
סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "האזינו" (כניסה-18:16)(יציאה-19:13)
בְּנִגּוּד לִכְלֵי נְגִינָה אֲחֵרִים, קוֹלוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפָר הוּא קוֹל פָּשׁוּט. תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר מְבַטֵּאת אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה - צְעָקָה פְּנִימִית פְּשׁוּטָה מֵעֹמֶק הַלֵּב כְּבֶן הַמְּחַפֵּשׂ אֶת אָבִיו הָאוֹבֵד. הַתְּקִיעָה שֶׁלְּאַחַר תְּפִלַּת הַנְּעִילָה, מְבַטֵּאת יוֹתֵר מִכֹּל אֶת צַעֲקַת הַנְּשָׁמָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. יֶשְׁנָן תְּקִיעוֹת מִסּוּגִים שׁוֹנִים, כְּמוֹ תְּקִיעָה, שְׁבָרִים, תְּרוּעָה. אוּלָם אַחֲרֵי הַנְּעִילָה יֵשׁ תְּקִיעָה אַחַת בִּלְבַד. שִׂיא הַפַּשְׁטוּת, הִיא תְּנוּעַת הַנִּצָּחוֹן, הַמְּסַמֶּלֶת אֶת הַנִּצָּחוֹן עַל הַשָּׂטָן הַמְּקַטְרֵג בִּתְשׁוּבָה וּבִתְפִלָּה.





