יום שלישי, 20 באוגוסט 2019, י"ט אב ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 08-9255158

יהדות פותח את ידיך ברמלוד נט באר יעקב

יהדות פותח את ידיך - הפינה היהודית של תושבי רמלה, לוד, מודיעין ובאר יעקב

כולנו אושפיזין בסוכות !

מצוות העלייה לרגל התקיימה בפסח , שבועות ובסוכות. מלבד המצווה העלייה לרגל, התורה מצווה על שתי מצוות נוספות המיוחדות לרגלים: לחגוג אותם ולשמוח בהם. חובה להקריב שלמי חגיגה, עולת ראיה ושלמי שמחה.רק בחג הסוכות נאמר: "...ושמחת בחגיך, והיית אך שמח!"

פורסם בתאריך:


חג סוכות חל בט"ו בתשרי ונמשך שבעה ימים. סוכות, יחד עם פסח ושבועות הוא אחד משלושת הרגלים שבהם היו יהודים עולים בעבר לבית המקדש. בחג סוכות בונים סוכה בצורה מסוימת ומדויקת ויושבים בה. הישיבה בסוכה היא לזכר יציאת מצרים והסוכות שבהן ישבו בני ישראל במדבר.

החג במקורות: "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". (ויקרא פרק כ"ג) "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים: בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה: כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ". (דברים פרק ט"ז) בנוסף לשני מקורות אלה מצוין חד סוכות גם במשנה במסכת סוכה ויש אליו התייחסות רבה גם בתלמוד, בספרות חז"ל ובספרי הקבלה. שמותיו הנוספים של חג סוכות חג האסיף חג סוכות חל בראשית הסתיו ויש לו פן חקלאי והתייחסות להשתנות העונות ולתפילה לקראת הגשם הקרב. תפילות החג כוללות גם תודות על יבול מן השנה שעברה וגם בקשות לגשמים בסתיו ובחורף המתחילים. השתנות העונות מורגשת מאוד כשיושבים בבית ארעי כמו סוכה ומרגישים את מזג האוויר – החיבור לטבע ולעונות השנה מודגש גם באמצעות ארבעת המינים. זמן שמחתנו חג סוכות נועד להיות חג שמח ולשמחה יש מקום חשוב בחג זה. על פי חז"ל השמחה נובעת גם מחילופי העונות ומהתקווה שהם מביאים וגם משום שזה החג שבא אחרי יום הכיפורים – זמן שבו אנשים טהורים מהחג הקדוש הקודם. מנהגי חג סוכות בניית סוכה בניית הסוכה והישיבה בה, היא הסמל המרכזי של חג הסוכות. אנו בונים סוכות לזכר יציאת מצרים משום שבני ישראל ישבו במדבר בסוכות ארעיות. הסוכה פתוחה לשמים – ומכאן לאלוהים וכן לאורחים. הישיבה בסוכה מחברת את האנשים לאלוהים, לטבע וליבול. מי שמקפידים בבנייה תקנית של סוכה שואבים את אופן הבנייה מהלכות בניית הסוכה במסכת סוכה שבמשנה. המשנה מציינת כמה עקרונות שיש להקפיד עליהם בניית נכונה של סוכה: הסוכה צריכה להיות תחת לכיפת השמיים ולא תחת עץ או גג קירות הסוכה צריכים להיות מחומרים זמניים כגון בד או עץ ולא מאבן כדאי שהסוכה תהיה פתוחה מצד אחד גג הסוכה נקרא סכך ויש לו מעמד חשוב בניית סוכה כי הוא מסמל את החיבור לשמיים ומכאן לאלוהים. הסכך צריך להיות עשוי מענפים או מצמחים שאינם מחוברים לקרקע ויש לראות דרכו את השמים. מקור המנהג לקשט את הסוכה נהוג לקשט את הסוכה ולהפוך אותה לשמחה וצבעונית. את המצווה הזו הוסיפו חז"ל וזהו – הידור מצווה. מקשטים את הסוכה בשלל קישוטים וכלים נאים. בסוכה יש לשהות, לשבת בה, לארח אורחים לאכול בה ולישון בה כמו בבית ממש. אנשים מאמינים אוכלים בסוכה את כל הארוחות עד לשמחת תורה ולפי ההלכה מצווה גם לישון בסוכה וכך נוהגים חלק מישראל. אושפיזין הם אורחים בארמית. מנהג זה מקורו בקבלה והוא החל סביב ימי הביניים. האושפיזין שעליהם מדברים הם אורחים רוחניים – אבות האומה: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד. על פי המסורת אבות האומה באים לבקר בסוכה במהלך החג וכל אחד מהם מייצג מידה רוחנית מהקבלה. מעבר לאורחים רוחניים מוזמנים בחד הסוכות גם אורחים גשמיים, מאורחים מכובדים ועד לאורחים מהחלשים בחברה – זוהי מצוות הכנסת האורחים שחג זה מממש. שמחת בית השואבה במהלך חג הסוכות משלבים טקסים הקשורים בניסוך מים (שפיכה של מים) ושמחים בשמחת בית השואבה. הטקסים הקשורים למים באים אף הם בשל מועדו של החג - הסתיו והתפילות מתרכזות בציפייה לגשמי ברכה. המקור לשמחת בית השואבה הוא בחגיגת הסוכות בתקופת בית המקדש. במהלך השנה היו מנסכים (שופכים) יין על המזבח בזמן הקרבת הקורבנות ואילו בסוכות היו שופכים מים ומבקשים גשם. גם בימנו חוגגים את שמחת בית השואבה בבתי הכנסת ובחוצות הערים – חוגגים, שרים וקוראים תהילים ושרים את השיר "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה". ארבעת המינים ומצוות סביב ארבעת המינים ארבעת המינים מוזכרים במקורות בספר ויקרא: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל".

