מסופר על הצדיק רבי זושא מאניפולי זצ"ל, שנכנס לבית הכנסת שלו לתפילת 'כל נדרי' וראה שהמתפללים שקועים בתפילה ודמעות ניגרות על פניהם. ניגש רבי זושא אל ארון הקודש ונשא תפילה: "ריבונו של עולם. אילו לא היו חוטאים בניך, אימתי היית שומע תפילות כה נלהבות? אתה רואה שמהחטאים שלהם יצא טוב... רק בשביל זה ראוי שתסלח לעמך". שבת שלום ומבורך!
צום גדליה - כניסה 05:09 יציאה: 19:13 הרקע לצום גדליה הוא יום צום שנקבע לזכר גדליה (גדליהו) בן אחיקם, שהתמנה למושל יהודה מטעם הבבלים הכובשים. צום גדליה הוא אחד מארבעה צומות שקבעו חכמים והנביאים על חורבן הבית, חורבן העם והמקדש. צום גדליה, ב-ג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה . תענית זו היא זכר לרצח גדליהו בן אחיקם, שהיה נציב על יהודה סמוך לאחר חורבן בית המקדש הראשון בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס ומותו היוה באופן סופי את חורבן היישוב היהודי בימי בית ראשון.
לקראת השנה החדשה הרב יעקב גלויברמן מסביר על הסימליות של שמות החודשים, על הדיסונס בין חיינו הלינאריים לבין החזרתיות שמילות החג מייצגות • וגם מילה על התחדשות ומדוע אנו מתרגשים לקראתה. טור מיוחד של הרב יעקב גלויברמן כפי שפורסם אתמול (מוצא"ש) באתר של "ישראל היום".
פרשת 'נִצָּבִים' נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. השנה יחול החג ביום א' בערב. הפרשה פותחת במילים: " אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אלוקיכם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל... מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ ". הפסוק רומז לראש השנה שהוא יום הדין לכל באי עולם. הפסוק מדגיש שההתייצבות היא באופן של 'כולכם', דהיינו, ניצבים כולם יחד מתוך אחדות וערבות הדדית, ללא הבדלים בין מעמדות, בין ראשי העם לפשוטי העם. עלינו לשאוף להתאחד במשך כל השנה כולה ולא רק לקראת עמידתנו בדין ומשפט בראש השנה. נתפלל יחד שתבוא עלינו שנה טובה ומתוקה. שבת שלום!
בפרשת "כי תצא" כתוב: "מוצא שפתיך תשמור ועשית". לא רק הכיס צריך לשמור על כספו של אדם – אלא גם לשונו. בטבעו של האדם, בהיותו בצרה, הוא לא מהסס לנדור נדרים ונדבות ולהבטיח לאנשים כל מיני הבטחות של צדקה, ולאחר שמתאושש האדם מצרתו הוא מתחרט ומצטער על הבטחותיו. לכן הזהירה התורה "מוצא שפתיך תשמור ועשית". שמור היטב את דבריך לפני שאתה מוציא מפיך, שכן יהיה עליך לקיים כל מה שיצא משפתיך בשעת הנדר.
בפרשת 'שופטים' כתוב: "כי השוחד יעוור עיני חכמים". פירוש הדברים הוא, שאפילו מי שחכם גדול ולוקח שוחד, הרי שהוא לוקה בחייו ובטיפשות ובסכלות. בהמשך הפסוק כתוב על השוחד: "ויסלף דברי צדיקים". אפילו מי שהוא צדיק גמור אך לוקח שוחד, הוא אינו נפטר מן העולם בלא טרוף הדעת. מכאן גם למדו חז"ל: הלוקח שוחד מבעל דין הבא אצלו למשפט ומטה את הדין לטובת נותן השוחד, אינו יוצא מן העולם עד שלוקה בעיוורון כעונש על לקיחת השוחד.
בפרשת השבוע "ראה", מזהירה התורה; "וראה עינך באחיך האביון.. והיה בך חטא" . כלומר "אם רעה עינך" - אם תסתכל בעין לא טובה על העני, ותחפש אצלו חסרונות וחטאים כסיבה לקמצנות שלך, ולא תיתן לו צדקה, אז יקויים בך המשך הפסוק "והיה בך חטא". - אלוקים ינהג איתך באותה מידה - יבחן היטב את מעשיך וינהג, בדיוק כפי שהתנהגת עם העני. כל אדם צריך לאמץ לעצמו הסתכלות על הזולת בעין טובה.
בפרשת 'עקב' מדובר בין היתר על מצוות 'מזוזה'. מסופר על רבי יהודה הנשיא, ששלח מתנה מזוזה למלך פרס כדי שתשמור עליו, למרות שמלך פרס היה גוי, והמצווה הזו מיועדת ליהודים. מסופר גם בתלמוד שבתקופת המשנה היו מכניסים מזוזה למקל הליכה לשמירה בדרכים. מכאן אנו רואים שלמרות שרק פתחי הבית ראויים למזוזה יש להבחין בין שכר המצווה לסגולת המצוות. על מצוות מזוזה נקבע שכר - למען ירבו ימיכם וימי בניכם", אך מלבד המצווה, יש סגולה מיוחדת, שכאשר קובעים בפתחים מזוזות, אלוקים שומר על הבית, היות והמזוזה במהותה עשויה לשם שמירה והגנה, חשוב לבדוק את כשרות המזוזות פעם אחת בשנה.
בפרשת השבוע "ואתחנן" כתוב: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". לכאורה הנוסח תמוה, מדוע כתוב "נשמרתם לנפשותיכם" ולא "ושמרתם את נפשותיכם". אלא שבניסוח זה מסתתר טעם המצווה "ונשמרתם לנפשותיכם" השתדלו לשמור על בריאות גופכם. ומדוע? "לנפשותיכם". כלומר למען נפשכם. שכן חולי הגוף משפיע על חולי על הנפש ומחליש אותה. כפי שאמר הצדיק ממעזריטש: חור קטן בגוף - חור גדול בנשמה.
