יום רביעי, 19 ביוני 2019, ט"ז סיון ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 08-9255158

חדשות לוד ברמלוד נט באר יעקב

חדשות לוד

אחרי 20 שנה המטפלת האהובה מלוד התאחדה עם הוריה שעלו מאתיופיה

עלמוש מנגיסטו היא מטפלת ותיקה ברשת מעונות אליעד שבלוד. בשבוע שעבר, 20 שנה אחרי שנפרדה מהוריה בגונדר שבאתיופיה, פגשה אותם שוב בשדה התעופה – הפעם עם דגלי ישראל ושלטים בעברית. "לא אבדה תקוותנו"!

פורסם בתאריך:    מאת:


נכתב על ידי

ל.דוברות ע. לוד

רמלודנט באר יעקב

עלמוש מנגיסטו היא אישה מיוחדת ומקסימה ודמות מוכרת בקרב הורי הילדים ברמת אשכול וברמת אלישיב, אשר מכירים אותה כולם בשל החיוך הרחב שלא יורד מפניה. אך עם כל האושר והשמחה של עלמוש לילדים ולהורים, היה לה חלום אחד שצבט את ליבה. עלמוש, שעלתה ללא הוריה לפני שנים רבות, לא הפסיקה לחלום על היום בו תתאחד שוב עם הוריה ותביא אותם לישראל.

לפני 4 חודשים החלום התגשם באופן חלקי. עלמוש הצליחה לגייס את סכום הכסף הנכבד שנדרש ממנה על מנת לארגן מסע שורשים אל מחוזות ילדותה, שם פגשה את הוריה לראשונה אחרי שנות נתק רבות מאוד.

עלמוש והוריה, רגעים אחרי הנחיתה. צילום התמונות: הדס ליקסנברג

את הכסף הנדרש למסע, גייסה עלמוש גם הודות לסיוע של הורים וחברים רבים מקרב הורי המעון, אשר הכירו והוקירו את עלמוש ושמחו לסייע לה.

בשבוע שעבר, הגיע שלב ב’ של המסע לסיומו. הוריה של עלמוש זכו סוף סוף להגיע לארץ ולעשות עליה אחרי 20 שנה שחיכו במחנה גונדר.

את עלמוש, ליוו לשדה התעופה חברים רבים מקרב קהילת לוד ותלמידי מכינת מעוז שליוו ותמכו בה לאורך כל הדרך. "לפעמים צריך רק להראות השתדלות, אתם פתחתם לי את המזל", אמרה עלמוש למלווים בשעה שהמתינו בשדה התעופה בן גוריון.

הדס ליקסנברג, תושבת רמת אלישיב שליוותה את עלמוש ברגעים המיוחדים מספרת: "חיכינו בשדה התעופה משעה תשע כשהמטוס עם הוריה של עלמוש נחת על הקרקע ועד 23:30, כשהם יצאו סוף סוף אל מבואת קבלת הפנים. כולנו היינו חסרי סבלנות, רק עלמוש, כהרגלה המתינה בשקט וחייכה 'חיכיתי עשרים שנה', אמרה, 'יש לי סבלנות לחכות כמה שרק צריך'".

כאמור, את עלמוש ליוו מספר חברים קרובים ובני משפחה ויחד איתם הגיעו גם חברי מכינת מעוז מרמת אשכול, כ-20 צעירים וחברי צוות, שהגיעו עם דגלי ארץ ישראל ו"כמויות של שמחה". כשנכנסו ההורים לטרמינל השמחה שברה שיאים. תלמידי המכינה לא הפסיקו לרקוד ולשיר ולקבל את פניהם של ההורים המבוגרים בהתרגשות גדולה. מסביב, בכו כולם ללא הפסקה.

כששרו תלמידי מכינת מעוז בקול רם "…שירו הביטו וראו מה גדול היום הזה…" ו-"עם ישראל חי" נדמה היה שלא נשארה עין יבשה אחת בכל שדה התעופה.

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: