יום שישי, 10 ביולי 2020, י"ח תמוז ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 08-9255158

מאמרים ודעות ברמלוד נט באר יעקב

מכתבים למערכת של תושבי שוהם, באר יעקב, חבל מודיעין, גזר, עמק לוד, רמלה ולוד

מגירוש ספרד ועד לכינון היחסים בין ישראל לספרד בשנת 1986

היחסים בין הישראלים ליהודי הגולה, מאבק ההתבוללות של יהודי הגולה, האנטישמיות הגואה והשפעתה על הרצון שלהם לעלות ארצה כל זאת ועוד בכתבה שנערכה על ידי שליחנו המיוחד למדריד. מדריד – בירת ספרד, נחשבת לעיר רשמית, ממלכתית, אשר מציעה מגוון עצום של אטרקציות תיירותיות, מקומות בילוי, מסעדות ואתרים היסטוריים שלהם קשר עתיק יומין עם העם היהודי... 

פורסם בתאריך:    מאת:


נכתב על ידי

דוד דבוש

עורך ראשי

בלעדיי למערכת העיתון "רמלוד פלוס" בשיתוף אפליקציית "רמלודנט באר יעקב", סדרת כתבות על יהדות הגולה 

כתבה ראשונה בסדרה –  מאת דוד דבוש

ההיסטוריה היהודית על אדמת ספרד כוללת את התקופות המפוארות והטרגיות ביותר שעברו על העם היהודי. רדיפה דתית, עבדות, עלילות דם, אינקוויזיציה וגירוש, ולעומתם - "תור הזהב", פריחה של מאות שנים, 

אנו יודעים לא מעט על ההיסטוריה של היהודים בספרד במשך 1,500 השנים עד גירושם מהמדינה ב-31 במארס 1492. אנו מכירים היטב גם את הפזורה היהודית אשר נוצרה בעולם כתוצאה מהגירוש מספרד שהשפיע מאוחר יותר גם על הרכב היהודים בארץ ישראל, אולם, דווקא על שיבתם של היהודים לספרד במאות ה-19 וה-20 אנו יודעים מעט מאוד.

 היהודים והיהדות נעלמו כליל מאדמת ספרד וחצי האי האיברי עד לסוף המאה התשע-עשרה, לפחות על פני השטח. היהודים גורשו, האנוסים הסתתרו בביתם והתרבות היהודית נעלמה אף מהמוזיאונים. אולם לפני כמה עשורים החלו יהודים לשוב לספרד, הפעם בלי להסתיר את זהותם. כיצד חי יהודי בארץ שממנה הוא גורש? מה מרגיש יהודי החי בארץ של "תור הזהב" וגירוש ספרד גם יחד?

 לאחר חלל ריק של ארבע מאות שנה, מאז גירוש ספרד, מאות שנים שבהן לא דרכה כף רגלו של יהודי בספרד, נרקמים חיים חדשים. כמעט אין קשר בין יהדות ספרד דאז ליהדות ספרד של היום, שכולה מיובאת ממקומות אחרים – ובכל זאת, הרוח העתיקה מרחפת. למרות שהיהודים בספרד הם חדשים יחסית, האנטישמיות היא עתיקת יומין. היהודים השתנו, אבל היחס העוין כלפיהם לא השתנה. מאות שנים של פעילות קתולית תיאולוגית, ציבורית ופיזית נגד היהודים השאירו את חותמן על תושבי המדינה ולא ניתן למחוק אותן במחי יד. האנטישמיות טבועה בשפה, במנטליות ובסטריאוטיפים שכמעט בלתי אפשרי לעקור מהתרבות המקומית. לא בגלל המוסלמים החדשים שהיגרו אליה, כמו לשאר מדינות אירופה, אלא בגלל הנוצרים הוותיקים.

 עד היום השם "יהודי" כולל בתוכו את כל אותם אנשים שהם שנואי נפשם של הציבור, כגון: זרים, בוגדים, כופרים ומתנגדים פוליטיים. גם במילון הרשמי של האקדמיה לשפה הספרדית נשמרו מושגים שונים המבטאים את היחס הקשה ליהודי ולכל הקרוב אליו. על המושג "עברי" כותב המילון: "עברי הוא ישראלי או יהודי אשר עדיין שומר על דת משה ועוסק במסחר". המילה "עדיין" מציינת כאן את השקפתה הנחרצת של הכנסייה מאז ועד היום שהדת האמיתית היחידה בעולם היא הדת הקתולית; גם הגדרתו של עברי כ"סוחר" לא נאמרת מתוך הערכה רבה למקצוע זה. על המילה "יהודי" נכתב במילון של האקדמיה עד שנת 1956: "קמצן ומלווה בריבית".

אולם למרות הרגשות האנטי יהודיים והאנטי ישראליים המאפיינים את הציבור בספרד, אי אפשר להתעלם מהרגע ההיסטורי של ביקורו של מלך ספרד, 500 שנה בדיוק לאחר יום הגירוש, בבית הכנסת של הקהילה היהודית במדריד. באירוע זה בא לידי ביטוי הרצון של העם הספרדי לחדש את הקשר עם העם היהודי. גם נשיא מדינת ישראל דאז, חיים הרצוג, נטל חלק באירוע זה.

 במלחמת העולם השנייה הייתה ספרד ניטרלית באופן רשמי, אך מנהיגיה תמכו גלויות בגרמניה הנאצית. למרות זאת, וגם בזכות זאת, היה לספרדים יד בהצלת יהודים רבים. ב-1924 נתפרסם צו אשר העניק אזרחות ספרדית לכל אדם ממוצא ספרדי, בעיקר בארצות הבלקן. צו זה הציל יהודים רבים במלחמת העולם השנייה שמצאו בספרד מקום מקלט. יהודים רבים הגיעו לספרד מגרמניה בין השנים 1931-36. ספרד פעלה לשחרור יהודים ממוצא ספרדי ממחנות ההשמדה, והניטרליות הספרדית אפשרה ל-25,600 יהודים להשתמש בספרד כנתיב בריחה מזירת המלחמה האירופאית. הרוב הגדול של היהודים שמצאו מקלט בספרד עזבו מאוחר יותר לארצות אחרות. ספרד ביססה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, לאחר שהתקבלה לאיחוד האירופי בשנת 1986.

 הביטוי "חודיאדה" בספרדית פירושו לעשות מעשה יהודי. מילה זו מפורשת במילון האקדמיה אשר יצא לאור בשנת 1956: "מעשים לא מוסריים המתאימים ליהודים". במילון שיצא לאור בשנת 1988 "תוקן" ביטוי זה ונכתב: "חודיאדה: מעשה שלילי אשר בעבר נחשב למעשה המתאים ליהודים". אכן, שינוי צורה אבל לא שינוי תוכן. המסקנה ברורה: יהודים עושים מעשים אשר לא ייעשו ובכך ייחודם. עד היום בסלנג הספרדי, כאשר אדם מבקש להגיד אל תרמה אותי, הוא אומר: על תעשה לי חודיאדה, אל תעשה לי מעשה יהודי.

 גם המושג "בית הכנסת" אינו זוכה לעדנה במילוני השפה הספרדית. בית הכנסת SINAGOGA מוגדר כמקום "אשר בו מתקבצים היהודים להתפלל ולשמוע את תורת משה" וכן "מקום מפגש לאנשים המתכננים מעשה בלתי חוקי ומחרחרי ריב וסכסוך".

 הנה כי כן, שנים של פגיעה ביהודים, אינקוויזיציה וגירוש, לא נמחקות במחי רגע. למרות מאות השנים שבהן עין ספרדית לא ראתה את פניו של יהודי על אדמת ספרד, השנאה העמוקה של הספרדים ליהודים לא נעלמה כליל. ספרד נחשבת עד היום – כפי שהוכיח ד"ר גוסטבו פרדניק - למדינה האנטישמית ביותר באירופה. דמות היהודי בספרד היא אפוא דמות מעוותת שאינה קשורה לדמותו הריאלית של היהודי הנוכח במדינה ובעולם.

