אונר״ע
השבוע קיבלנו חותמת סופית לשינוי הסטטוס-קוו שנמשך עשורים. דחפורים החלו בעבודות הריסה ופינוי של מתחם אונר"א בשכונת מעלות דפנה בירושלים.
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
עו"ד ונסה שגיא
• הכותבת הינה עו"ד, יו״ר ועדת משפט ותקשורת בלשכת עורכי הדין ובעלת התוכנית המשפטית המובילה ברשת ״הפרקליטות ועו״ד״.
מדובר ביישום בשטח של החוק שעבר בכנסת, האוסר על פעילות הארגון בישראל. ישראל רואה בצעד הזה תיקון היסטורי והפסקת הזרמת תקציבים ותכני לימוד שהוגדרו על ידה כמסיתים.
הריסת מתחם אונר״א היא הרבה מעבר ל"אירוע נדל"ני".
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש והאיחוד האירופי גינו את המהלך בחריפות,
בטענה שמדובר בהפרה בוטה של חסינות מוסדות האו"ם
על חורבות המתחם מתוכננות לקום יחידות דיור יוקרתיות. עבור רבים בציבור הישראלי מדובר בניצחון ריבוני, בעוד שבקהילה הבינלאומית המהלך ממשיך לעורר ביקורת על היעדר חלופה הומניטרית מוסדרת לניהול שירותי החינוך והבריאות במזרח העיר.
הריסת מתחם אונר״א היא הרבה מעבר ל"אירוע נדל"ני". מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש והאיחוד האירופי גינו את המהלך בחריפות, בטענה שמדובר בהפרה בוטה של חסינות מוסדות האו"ם. באונר"א אף הזהירו כי הריסת המתחם מהווה תקדים מסוכן שעלול להוביל לפגיעה עתידית בנציגויות דיפלומטיות נוספות.
בעוד ממשל טראמפ מקדם את "מועצת השלום" כחלופה לאו"ם בשיקום עזה, ישראל מנצלת את הגיבוי המדיני מוושינגטון כדי לקבוע עובדות בשטח בירושלים. המהלך מסמן את ניתוק הקשר הסופי בין ישראל ל״סוכנות״.
מה שנקרא, בון וויאז׳….
עם הפנים לחלל
בזמן שהכותרות במהדורות החדשות המשיכו לעסוק בהריסות ובמחלוקות פוליטיות, בקומה העליונה של אוניברסיטת תל אביב השבוע, המציאות נראתה אחרת לגמרי. כנס רמון הבינלאומי ה-21, אירוע השיא של שבוע החלל 2026, הרגיש כמו בועה של אופטימיות זהירה – מקום שבו לא מדברים על גבולות על המפה, אלא על האופן שבו הם נעלמים כשמסתכלים עליהם מגובה של מאות קילומטרים.
צ'ארלי בולדן, האיש שניהל את נאס"א, הזכיר לכולם שדווקא ברגעים הקשים ביותר, ישראל תמיד ידעה להסתכל למעלה.
רגע השיא של הכנס הגיע עם ההכרזה של שרת המדע, גילה גמליאל על היעד השאפתני של ישראל- אסטרונאוטית ישראלית ראשונה עד 2030.
המחזה היה כמעט סוריאליסטי. אסטרונאוטים מכל העולם השתתפו השנה בשבוע החלל, כשהבולטת שבהם הייתה ד"ר סיאן פרוקטור, האישה הראשונה שהטיסה חללית מסחרית, שסיפרה בעיניים נוצצות איך המבט על כדור הארץ שינה את תפיסת העולם שלה. לצידה, צ'ארלי בולדן, האיש שניהל את נאס"א, הזכיר לכולם שדווקא ברגעים הקשים ביותר, ישראל תמיד ידעה להסתכל למעלה. רגע השיא של הכנס הגיע עם ההכרזה של שרת המדע, גילה גמליאל על היעד השאפתני של ישראל- אסטרונאוטית ישראלית ראשונה עד 2030. אבל לא רק חלומות היו שם, אלא גם ביזנס. באירוע ה-"Space Pitch", ראינו את העתיד הכלכלי של ישראל.
יש מי שיגיד שזה מנותק. שיש לנו מספיק בעיות כאן, על הקרקע, מכדי להשקיע מיליונים בלוויינים ובאסטרונאוטיות. אבל מי שהסתובב השבוע בין הילדים הנרגשים בפלנתניה או שמע את היזמים בכנס רמון, הבין שזה בדיוק ההפך. החלל הוא לא בריחה מהמציאות – הוא המנוע שימשוך את הכלכלה והחינוך שלנו קדימה. בסוף השבוע הזה, כשנסתכל לשמיים, נדע שאי שם בין הכוכבים, יש לישראל לא רק לווייני ריגול, אלא גם חלומות שלמים שמחכים להמריא.