ארבעת המינים הם האתרוג, הלולב, ההדס והערבה והם מסמלים את הגיוון שבטבע בארץ ישראל ואת האזורים השונים בארץ. הם שונים אלה מאלה ומייצגים אזורי אקלים שונים בארץ וסוגי חקלאות שונים בהתאם לאקלים. הערבה והאתרוג צריכים הרבה מים, התמר גדל במדבר ואת ההדס נפגוש גדל בהרים הרירים. ההדסים גדלים היטב באוויר הרים קריר. מדרש רבה נותן פירוש לארבעת המינים: כל אחד מארבעת המינים מייצג חלק מעם ישראל וכולם יחד מייצגים את אחדות העם והתקבצותו לפני האל: האתרוגטעם וריח: בעל טעם וריח, מסמל אנשים יודעי תורה ועושי מעשים טובים.  הלולבטעם בלי ריח: בעל פירות טובים והוא עצמו חסר ריח, מסמל יודעי תורה שאינם עושים מעשים טובים.  ריח בלי טעם: בעל ריח טוב אבל בלי טעם מייצג את מי שלא יודעים את התורה אך עושים מעשים טובים הערבה – בלי טעם ובלי ריח: הערבה היא חסרת טעם וחברת ריח והיא מייצגת את מי שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים פרשנות נוספת מזהה את ארבעת המינים עם איברי הגוף: האתרוג דומה ללב: דומה ללב ומכוון לעבודת האל הלולב דומה לחוט השדרה: והוא מבטא את הקדשת הגוף לעבודת האל ההדס דומה לעיניים: ואת העיניים צריך האדם לשמור כדי שלא ייסיטו את תשומת הלב שלו מעבודת האל גם במהלך חג שמח כמו חג הסוכות הערבה דומה לשפתיים: ועל השפתיים צריך לשמור כדי להתפלל באמצעותן גם במהלך חג שמח כמו חג הסוכות את ארבעת המינים מכניסים לסוכה ובאמצעותם אומרים תודה לאלוהים ומברכים על הטבע וחידוש העונות. מצוות נטילת לולב מצוות נטילת לולב (לסוכה) נקראת על שם הלולב שהוא הגבוה והחשוב מבין ארבעת המינים. את המצווה הזו יש לקיים בכל אחד מימות החג, מלבד שבת. סביב ארבעת המינים התפתחו הלכות רבות – ארבעה מינים מהודרים נחשבים לברכה ומקפידים בבחירה של כל ארבעת המינים בצורתם, בשלמותם, ביופיים – אך מהדרים עוד יותר בפרי ההדר – האתרוג. כאשר נוטלים, כלומר לוקחים את ארבעת המינים יחד לסוכה מסמלים באמצעות כך את אחדות עם ישראל.

התמונות צולמו ממסך גוגל

הושענא רבה – פיוט ייחודי לחג סוכות בחג הסוכות אומרים בבית הכנסת את הפיוט "הושענא", הנקראים על שם הפזמון החוזר "הושע נא". במהלך שירת פיוט זה יורד החזן מהבמה אוחז בארבעת המינים וכך גם כל הקהל בבית הכנסת ומבצע הקפה של בימת בית הכנסת – מיקומו של ספר התורה. לכל יום בסוכות (חוץ משבת) פיוט משלו והמכנה המשותף שלהם הוא בקשות לבריאות ולשלום עם ישראל.הושענא רבה הוא היום השביעי בחג הסוכות. הושענא רבה נחשב בספרי הקבלה ליום הדין, שבו חותם אלוהים באופן סופי את הדין ומעניק לעם ישראל "גמר חתימה טובה".

שמיני עצרת – חג שמחת תורה המקרא מציין את יום שמיני עצרת בספר במדבר, פרק כט', לאחר שהוא מציין את חוקי חג הסוכות: "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי - עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם - כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ". (פסוקים לה-לח). שמיני עצרת הוא היום השמיני של חג הסוכות. המילה "עצרת" מתארת אסיפה לצורך תפילה והקרבת קורבנות. חג הסוכות החל בסתיו ומציין את בואו של החורף מתאפיין בטקסים שמטרת כולם היא קריאה לגשמי ברכה ולשנה ברוכת מים ולא שחונה, אולם בחג יושבים בסוכה ולכן התפילות מתמקדות בהתחלת גשמי הברכה בשמיני עצרת – סיום הישיבה בסוכות והחזרה לבתי הקבע. בישראל שמיני עצרת הוא חג שמחת תורה. 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: