גם העידוד בבידוד

שלומית, הבת של אורה וקרט ז"ל כתבה פוסט לכבוד ט"ו בשבט שחל הערב ומחר. תודה לגננת דור, יהודה פרדיס וספריית פיג'מה על ההשראה.

פורסם בתאריך: 16/01/2022 18:00    מאת: ג'אק שיטרית

נכתב על ידי

ג'אק שיטרית

רמלודנט באר יעקב

בתמונה: שלומית עם אמה אורה וקרט ז"ל

גם העידוד בבידוד

למסיבת ט״ו בשבט 
קיבלו הילדים ספר
״האורן הבודד״
שנשמע לי עכשיו קצת יותר מעודד
כי רגע אחרי שחילקו את הספרים בגן
הודיעו על מאומת בבדיקת אנטי-גן.

הגן התפזר הילדים בבידוד
אחרי שנתיים המצב נראה אבוד
כל ילד עם חיוך חמוד,
ההורים כולם באותו עמוד- כבר לא זועקים, מקבלים בכניעה מסתכלים לשמיים מחפשים ישועה
כבר שנתיים חיים מגל לגל, 
בין בידוד לעידוד החיים הם גלגל
ומי שניצל מהגל, שלא יתגרה בגורל!

האדם מתרגל להכל,
למסכה, למטוש, לתו ירוק או סגול.
מצטמצם לדלת אמות
מוחק מחלום מדינות אדומות
מעדיף זום על פקקים
בית על משרד ועובדים
אחרי שנתיים אפשר לומר כבל עם:
הקורונה בייתה את האדם.
הרי כל מנטור יגיד שהרגל הופך חיים אחרי 28 ימים
ואנחנו תקועים עם מגפה כבר שנים!
פחות מתחבקים
פחות מתנשקים
רחוקים
מבודדים.
מפחדים לתכנן,
וקוראים כל אות במדיניות ביטולים.

וגם כאן, יש היררכיה בין ילדי הגן 
יש פשוטי עם ויש מחלים או מחוסן.
ואצלנו על אף שקורונה הכתה בטרילוגיה היא לא השאירה זכר אצל הילדים בסרולוגיה.

אז איך יוצרים בכל זאת קצת עידוד 
כשסיפור נראה אבוד? 
בשעת לילה מאוחרת, 
אחרי יום של הפעלות 
שירה הביאה את הספר שקיבלה במקום מסיבת הנטיעות.
שם האורן המסכן, קצת בודד ומתלונן
הוא גלמוד, מצב רוח ירוד, אין ביחד יש לחוד
תכלס, היה צריך לשנות את שם הספר ל״אורן בבידוד״
אבל אז, בט״ו בשבט באים ילדי הגן ומפיחים רוח וחיים באילן.
״ילדים תודה רבה
עוד מעט אביב כבר בא
כן הזמן כבר לא רחוק
שוב הכל יהיה ירוק״
כמה אירוניה לחלק ספר כזה 
כשגן יוצא לבידוד, כמה דיוק
לתת מסר לאביב ירוק במדינה אדומה.

בין מחשבה למחשבה שירה ישנה שינה מתוקה
עולם חדש וטוב ומלא הפעלות ניתן לה מחר בבוקר.