מאחר ומדריד הוכרזה רשמית כבירת ספרד שנים רבות אחרי גירוש יהודי ספרד, לא תמצאו בעיר זו זכר לקהילה היסטורית. אך כיום חיים כאן כ-7000 יהודים ויש שבעה בתי כנסת, שהמרכזי ביניהם בית הכנסת "בית יעקב" המהווה מרכז לקהילה. רבה הנוכחי הינו, הרב משה בן דהאן, שעורך טקסי קבלת שבת, הבדלות וטקסים לחגים. בבית הכנסת אפשר להזמין ארוחות וקייטרינג כשר, השירות ניתן בדרך כלל לקבוצות, אך ניתן לפנות לבית הכנסת ולברר האם ניתן לקבל את השירות גם כתייר בודד. בית הכנסת הראשי במדריד ממוקם ברחוב צדדי  Balmes  3 ומוקף כולו במצלמות אבטחה ובדלת משוריינת. למקום מורשים להיכנס אך ורק יהודי המקום או ישראלים המזדהים עם דרכון ישראלי ממוצא יהודי ועוברים תחקור בטוחני בכניסה למבנה. בימי שישי שבת, בזמן שמתכנסים יהודים רבים להתפלל, המקום מאובטח ע"י ניידות משטרה מקומיות ובתוך המבנה ישנם אנשי ביטחון ישראלים/יהודים העומדים בכניסה לבית הכנסת ודואגים לתחקר כל אחד ואחת המעוניינים להיכנס לבית הכנסת. במידה והמבקרים אינם מצטיידים בדרכון ישראלי יהודי, אין להם סיכוי להיכנס לבית הכנסת. 

לצד בית הכנסת בית יעקב, תמצאו בעיר עוד שישה בתי כנסת וכולל אחד הנקרא "אבן גבירול". מתוך שבעה בתי הכנסת ישנם בית הכנסת האורתודוקסי (Jasdei Lea – General Orgaz 5)  ובית הכנסת הקונסרבטיבי בית אל (Castello 77). בשניהם מתקיימות תפילות בכל ימות השבוע ובימי שישי ושבת.

כמו כן, במדריד פועל בית חב"ד בראשותו של נציג חב"ד, הרב זלמן גולדשטיין ורעייתו שושי. בית חב"ד ממוקם בכתובת Calle Joan Gamper 27 . בית חב”ד במדריד מציע סיוע בעיקר בכל הקשור למידע על בתי כנסת, תפילות, חגים ושאר נושאים יהודיים. לסניף המקומי אין אתר משלו, אך ניתן להירשם לסעודות שבת בחב"ד  וליצור קשר באמצעות טלפון: 34-93-410-0685 או מייל: rabbi@jabadbarcelona.org 
 

בתקופה האחרונה בשל הביקוש לאוכל כשר, הן על ידי היהודים המתגוררים במדריד והן בשל הישראלים הרבים שהחלו לפקוד את מדריד, החל הרב הראשי של מדריד, הרב דהאן, להנפיק תעודות כשרות למספר מסעדות אשר עומדות בקריטריונים שבחלק מהן ביקרתי, הראשונה הינה פיצרייה בית קפה חלבי כשר העונה לשם "פיצרייה רימון". הפיצרייה מנוהלת ע"י יהודי בשם דויד עייש ובבעלותו של יהודי אחר בשם לואיס. המקום מסביר פנים, נקי, האוכל שם אנין לחיך הישראלי

מסעדה נוספת כשרה שביקרתי בה הייתה מסעדה בשרית העונה לשם: "שיפודי גריל כשר", אף היא מנוהלת ובבעלות ע"י יהודי תושב המקום העונה לשם יוסף חיים חי, יהודי דתי אשר הגיע למדריד מאקוודור.

עוד ביקרתי במסעדה צמחונית המנוהלת ע"י זוג ישראלים, אביב ותמי המתגוררים במדריד. למסעדה קוראים "בורגנזו", שם התקבלנו בקבלת פנים ישראלית חמה עם בקבוק ערק, חיבוק ישראלי ויחס חם. במקום ניתן לאכול: פלאפל, שקשוקה, חומוס, סלט ישראלי, ועוד מבחר עשיר של ארוחות קלילות מהתפריט הישראלי....

