המלך? ושמא היא אישה מאחר ופעם אחת כתוב אמרה קהלת? ושמא בכלל תואר מתחלף שכן לפעמים מופיע אמר הקוהלת עם ה’ הידיעה? תעלומות ומסתורין לרוב.

ספר קהלת אהוב עלי מאד וכבר שנים רבות שאני עוסק בו וגם העברתי כמה שיעורים עליו, אשר כמו בצל מקלפים פעם אחר פעם שכבה נוספת מהספר והראו שמדובר ביצירה שלמה, מלאה ובעלת כיוון ומגמה ברורים. קהלת הוא מספרי האמונה הגדולים והחשובים ביותר שיש, ובניגוד לדעה הרווחת, אני חושב גם שהוא אופטימי מאין כמוהו. לשונו וסגנונו היפים ראויים להתייחסות משל עצמם אך אין כאן מקום להאריך.

אולם לא על עצמי לדבר באתי, אלא על ספרם של הרב יואל בן-נון והרב יעקב מדן, שניים מגדולי מחדשי לימוד התנ”ך בדורנו, בשיטות שונות מעט ואשר כל מחלוקת ביניהם, היא מחלוקת לשם שמים ומסיבה הנאה עצומה לקוראים. למעשה, את חיבתי לתנ”ך אני חייב לשני אישים אלו, שאולי אפילו לא יודעים על כך, אבל עת הייתי תלמיד בכיתה י’ נכנס המורה לתנך ר’ רוני גרוס הי”ו (עימו אני בקשר עד היום), ובמקום לתת את השיעור הרגיל, שהוא לרוב: “הנה פסוק, מה אומר רש”י, מה אומר רמב”ן” וכו’, חשף בינינו את הוויכוח המופלא שהתפרסם בעלונים הראשונים של כתב העת “מגדים” בנושא מה גרם ליוסף לא לשלוח שליחים לאביו. נשימתי נעתקה וכל השאר היסטוריה.

את הספר אני מכיר כבר כמה שנים שכן הוא יצא בהוצאה קטנה בישיבה וכמובן שמיהרתי לרכוש לעצמי עותק. עתה לאחר כחמש שנים הוא יוצא בצורה מסחרית ונגישה לקהל הרחב ואני כמובן ממליץ. נקודת המוצא של המחברים היא שקהלת הוא אכן שלמה המלך, אולם שחתימתו ועריכתו הסופית של הספר נעשו בתקופות מאוחרות בהרבה. נקודת מוצא נוספת היא שהסתירות בקהלת מייצגות הלכי רוח שונים בנפש האדם ולמעשה שלוש דמויות שונות המנהלות בינן ויכוח נוקב: החכם, העמל והנהנתן.

הכותבים אף חילקו את המגילה מחדש למעין מחזה והצמידו דוברים לכל פסוק וקטעי קישור וביניים להמחזה. חלוקת המגילה לפרקים היא עניין נצרך ומתחייב כאשר באים לחקור את קהלת כי החלוקה הנוצרית פשוט תלושה מהמציאות, אף יותר מאשר בשאר ספרי המקרא. החלוקה המוצעת פותרת הרבה קשיים ומאפשרת קריאה של קהלת כיחידה אחת. ובנוסף מצורפים מאמרים כללים על קהלת מאת שני המחברים שלא מהססים כלל כדרכם של חברים טובים ונאמנים לחלוק לחלוטין אחד על שני.

זוהי מלאכת מחשבת של שיטות חדשות בלימוד התנ”ך. לא להישאר מקובעים לתפיסות קודמות. לא להירתע מפני ביקורת המקרא, ולנסות להשיב על מה שאפשר, ובעיקר שימוש בכל כלי אפשרי להבנה טובה יותר של הטקסט. מחקרים היסטוריים, ניתוחים ספרותיים, מעבר לסוגות שונות של שירה ודרמה ואפילו גם להשתמש בכוח הדמיון.

בוודאי שאיני מסכים עם כל פרטי הניתוח ובנקודות מסוימות ממש חולק על המחברים. בדמיוני אני רואה את מגילת קוהלת כולה כצוואתו של שלמה המלך לפני מותו. אולם צוואה זו נמסרה ונכתבה לאחר דורות ורבים. וכך אחד עשר הפסוקים הראשונים, הם פסוקים מאוחרים בהרבה, המביאים את הקדמת העורך לספר וגם שבעת הפסוקים האחרונים המהווים את אחרית הדבר מאת אותו עורך. חלוקה זו פותחת את דברי קהלת בגוף ראשון “אני קהלת” (א יב), ומסיימת אותם בפרק י”ב המתאר את מותו הבלתי נמנע של האדם, תיאור שמעולם לא ראיתי ואני בספק אם אראה יפה ונוגע ללב כמותו.

