חדשות רמלה: יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

כמידי שנה, לפני יום ירושלים, בעיריית רמלה מציינים את יום הזיכרון לזכרם של אחינו ואחיותינו, יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל. 

פורסם בתאריך: 04/06/2024 18:00    מאת: מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

---

נכתב על ידי

מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

כמידי שנה, לפני יום ירושלים, בעיריית רמלה מציינים את יום הזיכרון לזכרם של יהודי אתיופיה, שנספו בדרכם לארץ ישראל. 

בתמונה: וידל בצעדת הדגלים

ראש עיריית רמלה - מיכאל וידל:
"אנו מחויבים לא רק לזכור את אלו שלא זכו להגשים את חלומם להגיע לארץ המובטחת, אלא גם להכיר בגבורה ובנחישות של קהילה שלמה שעמדה מול קשיים בלתי נתפסים במסעה לישראל. יהי זכרם ברוך"

להלן סיפורה של תושבת העיר רמלה שרה אווקה, שסיפורה הוא סיפורם של רבים מבני ובנות הקהילה האתיופית שעשו את דרכם לארץ ישראל, דרך רצופה באתגרים, סכנות ואובדן: 

שרה אווקה תושבת העיר רמלה שעלתה מאתיופיה

- מתי החלטתם על המסע לעבר ישראל?
- "שלום, שמי הוא שרה מלקמו, שרה אווקה יותר נכון. יצאתי לישראל בנגלה השנייה, עם הצעירים והתלמידים. הייתה לי ילדה קטנה על הגב שלי, אחי ארז כהוא ראה שיצאתי הוא אמר: 'אם שרה יוצאת, גם אני אלך, אני לא אשאר', והוא בא אחריי. אז התחלנו ללכת והיה קשה מאוד, שבוע ימים הלכנו ברגל, בבקרים שהתחיל להיות חם ושמש קופחת, ישבנו כולם מתחת לעץ, וכשהשמש שקעה, התחלנו ללכת, ככה כל הלילה אנחנו הולכים, הולכים, הולכים עד שמתעייפים וחוזר חלילה כל לילה." 

- מה הזכרון הכי משמעותי שלך מסודן?
- "אספו את כולנו ודחסו אותנו בצפיפות נוראית לתוך משאית של פרות. הילדה שלי, מרים, שהיא הייתה ממש קטנה ורזה, נחנקה לי, אז אחי ארז שראה את זה, עזר לי ועוד מישהו שלקח את הילדה והרים אותה גבוה למעלה שתקבל אוויר ותוכל לנשום, והיא קיבלה אוויר ברוך השם וניצלנו והגענו לוודי גורא (מחנה פליטים)."

- איך הייתה העלייה לישראל ואיך החיים ברמלה?
"אחרי חודש, אפילו פחות, מאז שהגענו למחנה, הגעתי לישראל, ופתאום הייתה עוד עלייה, אמרו לי אולי אח שלך בא, אז חיכית לו ופתאום מגלה שיחד עם אחי,  גם ההורים שלי הגיעו למחנה ועלו לארץ. כולם עלו, גם אמא שלי, אבא שלי, הייתי בהלם, לא הצלחתי להבין איך הם הגיעו לשם ובאו ובזמן שאני חיכיתי לאחי ארז, הוא הביא את כולם. אז ככה התקדמנו, ארז בא וגם ההורים שלי באו. ברוך השם, קנינו דירה ובאנו לרמלה."

- מה המסר שלך לדורות הבאים?
"באתיופיה אמרו לי, איך תגיעי עם הילדה? יהיה לך קשה, הצעירים יברחו ויעזבו אותך. עניתי שלא משנה, החלטתי, יצאתי והגעתי למטרה שרציתי.  המסר שלי הוא, לא להתייאש ולא לוותר. מה שיש בלב, תנסו לעשות אותו ותעברו."