 שתי מסעדות נוספות שדי מפורסמות במדריד הוקמו ע"י זוג ישראלים נוסף, שהגיעו לירח דבש, הוקסמו מהמקום, החליטו להישאר שם והקימו את הפלאפל הראשון במדריד שנקרא: "פלאפלרייה" שנחל הצלחה מטורפת, ובעקבות ההצלחה הם הקימו מסעדה נוספת לניגוב חומוס הנקראת "חומוסרייה". שתי המסעדות נחשבות ומפורסמות ומאוד מוצלחות במדריד.

 האנטישמיות במדריד
בשיחה שניהלתי עם יהודים המתגוררים במדריד, הרושם הוא שבסך הכל ידוע להם שקיימת אנטישמיות, אך הם לא חווים אותה. הם מנהלים אורח חיים שגרתי, הם די מאושרים ומרגישים בטוחים, וזאת בהשוואה למקומות אחרים באירופה. 

 

 ההתבוללות במדריד
מבחינת ההתבוללות במדריד, מכיוון שיהדות ספרד כאמור הינה חדשה יחסית בספרד (צו הגירוש הרשמי של יהודי ספרד בוטל רק בשנת 1968 כיום האוכלוסייה היהודית דיי מעורה בחברה הכללית אך מובדלת. עושה רושם שיהדותם של יהודי ספרד מאוד חשובה להם. הם מתגאים בה ומעורים בנעשה במדינת ישראל. למרות שיהודי ספרד מלומדים ונהורים וחשוב להם מאוד לשמור על יהדותם, והם משתדלים מאוד לא להתבולל, נושא ההתבוללות קיים גם בקרב יהדות ספרד

היחס לישראלים ולמדינת ישראל
מטבע הדברים, לנוכח החשיבות של מדינת ישראל ליהודים, ליהודי מדריד חשוב להתחכך עם התיירים הישראלים המגיעים למדריד. הם מקבלים אותם בסבר פנים יפה וניתן לחוש זאת בכל פעם שנכנסים למסעדה כשרה, או מסעדה ישראלית, היחס הנו חם מאוד ולבבי. מדינת ישראל מאוד יקרה וקרובה לליבם של יהודי מדריד, כמעט ואין יהודי שם שלא הרהר או חשב שבשלב מסויים בחייו הוא יצטרך לעלות למדינת ישראל. השאלה אינה האם, אלא מתי? הם רואים במדינת ישראל  כביתם הטבעי כמו כל יהודי אחר בעולם.

אתרים ואטרקציות יהודים במדריד

"החודרייה" הרובע היהודי במדריד
החודרייה, הוא הרובע היהודי של מדריד, בו מרוכזים מבנים יחודיים שנשמרו מהתקופה בה חיו היהודים מהתקופה הוותיקה. היום הרובע הוא סמל להיסטוריה היהודית במדריד ובו מתגוררות עדיין מספר משפחות יהודיות והוא ממוקם במערב מדריד.

כיכר פלאזה מאיור
בכיכר זו  הוצאו להורג לפני כחמש מאות יהודים רבים בני הקהילה במדריד ומכל רחבי ספרד. אמנם הכיכר הגדולה כיום איננה מרמזת על ההוצאה להורג והסיפורים הקשים מן העבר, אך היא מקום עלייה להרבה מאד תיירים מכל גווני הקשת.

העיר טולדו
טולדו נמצאת במרחק נסיעה קצר ממדריד וכדאי לשלב ביקור של יום אחד בטולדו.
טולדו היא מרכז יהודי מזה מאות שנים ויש בה עדיין זכר להיסטוריה היהודית המפוארת. רבים ממגורשי ספרד וממשפחות ממוצא ספרדי שהגיעו לישראל לפני מאות שנים הגיעו מטולדו, בטולדו יש רובע יהודי עתיק, מוזיאון יהודי ובית כנסת. מקור שם המשפחה היהודי "טולדנו", הוא כמובן מהעיר טולדו ומשמעות השם "טולד-נו" שפירושו: לעולם לא! כלומר, לעולם לא נחזור לטולדו לאחר ההשפלה שעברו יהודי טולדו בזמן הגירוש.

צילום תמונה ממסך גוגל

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: