גל גל גל גל״צ…
הדיון סביב סגירת תחנת גלי צה"ל (גל"צ) הוא סוגיה רב-שנתית, המונעת ממגוון טיעונים עקרוניים ופוליטיים שמועלה לאורך השנים ונידונה כל פעם מחדש.
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
עו"ד ונסה שגיא
• הכותבת הינה עו"ד, יו״ר ועדת משפט ותקשורת בלשכת עורכי הדין ובעלת התוכנית המשפטית המובילה ברשת ״הפרקליטות ועו״ד״.
יעקב ברדוגו התפטר מגלי צה"ל בשידור חי בפברואר 2022, לאחר שנודע לו כי הוא מודח מהגשת תוכנית "חמש בערב" היומית. מ"מ מפקדת גל"צ דאז, גלית אלטשטיין, החליטה להזיז את ברדוגו מהגשת "יומן הערב" לתוכנית פובליציסטית שבועית ביום שישי בבוקר. ברדוגו טען, כי מדובר ב"הדחה פוליטית ופחדנית שנועדה להשתיק קול ביקורתי ולא כנוע". הוא האשים את הנהלת התחנה בניסיון להדיר קולות ימניים ולערוך "טיהור פוליטי". הסערה סביב ברדוגו הייתה כמעט חסרת תקדים בהיקפה, והיא שהובילה לחרם של גוש הימין על התחנה ולקריאות חוזרות ונשנות לסגירתה.
ברדוגו טען, כי מדובר ב"הדחה פוליטית ופחדנית שנועדה להשתיק קול ביקורתי ולא כנוע". הוא האשים את הנהלת התחנה בניסיון להדיר קולות ימניים ולערוך "טיהור פוליטי".
אבל יש טענות נוספות, ענייניות יותר, שמעידות על הצורך ברפורמה גם בתחנות הרדיו. הטענה המרכזית היא שאין הגיון בכך שגוף צבאי יפעיל תחנת חדשות ואקטואליה אזרחית. מדובר במצב ייחודי שאינו קיים בדרך כלל במדינות דמוקרטיות אחרות וקיים חשש תמידי שהתחנה, מעצם עיסוקה בנושאים שנויים במחלוקת, תגרור את הצבא לתוך השיח הפוליטי, ותפגע במעמדו כ"צבא העם" המאוחד. נטען כי התחנה הרחיבה את פעילותה הרבה מעבר למטרתה המקורית של תקשורת פנים-צבאית לחיילים, והפכה לתחנת שידור כללית לציבור הרחב. נשמעות טענות על פגיעה בתחרות ההוגנת מול כלי תקשורת מסחריים, שכן גל"צ פועלת במימון ציבורי ואינה כפופה לכל אותן רגולציות (כמו תשלום אגרות) החלות על גופים מסחריים. גל"צ הואשמה לאורך השנים בהטיות פוליטיות, בעיקר נטייה לשמאל. פוליטיקאים מהימין מרבים לטעון שהתחנה אינה מאוזנת ואינה משקפת את מגוון הדעות בישראל.
כאשר גוף תקשורת ציבורי נתפס כבעל הטיה פוליטית מובהקת, הוא מאבד את האמון של חלקים נרחבים בציבור שאינם מזדהים עם אותה עמדה. פגיעה באמון זה מחלישה את תפקידה של התקשורת כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה״.
ומעל לכל הטיעונים הללו עומד הטיעון העיקרי בעיניי: גלי צה״ל, תחנה צבאית, נועדה עבור ולמען החיילים, להרים את המורל שלהם בזמני שיגרה בכלל ובחירום בפרט, להעביר ד״ש עם שיר מסבתא לאה לחייל בש״ג, לשמש נתיב סיוע לחיילים, להציע הצעות לייעול הבסיסים, וכמובן להשמיע את ״אין לך מה לדאוג״ (הידוע יותר כ״שלחי לי תחתונים וגופיות״). הוא לא נועד להשמיע דעה אישית, לזרוע חרדה בקרב העם, להחליש את החיילים ולעודד סרבנות (כפי שנטען כנגד גל״צ על ידי גורמים שונים).
