יהדות פותח את ידיך ברמלוד נט

סיפור קצר על חג שמחת תורה מאת הרב יעקב גלויברמן.(כניסה-17:48)(יציאה-18:45)

את חג שמחת תורה אנו חוגגים בעיקר עם ספרי תורה סגורים, ופחות בשיעורים ובלימוד עיוני, כמו נניח בחג השבועות - חג מתן תורה. יכולת הלימוד בתורה משתנה מאדם לאדם לפי שכלו והתמדתו של הלומד. משום כך, גם השמחה בהשגת התורה תהיה ברמות שונות לפי ערך השכל של הלומד. אולם בריקוד ברגליים כולם שווים, אין חכמים ואין למדנים, אין גדולים ואין קטנים - כולם חוגגים בשווה. לכן השמחה עם התורה היא דווקא בריקוד היות והקשר של עם ישראל חתורה שווה, וראוי שגם השמחה תהיה שווה לכולם.

הרב יעקב גלויברמן: "סוכות-מתאחדים ושמחים!"

אחד מזיכרונות הילדות המיוחדים של רבים מאיתנו, הוא כרטיס הברכה הקטן והייחודי שהיינו שולחים ומקבלים בערב השנה החדשה. בכרטיס הנוצץ היו דמויות של ילדים האוחזים בידם סל טנא מפואר כשהם מתחת לסכך הסוכה, מעליהם חגות יונות שלום עם עלה זית בפיהם, ומסביב פזורים עוד כמה מסימני חודש החגים – רימון, שופר וצנצנת דבש. הגלויה הזאת אולי מסמלת עבור רבים את עידן התמימות שנדמה וחלף לו מן העולם, אך המסר האמיתי והפשוט  שהגלויה מעבירה רלוונטי גם לימינו אנו, ואפשר לומר שהוא אפילו נצחי. טור חגיגי שפורסם היום ב"ישראל היום" ע"י הרב יעקב גלויברמן:

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "האזינו".(כניסה- 17:56) (יציאה- 18:53)

הפרשת פותחת בפסוק; "האזינו השמים ואדברה ותישמע הארץ אמרי פי". כלומר - "האזינו" בפקודה, ולאחר מכן "ותשמע", שהיא תוצאהת ההזנה. משה רבנו רצה שכל עם ישראל יאזין לדבריו, לכן פתח ב"האזינו השמים", ברומזו לגדולי וראשי העם. כאשר הם יאזינו ויקשיבו, יתקיים גם ההמשך של הפסוק "ותשמע הארץ" בדרך ממילא. גם המוני העם המשולים לארץ, יראו כיצד מנהיגיהם הולכים בדרך הנכונה, וישמעו מעצמם לדברי והוראות התורה.

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "וילך".(כניסה-18:05)(יציאה-19:02).

מסופר על הצדיק רבי זושא מאניפולי זצ"ל, שנכנס לבית הכנסת שלו לתפילת 'כל נדרי' וראה שהמתפללים שקועים בתפילה ודמעות ניגרות על פניהם. ניגש רבי זושא אל ארון הקודש ונשא תפילה: "ריבונו של עולם. אילו לא היו חוטאים בניך, אימתי היית שומע תפילות כה נלהבות? אתה רואה שמהחטאים שלהם יצא טוב... רק בשביל זה ראוי שתסלח לעמך". שבת שלום ומבורך!

היום, ג' בתשרי, "יום צום גדליה" לזכר רציחתו של גדליה בן אחיקם

צום גדליה - כניסה 05:09 יציאה: 19:13 הרקע לצום גדליה הוא יום צום שנקבע לזכר גדליה (גדליהו) בן אחיקם, שהתמנה למושל יהודה מטעם הבבלים הכובשים. צום גדליה הוא אחד מארבעה צומות שקבעו חכמים והנביאים על חורבן הבית, חורבן העם והמקדש. צום גדליה, ב-ג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה . תענית זו היא זכר לרצח גדליהו בן אחיקם, שהיה נציב על יהודה סמוך לאחר חורבן בית המקדש הראשון בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס ומותו היוה באופן סופי את חורבן היישוב היהודי בימי בית ראשון.

הרב יעקב גלויברמן: "להתחדש ולהתרגש בכל פעם מחדש!"

לקראת השנה החדשה הרב יעקב גלויברמן מסביר על הסימליות של שמות החודשים, על הדיסונס בין חיינו הלינאריים לבין החזרתיות שמילות החג מייצגות • וגם מילה על התחדשות ומדוע אנו מתרגשים לקראתה. טור מיוחד של הרב יעקב גלויברמן כפי שפורסם אתמול (מוצא"ש) באתר של "ישראל היום".

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "ניצבים".(כניסה- 18:15) (יציאה-19:11)

פרשת 'נִצָּבִים' נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. השנה יחול החג ביום א' בערב. הפרשה פותחת במילים: " אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אלוקיכם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל... מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ ". הפסוק רומז לראש השנה שהוא יום הדין לכל באי עולם. הפסוק מדגיש שההתייצבות היא באופן של 'כולכם', דהיינו, ניצבים כולם יחד מתוך אחדות וערבות הדדית, ללא הבדלים בין מעמדות, בין ראשי העם לפשוטי העם. עלינו לשאוף להתאחד במשך כל השנה כולה ולא רק לקראת עמידתנו בדין ומשפט בראש השנה. נתפלל יחד שתבוא עלינו שנה טובה ומתוקה. שבת שלום!

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "כי תבוא". (כניסה - 18:24) (יציאה - 19:21)

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת "כי תצא"(כניסה-18:33/יציאה-19:30)

בפרשת "כי תצא" כתוב: "מוצא שפתיך תשמור ועשית". לא רק הכיס צריך לשמור על כספו של אדם – אלא גם לשונו. בטבעו של האדם, בהיותו בצרה, הוא לא מהסס לנדור נדרים ונדבות ולהבטיח לאנשים כל מיני הבטחות של צדקה, ולאחר שמתאושש האדם מצרתו הוא מתחרט ומצטער על הבטחותיו. לכן הזהירה התורה "מוצא שפתיך תשמור ועשית". שמור היטב את דבריך לפני שאתה מוציא מפיך, שכן יהיה עליך לקיים כל מה שיצא משפתיך בשעת הנדר.

סיפור קצר מאת הרב יעקב גלויברמן על פרשת 'שופטים'(כניסה-18:42) (יציאה-19:40).

בפרשת 'שופטים' כתוב: "כי השוחד יעוור עיני חכמים". פירוש הדברים הוא, שאפילו מי שחכם גדול ולוקח שוחד, הרי שהוא לוקה בחייו ובטיפשות ובסכלות. בהמשך הפסוק כתוב על השוחד: "ויסלף דברי צדיקים". אפילו מי שהוא צדיק גמור אך לוקח שוחד, הוא אינו נפטר מן העולם בלא טרוף הדעת. מכאן גם למדו חז"ל: הלוקח שוחד מבעל דין הבא אצלו למשפט ומטה את הדין לטובת נותן השוחד, אינו יוצא מן העולם עד שלוקה בעיוורון כעונש על לקיחת השוחד.