יום שבת, 04 באפריל 2020, י' ניסן ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 08-9255158

מאמרים ודעות ברמלוד נט באר יעקב

מכתבים למערכת של תושבי שוהם, באר יעקב, חבל מודיעין, גזר, עמק לוד, רמלה ולוד

מתי צוואה תוכרז כצוואה פסולה?

שאלות ותשובות מאת עו"ד אסתר ורשואר - מנהלת משרד בוטיק ברחוב רבי עקיבא 9 לוד

פורסם בתאריך:    מאת:


נכתב על ידי

יח"צ

רמלודנט באר יעקב

על מי מוטל נטל ההוכחה להוכיח את חוסר כשירותו של המצווה?

נטל השכנוע להוכיח, כי המצווה היה חסר כושר להבחין בטיבה של  הצוואה, מוטל על מי שרוצה להיבנות מטענה זו, כלומר מי שמעונין  לבטל את הצוואה שקיומה התבקש. במילים אחרות, נטל השכנוע מוטל על המתנגד לצוואה. חשוב לציין כי כלל זה חל כאשר הצוואה  הינה תקינה מבחינה צורנית, דהיינו צוואה, שעונה על כל הקריטריונים הצורניים שקבע חוק הירושה על מנת שהמסמך יוכר כצוואה. הפסיקה  קובעת, כי כדי לעמוד בנטל זה, אין די בהעלאת ספקות ביחס להעדר כשירותו של המצווה. הדבר נובע מגישתו של בית המשפט העליון לפיה בטלות של צוואה הינה מעשה חמור וכבד משקל ולכאורה הינה נוגדת את דבריו האחרונים של המנוח. לכן,  על מנת שנהיה רשאים להסיק, כי פלוני לא ידע להבחין בטיבה של צוואה יש לדרוש ראיות ספציפיות וחד משמעיות ליום עריכת הצוואה דווקא. בהקשר זה נקבע, כי כאשר במהלך חייו של המצווה לא הוטל ספק ביחס לכשירותו, הרי לעשות כן לאחר פטירתו,  מטיל על מי שמבקש לסתור בדיעבד את חזקת הכשרות הבסיסית, נטל כבד ביותר והוא יעמוד בנטל זה רק אם יציג ראיות ממשיות וברורות לכך.

מהו המועד הקובע להוכחת חוסר כשירות להבחין בטיבה של צוואה?

חומר הראיות צריך להיות נכון למועד עריכתה של הצוואה. לכן, כאשר בית המשפט מתבקש לקיים את הצוואה, אשר נטען לגביה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה, הוא חייב לבחון  את מצבו של המצווה בשעת עשייתה של הצוואה. זוהי נקודת הזמן המחייבת ולא אחרת. גם אם ידוע שהמצווה היה במצב של חוסר כשירות לפני שערך את הצוואה, אין בכך די אם הדבר לא הוכח ביחס למועד עריכת הצוואה.

כיצד מוכיחים חוסר כשירות של מצווה להבחין בטיבה של צוואה? 

לצורך הוכחת הטענה  בדבר חוסר הכושר של המצווה  להבחין בטיבה של צוואה, ניתן להסתייע בחוות דעת רפואית שתתייחס לשאלה  בדבר מצבו של המצווה בעת שעשה את הצוואה שקיומה מתבקש. חשוב לזכור, שחוות  הדעת הרפואית, ניתנת בדרך כלל ולרוב, על ידי מומחה רפואי שמתמנה על ידי בית המשפט  ואשר לא ראה את המצווה. 

במרבית המקרים, לצורך הכנת חוות הדעת, מסתמך המומחה  הרפואי על מסמכיו הרפואיים של המצווה. מהמסמכים הללו, מסיק  המומחה הרפואי, מה סביר להניח היה מצבו של המצווה במועד עריכת  הצוואה. הפסיקה קובעת כי על חוות הדעת להיות מדויקת ככל שניתן ומבוססת לא  רק על התרשומות אשר מפרטות את האבחנות הרפואיות אודות המנוח, אלא גם על  בחינה וניתוח של תוצאות הבדיקות הרפואיות שביסוד האבחנות הללו, זאת בפרט מקום  שיכול ויהיו 

לאבחנות הסברים שונים ולא אבחנה  אחת ברורה וחד משמעית. לאור העובדה, שהמומחה  הרפואי אינו מתרשם מהמצווה באופן ישיר, אלא מגיע  למסקנות מהמסמכים הרפואיים שהובאו בפניו, רשאי בית המשפט  להסתייע גם בחומר ראיות אחר, שאינו חוות הדעת הרפואית – זאת  על מנת להגיע למסקנה האם המצווה היה בחוסר כושר עת ערך את צוואתו. ראיות אלה, עשויות להיות עדויות של אנשים שהכירו את המצווה במועד עריכת הצוואה לרבות  רופאים שטיפלו בו במישרין במועדים אלה. ראיות אלו, לעיתים, עשויות להיות עדיפות על חוות דעתו של המומחה. המסקנה העולה היא , כי חוות הדעת הרפואית שניתנת  על ידי המומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט ניתנת לסתירה באמצעות ראיות אחרות.

אין בתוכן הכתבה  דלעיל משום המלצה,  חוות דעת משפטית, ייעוץ משפטי או תחליף ייעץ משפטי.

בכל עניין משפטי שבתחום הנכם מוזמנים לפנות אל עו"ד אסתר ורשואר לתיאום פגישה טלפון רב קווי- 077-7172591

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: