סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "אמור"(כניסה-19:02)(יציאה-20:04).
פָּרָשַׁת אֱמֹר פּוֹתַחַת בְּאַזְהָרָה לְכֹהֲנִים, שֶׁאָסוּר לָהֶם לְהִטָּמֵא לְמֵתִים, חוּץ מִלְּשִׁבְעָה בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וּשְׁאֵרֵי בָּשָׂר קְרוֹבִים, וּמְסַיֶּמֶת בְּפֵרוּט רָחָב שֶׁל כָּל הַחַגִּים וְהַמּוֹעֲדִים הַשְּׂמֵחִים בַּשָּׁנָה. זֹאת כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ מוּסַר הַשְׂכֵּל: כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ זְמַנֵּי אֵבֶל וְצַעַר לֹא עָלֵינוּ, כָּךְ יֶשְׁנָם גַּם זְמַנֵּי אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה. עָלֵינוּ לִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ וּלְאַבֵּד תִּקְוָה, וְחַיָּבִים לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמְּצוּקָה שֶׁהִיא חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִן הַחַיִּים, וּלְקַוּוֹת לְיָמִים טוֹבִים, לִימֵי חַג וּשְׂמֵחָה. נִזְכֹּר: כָּל יְרִידָה הִיא לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה. שַׁבָּת שָׁלוֹם.
