


בפרשת "כי תצא" כתוב: "מוצא שפתיך תשמור ועשית". לא רק הכיס צריך לשמור על כספו של אדם – אלא גם לשונו. בטבעו של האדם, בהיותו בצרה, הוא לא מהסס לנדור נדרים ונדבות ולהבטיח לאנשים כל מיני הבטחות של צדקה, ולאחר שמתאושש האדם מצרתו הוא מתחרט ומצטער על הבטחותיו. לכן הזהירה התורה "מוצא שפתיך תשמור ועשית". שמור היטב את דבריך לפני שאתה מוציא מפיך, שכן יהיה עליך לקיים כל מה שיצא משפתיך בשעת הנדר.

בפרשת 'שופטים' כתוב: "כי השוחד יעוור עיני חכמים". פירוש הדברים הוא, שאפילו מי שחכם גדול ולוקח שוחד, הרי שהוא לוקה בחייו ובטיפשות ובסכלות. בהמשך הפסוק כתוב על השוחד: "ויסלף דברי צדיקים". אפילו מי שהוא צדיק גמור אך לוקח שוחד, הוא אינו נפטר מן העולם בלא טרוף הדעת. מכאן גם למדו חז"ל: הלוקח שוחד מבעל דין הבא אצלו למשפט ומטה את הדין לטובת נותן השוחד, אינו יוצא מן העולם עד שלוקה בעיוורון כעונש על לקיחת השוחד.

בפרשת השבוע "ראה", מזהירה התורה; "וראה עינך באחיך האביון.. והיה בך חטא" . כלומר "אם רעה עינך" - אם תסתכל בעין לא טובה על העני, ותחפש אצלו חסרונות וחטאים כסיבה לקמצנות שלך, ולא תיתן לו צדקה, אז יקויים בך המשך הפסוק "והיה בך חטא". - אלוקים ינהג איתך באותה מידה - יבחן היטב את מעשיך וינהג, בדיוק כפי שהתנהגת עם העני. כל אדם צריך לאמץ לעצמו הסתכלות על הזולת בעין טובה.

בפרשת 'עקב' מדובר בין היתר על מצוות 'מזוזה'. מסופר על רבי יהודה הנשיא, ששלח מתנה מזוזה למלך פרס כדי שתשמור עליו, למרות שמלך פרס היה גוי, והמצווה הזו מיועדת ליהודים. מסופר גם בתלמוד שבתקופת המשנה היו מכניסים מזוזה למקל הליכה לשמירה בדרכים. מכאן אנו רואים שלמרות שרק פתחי הבית ראויים למזוזה יש להבחין בין שכר המצווה לסגולת המצוות. על מצוות מזוזה נקבע שכר - למען ירבו ימיכם וימי בניכם", אך מלבד המצווה, יש סגולה מיוחדת, שכאשר קובעים בפתחים מזוזות, אלוקים שומר על הבית, היות והמזוזה במהותה עשויה לשם שמירה והגנה, חשוב לבדוק את כשרות המזוזות פעם אחת בשנה.

בפרשת השבוע "ואתחנן" כתוב: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". לכאורה הנוסח תמוה, מדוע כתוב "נשמרתם לנפשותיכם" ולא "ושמרתם את נפשותיכם". אלא שבניסוח זה מסתתר טעם המצווה "ונשמרתם לנפשותיכם" השתדלו לשמור על בריאות גופכם. ומדוע? "לנפשותיכם". כלומר למען נפשכם. שכן חולי הגוף משפיע על חולי על הנפש ומחליש אותה. כפי שאמר הצדיק ממעזריטש: חור קטן בגוף - חור גדול בנשמה.

תאריך זה בולט במיוחד לאור המשפט שם: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה-עשר באב וכיום הכיפורים" (פרק ד', משנה ח'). יש קהילות שחוגגות את החג הזה בכל ימות השנה!

צום תשעה באב יתחיל במוצ"ש (מחר) בשעה 19:48 ויסתיים בע"ה ביום מ בערב בשעה 20:17

פרשת "דברים" נקראת בכל שנה בשבת שלפני צום תשעה באב, שיחול השנה במוצאי שבת. מסופר על צדיק שעסק בהבאת שלום בין איש לחברו ובין איש לאשתו. ובכל פעם שהיה שומע על סכסוך או מחלוקת, מיד היה ממהר ומשתדל להשכין שלום. פעם אחת ביום תשעה באב, שמע על סכסוך ומריבה בבית מסויים. מיד עזב את כל עיסוקיו, והלך לאותו בית כדי להשכין שלום. שאלו את הצדיק; וכי אי אפשר היה להמתין יום אחד עד אחרי תשעה באב? השיב הצדיק; "אדרבא בית המקדש נחרב בעוון שינאת חינם, ומה יכול לתקן את סיבת החורבן יותר מעשיית שלום".

בפרשת "מסעי" החותמת את ספר במדבר, מפורטים כל ארבעים ושניים המסעות שעברו בני ישראל במדבר. ברשימת המסעות כלולים מסעות קלים ונעימים שבהם הכל התנהל על מי מנוחות ומזג אוויר היה אידיאלי, לצד מסעות קשים יותר, שבהם העם התלונן והתמרמר והכול מסביב קודר. בחייו של כל אדם יש מסעות - , ישנם זמנים של אבל, ויש כמובן זמנים של שמחה. עלינו לזכור שגם כשאנו חווים ירידה, אין זו אלא בבחינת ירידה לצורך עליה. לכן, רק אם נמשיך לצעוד קדימה, נגיע למקום טוב יותר, ונראה שהמסע השתלם.