ועדת אלהרר לחוק השידור הציבורי דנה היום (ה') בפרק בהצעת החוק העוסק בשידור פרסומות, חסויות ותשדירים לציבור בשידור הציבורי. הפרק (י') מגדיר את מאפייני הפרסומים שיופיעו בגופי השידור הציבורי השונים, לרבות הגדרת סוגי התשדירים המותרים במדיומים השונים (רדיו וטלוויזיה), הגבלה על טווח עוצמת הקול בתשדירי הרדיו, הקמת חטיבה מסחרית בתאגיד שתרכז ותפיק תשדירים ועוד.


עם זאת, סעיפי החוק אינם מכילים כיום הגבלה כמותית על הפרסומים ואינם מתייחסים באופן מפורש לסוגיות רלוונטיות כגון פרסום סמוי, תוכן שיווקי ועוד.  במהלך הדיון, הביעו היום חלק מהנוכחים חששות באשר לנוסח ההצעה הקיים. נילי בן גיגי – וולף, מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת, אמרה כי  "בשידור הציבורי שממומן מכספי ציבור, הציבור רשאי ליהנות מתכנים בלי פרסומות. ברשות השנייה יש כיום הגבלות ברורות על כמות התשדירים המסחריים ומן הראוי שלכל הפחות תוגבל הכמות גם בשידור הציבורי". בן גיגי- וולף אף הוסיפה ואמרה כי "מלבד ההשפעות המסחריות, יש פה גם פגיעה כלכלית בערוצים המסחריים שלא 'נהנים' בנוסף גם ממימון ציבורי".


יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) קבעה כי "בעסקינו בשידור הציבורי, בהחלט ברור כי יש לנקוט במשנה זהירות בכל מה שנוגע לפרסומות ופעילות מסחרית על כל סוגיה. יש לנקות ככל הניתן את תכני השידור הציבורי משיקולים מסחריים שזה אינו מקומם".  


הטענה המרכזית שעלתה מנגד, בין השאר ע"י שר התקשורת גלעד ארדן ועובדי רשות השידור, היא שעל אף שמדובר באינטרס משותף לכל, המציאות הכלכלית אינה מאפשרת לתאגיד השידור הציבורי להתנהל ללא פרסומים וחסויות". עם זאת, קבע השר ארדן כי תיבחן האפשרות לוותר לחלוטין על פרסומים מסחריים בפלטפורמות הניו- מדיה של התאגיד.