יהדות פותח את ידיך ברמלוד נט

חג השבועות מאת הרב יעקב גלויברמן.(כניסה-19:16)(יציאה-20:20).

המעמד הגדול והמשמעותי בהיסטוריה התרחש בקבלת התורה בשנת 2448 לבריאת העולם. כשעם ישראל קבלו עליהם את התורה ואמרו: 'נעשה ונשמע'. קריאת עשרת הדיברות ביום חג השבועות בבית הכנסת מהווה כעין חזרה על המעמד ההיסטורי. מזלו של החודש 'תאומים', כדי לומר לנו שבלי אחדות ואחווה כאחים תאומים, אי אפשר לקיים את התורה. כידוע, ספר תורה שחסרה בו אות אחת – כל הספר פסול, כך כל יהודי נמשל לאות בתורה. עם ישראל לא שלם בלעדי הזולת. כולנו היינו שם וכולנו כלולים בספר תורה אחד, בדיוק כמו אז-באחדות ובאהבה.

מי יכול לעצום עין כשבעוד כמה שעות נקבל את התורה במעמד נשגב?

חג השבועות מתואר בתורת הסוד ובזוהר הקדוש כיום הנישואין של אלוקים ועם ישראל • שנקבל את התורה בצורה פנימית שמטשטשת את ההבדלים, ולא בצורה חיצונית שמדגישה את ההבדלים. הרב יעקב גלויברמן כתב ופרסם את הטור לרגל חג השבועות באתר "ישראל היום".

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "במדבר".(כניסה-19:12)(יציאה-20:15)

ספר 'בְּמִדְבַּר' הוא הרביעי בחמישה חומשי תורה, נקראת בדרך כלל בשבת שלפני חג השבועות. חז"ל אומרים שכאשר בני ישראל באו למדבר סיני לקראת קבלת התורה בהר סיני, היו כולם מאוחדים ומלוכדים, ככתוב בלשון יחיד: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל" – כאיש אחד בלב אחד. רק בזכות האחדות זכו ישראל למעמד הנשגב של קבלת התורה. לכן מן הראוי להרבות בעשיית שלום בין אדם לחבירו לפני חג מתן תורה, בדיוק כפי שנוהגים בכל שנה בימים הנוראים.

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "בהר-בחוקותי".(כניסה-19:07)(יציאה-20:10).

בפרשת 'בְּהַר -בְּחֻקֹּתַי' כתוב: " וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ". במרבית הפסוקים נוקטת התורה בלשון רבים, אולם כדי לתת עזרה לעניים, היא פונה אל האדם בלשון יחיד - "וכי ימוך אחיך", זאת היות כאשר העני פונה לבקש עזרה, העני נתקל בדרך כלל בהתחמקויות מצד הנותן. לכן אומרת התורה בלשון יחיד - עליך אישית מוטלת החובה לעזור לאח העני ולא לשלוח את העני לאנשים אחרים.

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "אמור"(כניסה-19:02)(יציאה-20:04).

פָּרָשַׁת אֱמֹר פּוֹתַחַת בְּאַזְהָרָה לְכֹהֲנִים, שֶׁאָסוּר לָהֶם לְהִטָּמֵא לְמֵתִים, חוּץ מִלְּשִׁבְעָה בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וּשְׁאֵרֵי בָּשָׂר קְרוֹבִים, וּמְסַיֶּמֶת בְּפֵרוּט רָחָב שֶׁל כָּל הַחַגִּים וְהַמּוֹעֲדִים הַשְּׂמֵחִים בַּשָּׁנָה. זֹאת כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ מוּסַר הַשְׂכֵּל: כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ זְמַנֵּי אֵבֶל וְצַעַר לֹא עָלֵינוּ, כָּךְ יֶשְׁנָם גַּם זְמַנֵּי אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה. עָלֵינוּ לִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ וּלְאַבֵּד תִּקְוָה, וְחַיָּבִים לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמְּצוּקָה שֶׁהִיא חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִן הַחַיִּים, וּלְקַוּוֹת לְיָמִים טוֹבִים, לִימֵי חַג וּשְׂמֵחָה. נִזְכֹּר: כָּל יְרִידָה הִיא לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה. שַׁבָּת שָׁלוֹם.

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "אחרי מות קדושים". (כניסה-18:57)(יציאה-20:00).

אחת המצוות המופיעות בפרשת השבוע 'אחרי מות-קדושים', היא מצוות לא תעשה האוסרת לשקר ככתוב: "ולא תשקרו איש בעמיתו". רבי פנחס מקוריץ תלמידו של הבעל שם טוב זצ"ל אמר, כדי להגיע לאמת יש לעמול קשה. במשך עשרים ואחת שנים עבדתי על עצמי, מתוכם: שבע שנים הקדשתי לגרש מתוכי כל שמץ של שקר וזיוף, שבע שנים נוספות עמלתי לגלות מהותה של אמת. ועוד שבע שנים עברו עלי עד שקלטתי בתוכי את האמת.

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "תזריע-מצורע".(כניסה-18:55)(יציאה-19:53).

חז"ל אומרים שהנגעים-המחלות באים על חטא "לשון הרע", וזו אחת העבירות החמורות ביותר, דוד המלך אומר: "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב." אין ערך לעשיית הטוב, אלא אם שומרים על הפה מ"לשון הרע". כתוב: " כל המעביר על מידותיו, מעבירים ממנו כל פשעיו"- כלומר, אדם שמדברים עליו לשון הרע, ומעביר על מידותיו ומבליג, מעבירים ממנו את כל פשעיו וזוקפים לחובתו של בעל "לשון הרע".

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "שמיני".(כניסה-18:47)(יציאה-19:47).

בין העופות הטמאים המפורטים בפרשת 'שמיני', ניתן למצוא את עוף החסידה. מסבירים חז"ל: ששמו של העוף הוא חסידה משום שהוא עושה מעשי חסד עם חבריו. נשאלת אם כן שאלה מתבקשת: מדוע עוף 'חיובי' שעושה חסד נמצאת בקטגוריה של העופות הטמאים, בעוד שמעשיו הטובים מוכיחים לכאורה שחלקו עם הטהורים? אלא שעוף החסידה עושה חסד עם חבריו דווקא, עם אלה שמוצאים חן בעיניו. כשהחסד האמיתי הוא לעשות אף עם מי שכלל איננו מכירים. זו הסיבה שעוף החסידה על אף מעשיו הטובים נמנה עם העופות הטמאים שתכונותיהם שליליות, כי החסד הוא לכולם ללא הבדלים.

חִנּוּךְ לַעֲנָוָה וְלִצְנִיעוּת/ מאת הרב יעקב גלויברמן(כניסה-18:42)(יציאה-19:42)

'חמץ ומצה' – שניהם עשויים מבצק - קמח ומים. ההבדל ביניהם הוא מצב הבצק. 'החמץ' הוא בצק שתפח, 'המצה' היא בצק שלא תפח. התפיחה וההתנפחות הן סמל להתנשאות וגאווה, ואדם שמתנשא ומתגאה, הוא כבצק שתפח ודומה לחמץ. אי תפיחה והתנפחות היא סמל לענווה. אדם שמתנהג בענווה וצניעות, הוא כבצק שלא תפח ודומה למצה.

פסח צריך להזכיר לנו שאנחנו עם אחד עם גורל משותף./מאת הרב יעקב גלויברמן.

הרב יעקב גגלויברמן: "הערב (יום ד') נסב כולנו לשולחן הסדר, וזו הזדמנות לעצור ולהתבונן כיצד ההיסטוריה חוזרת על עצמה בכל שנה מחדש, כאמרת חז"ל המפורסמת: "בכל דוד ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".