Snapback - הטור השבועי מאת עו"ד ונסה שגיא
הסנקציות הכלכליות על איראן חזרו. גרמניה, צרפת ובריטניה הודיעו על כוונתם להפעיל את המנגנון על איראן. זו דרמה ויש לזה כח השפעה עצום על איראן.
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
עו"ד ונסה שגיא
• הכותבת הינה עו"ד, יו״ר ועדת משפט ותקשורת בלשכת עורכי הדין ובעלת התוכנית המשפטית המובילה ברשת ״הפרקליטות ועו״ד״.
הסנקציות הכלכליות על איראן, החלו כבר בסוף שנות ה 70 של המאה הקודמת, לאחר המהפכה האיראנית ונועדו להגביל את תוכנית הגרעין שלה, את פיתוח הטילים הבליסטיים, את התמיכה בטרור ואת פעילותה הצבאית. הסנקציות גרמו לירידה דרסטית בהשקעות זרות ופגעו ביכולת הייצוא של איראן. הוטלו הגבלות על ייצוא נפט וגז וכן על ייבוא מצרכים חיוניים, שהובילו למחסור במשאבים ולמשבר כלכלי, מה שהוביל לתופעות של אינפלציה, שחיקת שכר, ופגיעה ברמת החיים של תושבי איראן.
האם נמצא המקל שיישר את תאוות הגרעין האיראנית...? לא בטוח. הסנקציות הופעלו פעמים רבות וחודשו גם במהלך שנות ה 2000 מה שלא מנע ממנה את היכולת לממן את ארגוני הטרור ברחבי המזרח התיכון ולציידם ליום פקודה במערכה כנגד ישראל, מערכה שבסופו של דבר איראן בעצמה נגררה אליה.
ההתעצמות ויכולת העמידה שלה היא הרבה בזכות דיקטטורות קיצוניות הדומות לה כרוסיה, סין וצפון קוריאה. האם זה מה שילחץ הפעם את איראן לשולחן המו״מ? ימים יגידו...
איזה יוסי של חבר
״הציבור דוחף מאוד. כדי שיקרה שינוי של ממש - אני צריך להיות ראש הממשלה", אמר ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, בראיון לפודקאסט של יסמין לוקאץ'.
בעיניו, תפקיד רוה״מ איננו בהכרח תפקיד פוליטי, אלא מנהיגותי. האם הוא עלה על משהו? בנט חשב שזה תפקיד ניהולי ״באנו לעבוד״, הגנרלים חשבו שהניסיון המיליטנטי שלהם יעניק את היתרון שדרוש למדינת ישראל, והעם...? העם רק רוצה קצת אחדות, שלום ורעות...
אני לדודי ודודי לי …
מאז עומדי על דעתי, חודש אלול סימל בעבורי תקווה ועורר בי התרגשות לקראת התחלה חדשה. היכולת לאפס את מעשיי מהשנה האחרונה (כמובן תלוי כוונה) ולדייק את חיי מחדש, מילאו אותי בהכרת הטוב. איזה מלך נותן לנתיניו את היכולת לפגוש אותו במשך 40 יום בשדה…? איזה מלך מעניק לנתיניו את הזכות לשהות לצידו, לדבר, לשפוך את הלב, לבקש סליחה ולחפש כפרה, ככה סתם באמצע השדה…?
ההבנה הזאת, ששום דבר אינו אבוד, כל עוד יש רצון טוב לשנות וההכרה בזה שזה תלוי בי, במאמץ שלי ובהבנת גודל האירוע, נותנים לי כל שנה מחדש את ההודיה על היותי. ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, הם זמן לחשבון נפש ולפתיחת הלב. לחבר שהתווכחת איתו, לשכנה שתמיד מציקה, לבן/בת הזוג שלא הענקנו להם מספיק תשומת לב, להורים שלא כיבדנו מספיק, לצדקה שקימצנו בה וללשון הרע שחגגנו בו.
זה בעיקר הזמן לסלוח לעצמנו ולחטוף את ההזדמנות שניתנה לנו לתקן את דרכינו. הימים הטובים של ישראל מלווים תמיד בהבטחה למשהו טוב יותר וגדול יותר. גם בימי החורבן יש תמיד ראייה גבוהה יותר וציפייה מאיתנו להתעלות מעל הרגע ולזמן את הטוב, את הגאולה.
שנזכה ב״ה לשנה של ראייה טובה ומחשבה בריאה.
