לכבוד הקדוש רבי, ישראל אבוחצירה זצוק״ל
כולם מכירים אותו בתור הבבא סאלי, איש קדוש, פרוש, צנוע,עושה ניסים ומופתים, שהגיית שמו לבד מעוררת התעלות בנפש ותחושות בעור.
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
עו"ד ונסה שגיא
• הכותבת הינה עו"ד, יו״ר ועדת משפט ותקשורת בלשכת עורכי הדין ובעלת התוכנית המשפטית המובילה ברשת ״הפרקליטות ועו״ד״.
אבל כדי להבין את האור הגדול של הבבא סאלי, צריך לחזור אל מחוזות התפילאלת שבמרוקו, אל עיירה בשם ריסאני, שם צמח הילד ישראל אבוחצירא. הוא לא היה ילד רגיל, כבר מראשיתו, ניכרה בו הילה של קדושה וסיפורי המופת החלו ללוות את צעדיו הראשונים.
מספרים כי כבר בגיל צעיר מאוד, ישראל הקטן הבין שהעיניים הן השער לנשמה. כדי לשמור על טהרת מחשבתו, הוא היה הולך ברחובות כשהגלימה שלו (הג'לאביה) מכסה את פניו, כדי לא להביט בדברים שאינם קשורים לקדושה. אביו, רבי מסעוד, ראה את בנו המתמיד בלימוד יומם וליל והבין שצומח כאן ענק רוחני. בגיל שבו ילדים אחרים שיחקו בחוץ, ישראל הקטן כבר סיים מסכתות שלמות של גמרא, כשהוא מסתגר בעליית הגג של הבית.
אחד הסיפורים המופלאים ביותר מילדותו מספר על תקופה של בצורת קשה במרוקו. המים היו מצרך יקר והבארות התייבשו. יום אחד, אימו ביקשה ממנו עזרה בבית, והוא, בשיא ענוותו, ניגש לכד המים הריק. מספרים כי הוא הניח את ידו על הכד ונשא תפילה חרישית. לתדהמת בני הבית, הכד שהיה יבש לחלוטין החל להתמלא במים צלולים ומתוקים. זה היה הרגע שבו השכנים והמשפחה הבינו – "הילד הזה, פיו וליבו שווים, וגזירותיו מתקיימות בשמיים״.
כבר בגיל 18, לאחר פטירת אביו, מונה רבי ישראל לראש הישיבה של המשפחה. הוא לא רצה בכבוד הזה, הוא רצה להמשיך להיות הילד שיושב בפינה ולומד, אך הציבור לא ויתר לו. השמועה על הצעיר שמחולל ניסים ושתפילותיו בוקעות רקיעים פשטה בכל צפון אפריקה.
הילד ישראל הפך ל"בבא סאלי" (האבא המתפלל), אבל בתוכו הוא תמיד נשאר אותו ילד טהור מריסאני – זה שרואה את הכאב של האחר לפני שהוא רואה את עצמו, וזה שמבין שמתנת הניסים ניתנה לו רק כדי לעזור לעם ישראל. האור של אותו ילד, שהחל במרוקו הרחוקה, מאיר עד היום בכל בית יהודי בשנת 2026.
הבבא סאלי והרבי מליובוויטאש
הקשר בין הבבא סאלי לרבי מליובאוויטש היה קשר עמוק, רוחני וייחודי, שהתאפיין בהערצה הדדית ושיתוף פעולה הדוק למען עם ישראל. למרות המרחק הגיאוגרפי והבדלי התרבות, השניים ראו זה בזה שותפים להנהגת הדור.
הבבא סאלי נהג לכנות את הרבי "הנשר הגדול בשמיים". הוא ראה ברבי את ממשיך דרכו של הבעל שם טוב בדורנו והעיד כי מאז גיל 15 לא פתח ספר שאינו הולך בדרכו של הבעל שם טוב. הצהרה זו מדהימה במיוחד בהתחשב בכך שהוא צמח בלב המסורת של חכמי מרוקו, אך מצא בכתבי החסידות (ובספר התניא בפרט) את המזון הרוחני לנשמתו.