ובקיצור, צבא העם עבור העם, גלי צה״ל עבור צה״ל.
חנינה
השאלה העיקרית שאנו כאזרחים צריכים לשאול את עצמנו בהקשר הזה היא, האם נכון שמנהיג בסדר גודל כזה, שהוביל הישגים היסטוריים (כמו הסכמי אברהם), ומתמודד עם מלחמה ב 7 חזיתות, תוך השגת נצחונות לא מבוטלים, ימשיך לעמוד למשפט ולא יזכה לחנינה.
התנאי הבסיסי לתחילת הליך חנינה הוא הגשת בקשה רשמית לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, על ידי נתניהו עצמו או מישהו מטעמו. נתניהו נמנע מכך עד כה, משום שבקשת חנינה נתפסת כהודאה באשמה. החוק אינו דורש הודאה בביצוע העבירה וחרטה כבסיס לבקשת חנינה ובעבר היו מקרים בהם נשיא המדינה העניק חנינה גם ללא הבעת חרטה והודאה באשמה, אבל כפי שציינתי, עצם בקשת החנינה נתפסת כהודאה באשמה. בעבר עלתה גם האפשרות של הסדר טיעון הכולל פרישה מהחיים הפוליטיים, אך גם מגעים אלו לא הבשילו להסכם רשמי, בעיקר בשל התעקשותו של נתניהו שלא להודות באשמה או לקבל קלון. אין מנוס (וביתר שאת כשחדשות לבקרים מתגלים החורים שבתיקי נתניהו) מלחשוש למניע פוליטי באשר לשתי ההצעות הללו שכן, אם לדעת התביעה ניתן לפטור את רוה״מ מהמשך העמדתו לדין בתנאי שיפרוש מהחיים הפוליטים, הרי שאולי אין ממש בטענות כנגדו המוצגים בבית המשפט, ואם יש בהם ממש, אז למה שעבור מי ששוויון מול מערכת המשפט יקר לליבו יוותר על עשיית צדק...?
אם לדעת התביעה ניתן לפטור את רוה״מ מהמשך העמדתו לדין בתנאי שיפרוש מהחיים הפוליטים, הרי שאולי אין ממש בטענות כנגדו המוצגים בבית המשפט
האפשרות לחנינה נותרת נושא שמעסיק את השיח הציבורי, אך אינו מתקדם בערוצים המשפטיים הרשמיים בשלב זה.
מעבר לכל התרחישים והמניעים מרחפת העובדה, שמשפטו של בנימין נתניהו הוא אירוע חסר תקדים בהיסטוריה הישראלית. המשפט הפך מנושא משפטי גרידא לזירת קרב פוליטית מרכזית. תומכי נתניהו רואים בו "ציד מכשפות" פוליטי ותקשורתי שמטרתו להפיל מנהיג ימין, בעוד מתנגדיו רואים בו מאבק חיוני לשמירה על שלטון החוק וטוהר המידות. פער התפיסות הזה מגביר את העוינות בין המחנות הפוליטיים בישראל. בנוסף, משפט פלילי של ראש ממשלה מכהן, והשיח הפוליטי הקשה המלווה אותו, פוגעים בתדמיתה של ישראל כמדינה דמוקרטית יציבה ומסודרת.
נדמה כי אין מקום על הגלובוס שמספק כותרות ואירועים דרמטיים ובטח בזמן כה קצר כמו מדינת ישראל, ואולי זו דווקא החוזקה שלה, שלנו, לעמוד מול אתגרים ביטחוניים, חברתיים, אישיים ועדיין לעמוד חזקים ואיתנים בפרץ, והלוואי ונדע לעמוד כך ביחד, כי רק ביחד ננצח.
שבת שלום,
עו"ד ונסה שגיא
תגובות