ראוי הוא ספר קהלת ללימוד מעמיק גם במפרשים הוותיקים וגם בדרכי הפשטות המתחדשים בכל יום. כבר ד”ר מרדכי זר כבוד עשה צעדים חשובים בפירוש למגילה בסדרת דעת מקרא, חיים שפירא כתב עליו ספר מנקודת מבט שונה לחלוטין וספר זה מוסיף נדבך חשוב באפשרויות ההבנה של קהלת, ואם כבר השתמשתי במשל הבצל, הרי ששכבות חדשות ניתן לגלות בו לרוב. ספר זה נותן כמה שכבות חדשות, וראוי שיעורר את הקורא לעיין ולמצוא בעצמו  עוד כמה שכבות.

שמיני עצרת שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה

מאמרים לשמיני עצרת, שמחת תורה ופרשת וזאת הברכה 
תואריו של משה וסיום התורה  - המאמר עוסק בתואריו של משה רבנו ובנסיון למצוא את המסר אותו רוצה התורה להעביר בפסוקיה האחרונים.

הפטרת שמחת תורה - מאמר העסוק בהפטרת שמחת תורה בספר יהושע. 

למה שמחים בשמחת תורה - המאמר מנסה למצוא את הפשר לשמחה המיוחדת בחג שמחת תורה ובפרשת וזאת הברכה.

חידון לשמחת תורה ולפרשת וזאת הברכה - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת וזאת הברכה ולחג שמחת תורה. 

סטטיסטיקה לפרשת וזאת הברכה - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וזאת הברכה.


פרשת וזאת הברכה
פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בתורה ובשונה מכל פרשיות התורה היא נקראת בחג, שמחת תורה ולא בשבת (למרות שלעיתים מחת תורה יוצא בשבת). הפרשה קצרה מאד וכללת את הברכות שבירך משה רבנו את עם ישראל. חשוב לשים לב לברכות ובפרט לדברים הבאים:

·         למרות שראובן נדחק מפני שבט יהודה, בברכות הוא מופיע ראשון

·         חלק מהברכות קצרות מאד וחלקן ( לוי ויוסף) ארוכות מאד

·         יש עוד שינויים בסדר, בנימים מוקדם ליוסף. יוסף מופיע כשבט אחד ורק בסיום הברכה מוזכר שהוא למעשה שני שבטים.

·         זבולון ויששכר מופיעים באותו ברכה.

·         משה רבנו מתייחס לעצמו בברכתו לשבט גד (במילים כי שם חלקת מחחוקק ספון - מתייחס משה לקברו הנמצא בנחלת שבט גד)

·         שבט שמעון - אינו זוכה לברכה כלל, בגלל חרון אפו של משה על פרשת בעל פעור.

כמובן שכל ברכה בפני עצמה, כולל פסוקי ההקדמה והסיום מצריכים עיון. לאחר הברכות מתואר בפירוט מותו של משה רבנו. בגמרא מופיעה מחלוקת האם השורות האחרונות בתורה נכתבו על ידי משה בנבואה, או על ידי יהושע בן נון.

אודות שמיני עצרת ושמחת תורה
חג זה הוא למעשה שני חגים שהתאחדו להם למועד אחד. החג הראשון הוא שמיני עצרת, רגל בפני עצמו הבא מיד לאחר שבעת ימי סוכות. עיקר מנהגו של החג הוא בתפילת הגשם ובכך שמתחילים להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף, וכן מפסיקים בו את מצוות סוכות, אוכלים בתוך הבית ולא נוטלים שבעת המינים
החג השני הוא חג שמחת תורה, בו אנו מסיימים לקרוא את התורה. לחג זה מנהגים רבים מאד (למרות שאין לו מקור כלל, וההתחקות אחר התפתחות הינה נושא נפרד). ממנהגי החג הם ערכית הקפות חגיגיות בבית הכנסת בשירה ובריקודים עם ספרי התורה. העלאת כל הציבור בביתה כנסת לתורה (על ידיד קריאת חלקה הראשון של פרשת וזאת הברכה פעמים רבות), כיבוד שני אנשים בתפקידי החתנים. חתן התורה, המסים את קריאת התורה, וחתן בראשית, הפותח מיידית את מחזור הקריאה החדש בקריאת הפרק הראשון של פרשת בראשית. קריאה והעלאה של נערים מתחת לגיל בר-מצווה לתורה ועוד מנהגים שונים וביניהם מנהג הכנת דגלים על ידי הילדים.
נציין שבחוץ לארץ שנוהגים ים טוב שני, מפרידים בין החגים ואת מנהגי שמיני עצרת עורכים ביום הראשון, ומנהגי שמחת תורה ביום השני (אולם תפילות העמידה עצמן זהות ובשנים מוסיפים את אזכור יום שמיני עצרת), וקריאות התורה שונות בשני הימים.

חג שמח, גדי

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: