יהדות פותח את ידיך ברמלוד נט

סיפור קצר מאת הרב גלויברמן על פרשת "בראשית". (כניסה- 17:48) (יציאה-18:38)

חז"ל מלמדים אותנו שכשאנו רואים חיסרון אצל האחר, הרי שהוא קיים גם בנו ועלינו לאתרו ולתקנו. ברוח דברים אלו ניתן להסביר את הפסוק בפרשת השבוע בראשית הפותחת את התורה: *"לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ."* כל זמן שהאדם לבדו, עלול הוא לטעות ולחשוב שהוא כליל השלמות, וכך יישאר בעל מידות רעות ושליליות מבלי שיצליח לתקנן. לכן דאג אלוקים שיהיה בחברת אנשים נוספים, ובאמצעות החסרונות שימצא בהם, ילמד גם על החסרונות של עצמו ויתקנם. כך הם יהיו למעשה בבחינת "עזר כנגדו".

הערב בשעה 17:47 יחל חג "שמיני עצרת" המוכר יותר כחג "שמחת תורה"!

חג שמחת תורה הוא המועד הרביעי הנועל את "חגי תשרי": ראש השנה, יום כיפור וחג הסוכות. בתורה, נקרא חג זה בשם 'שְׁמִינִי – עַצֶרֶת', כלומר: היום השמיני של חג הסוכות שבו עושים חגיגת סיום ("עצרת"). אבל השם הנפוץ והמוכר יותר הוא 'שִׂמְחַת תּוֹרָה' על שם החגיגה שמקיימים ביום זה לכבוד סיום קריאת התורה כולה.

היום חוגגים את הושענה רבה שהוא היום האחרון של חג סוכות

הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (היום) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל היום כ"א בתשרי - 16.10 ביום זה התקיימה מצוות ערבה בבית המקדש, וכיום נותר לה זכר במנהג חיבוט ערבה הייחודי ליום זה. ביום זה נהוג לומר פיוטי הושענות רבים יותר מבשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו. זהו היום העשרים ושישה לאחר יום בריאת העולם, כמניין שם הוי"ה שנקרא שם רבה.

סיפור קצר על חג שמחת תורה מאת הרב יעקב גלויברמן.(כניסה-17:48)(יציאה-18:45)

את חג שמחת תורה אנו חוגגים בעיקר עם ספרי תורה סגורים, ופחות בשיעורים ובלימוד עיוני, כמו נניח בחג השבועות - חג מתן תורה. יכולת הלימוד בתורה משתנה מאדם לאדם לפי שכלו והתמדתו של הלומד. משום כך, גם השמחה בהשגת התורה תהיה ברמות שונות לפי ערך השכל של הלומד. אולם בריקוד ברגליים כולם שווים, אין חכמים ואין למדנים, אין גדולים ואין קטנים - כולם חוגגים בשווה. לכן השמחה עם התורה היא דווקא בריקוד היות והקשר של עם ישראל חתורה שווה, וראוי שגם השמחה תהיה שווה לכולם.

הרב יעקב גלויברמן: "סוכות-מתאחדים ושמחים!"

אחד מזיכרונות הילדות המיוחדים של רבים מאיתנו, הוא כרטיס הברכה הקטן והייחודי שהיינו שולחים ומקבלים בערב השנה החדשה. בכרטיס הנוצץ היו דמויות של ילדים האוחזים בידם סל טנא מפואר כשהם מתחת לסכך הסוכה, מעליהם חגות יונות שלום עם עלה זית בפיהם, ומסביב פזורים עוד כמה מסימני חודש החגים – רימון, שופר וצנצנת דבש. הגלויה הזאת אולי מסמלת עבור רבים את עידן התמימות שנדמה וחלף לו מן העולם, אך המסר האמיתי והפשוט  שהגלויה מעבירה רלוונטי גם לימינו אנו, ואפשר לומר שהוא אפילו נצחי. טור חגיגי שפורסם היום ב"ישראל היום" ע"י הרב יעקב גלויברמן:

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "האזינו".(כניסה- 17:56) (יציאה- 18:53)

הפרשת פותחת בפסוק; "האזינו השמים ואדברה ותישמע הארץ אמרי פי". כלומר - "האזינו" בפקודה, ולאחר מכן "ותשמע", שהיא תוצאהת ההזנה. משה רבנו רצה שכל עם ישראל יאזין לדבריו, לכן פתח ב"האזינו השמים", ברומזו לגדולי וראשי העם. כאשר הם יאזינו ויקשיבו, יתקיים גם ההמשך של הפסוק "ותשמע הארץ" בדרך ממילא. גם המוני העם המשולים לארץ, יראו כיצד מנהיגיהם הולכים בדרך הנכונה, וישמעו מעצמם לדברי והוראות התורה.

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "וילך".(כניסה-18:05)(יציאה-19:02).

מסופר על הצדיק רבי זושא מאניפולי זצ"ל, שנכנס לבית הכנסת שלו לתפילת 'כל נדרי' וראה שהמתפללים שקועים בתפילה ודמעות ניגרות על פניהם. ניגש רבי זושא אל ארון הקודש ונשא תפילה: "ריבונו של עולם. אילו לא היו חוטאים בניך, אימתי היית שומע תפילות כה נלהבות? אתה רואה שמהחטאים שלהם יצא טוב... רק בשביל זה ראוי שתסלח לעמך". שבת שלום ומבורך!

היום, ג' בתשרי, "יום צום גדליה" לזכר רציחתו של גדליה בן אחיקם

צום גדליה - כניסה 05:09 יציאה: 19:13 הרקע לצום גדליה הוא יום צום שנקבע לזכר גדליה (גדליהו) בן אחיקם, שהתמנה למושל יהודה מטעם הבבלים הכובשים. צום גדליה הוא אחד מארבעה צומות שקבעו חכמים והנביאים על חורבן הבית, חורבן העם והמקדש. צום גדליה, ב-ג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה . תענית זו היא זכר לרצח גדליהו בן אחיקם, שהיה נציב על יהודה סמוך לאחר חורבן בית המקדש הראשון בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס ומותו היוה באופן סופי את חורבן היישוב היהודי בימי בית ראשון.

הרב יעקב גלויברמן: "להתחדש ולהתרגש בכל פעם מחדש!"

לקראת השנה החדשה הרב יעקב גלויברמן מסביר על הסימליות של שמות החודשים, על הדיסונס בין חיינו הלינאריים לבין החזרתיות שמילות החג מייצגות • וגם מילה על התחדשות ומדוע אנו מתרגשים לקראתה. טור מיוחד של הרב יעקב גלויברמן כפי שפורסם אתמול (מוצא"ש) באתר של "ישראל היום".

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "ניצבים".(כניסה- 18:15) (יציאה-19:11)

פרשת 'נִצָּבִים' נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. השנה יחול החג ביום א' בערב. הפרשה פותחת במילים: " אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אלוקיכם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל... מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ ". הפסוק רומז לראש השנה שהוא יום הדין לכל באי עולם. הפסוק מדגיש שההתייצבות היא באופן של 'כולכם', דהיינו, ניצבים כולם יחד מתוך אחדות וערבות הדדית, ללא הבדלים בין מעמדות, בין ראשי העם לפשוטי העם. עלינו לשאוף להתאחד במשך כל השנה כולה ולא רק לקראת עמידתנו בדין ומשפט בראש השנה. נתפלל יחד שתבוא עלינו שנה טובה ומתוקה. שבת שלום!