הבבא סאלי היה לומד בספר התניא מדי יום. הוא ראה בו "ספר של כלל ישראל" ולא רק של חסידי חב"ד. הוא התבטא פעמים רבות כי הרבי מליובאוויטש הוא "ממשיכו הישיר של הבעל שם טוב" והיה קם מלוא קומתו כאשר היו מזכירים את שמו של הרבי או כאשר היה מגיע מכתב ממנו. בעקבות הזיקה הזו, הוא דחף את נכדיו וחתניו ללמוד במוסדות חב"ד, וחלקם (כמו הרב ישר אדרעי) הפכו לשלוחי חב"ד בעצמם
הבבא סאלי שקל להגר לארצות הברית כדי להתמסר ללימוד תורה ללא הפרעות. הוא פנה לרבי במכתב מלא תארים יוצאי דופן ("קודש הקודשים", "אור ישראל ותורתו"). הרבי השיב לו שעליו להישאר עם הקהילה היהודית במרוקו שזקוקה לו, והבבא סאלי קיבל את דעתו באופן מוחלט.
הבבא סאלי תמך בהתלהבות ב"מבצעים" של הרבי, ובעיקר במבצע נרות שבת קודש לנערות ובמבצע לרכישת אותיות בספר תורה לילדים, עליו כתב מכתב ברכה אישי לכל ילד שישתתף.
לפי עדויות מקורבים, הבבא סאלי התבטא פעם כי הוא "נפגש עם הרבי מחב"ד כל לילה" במישור הרוחני, מה שמעיד על קשר פנימי שחרג מעבר למכתבים פיזיים.
הקשר בין הרבי לבבא סאלי לא הפסיק שם אלא המשיך כקשר הדוק עם משפחת אבוחצירה.
המכתב של רבי מאיר אבוחצירא (הבבא מאיר) לרבי מילובוויטאש
קיים מכתב היסטורי ומרגש שכתב רבי מאיר אבוחצירא (הבבא מאיר), בנו בכורו של הבבא סאלי, אל הרבי מליובאוויטש בתקופה שלאחר הסתלקות הרבי הקודם (הריי"צ) בשנת 1950.
בתקופה שבין הסתלקות הריי"צ (י' בשבט תש"י) לבין קבלת הנשיאות הרשמית של הרבי (י' בשבט תשי"א), הרבי סירב בתוקף לקבל על עצמו את התפקיד. הבבא מאיר היה מבין גדולי ישראל הראשונים שפנו לרבי במכתב שבו הוא מפציר בו לקבל את הנהגת חסידות חב"ד והעולם היהודי כולו.
במכתבו, הבבא מאיר פונה אל הרבי בתארים של הערצה כגון "אדמו"ר" ו"נשיא", עוד לפני שהרבי הסכים להשתמש בתארים אלו בעצמו. הוא כתב לרבי כי "כך הוחלט משמיים" וכי עליו לקבל את עול הנשיאות לטובת עם ישראל.
הבבא מאיר, שהיה בעצמו ענק בתורה ובקבלה, זיהה את כוחו הרוחני של הרבי מרחוק. המכתב נחשב לאחד המסמכים המרתקים המעידים על האופן שבו גדולי ספרד ראו ברבי מליובאוויטש מנהיג כלל-ישראלי.
בעקבות המכתב והקשר שנוצר, הבבא מאיר אף שימש תקופה מסוימת כראש ישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד במרוקו, והיה דוחף משפחות רבות לשלוח את ילדיהן למוסדות החינוך של חב"ד.
הבבא סאלי עצמו העיד על בנו מאיר כי הוא "גדול ממני", והערכה זו של הבבא מאיר כלפי הרבי חיזקה עוד יותר את הקשר האמיץ בין שתי השושלות.
השילוב הזה – בין המקובל הספרדי הקדוש לבין תורת החסידות של מזרח אירופה הפך את הבבא סאלי לדמות ייחודית שהצליחה לאחד את כל חלקי העם סביב שולחנו.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
