האם פרוייקט "פינוי-בינוי" בבאר יעקב בסכנה?
תדהמה בבאר יעקב בעקבות כתבה שהתפרסמה היום (שישי) ב"דהמרקר" תחת הכותרת: דם רע, תביעות ואלפי דיירים שמחכים: מה קורה בחברת ההתחדשות העירונית המובילה בישראל? היישומון "רמלודנט-באר יעקב" בחר לפרסם את הכתבה כאן, כדי שתושבי העיר באר יעקב יוכלו לקרוא את הכתבה ויתעדכנו בפרטים החשובים.
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
מערכת רמלוד נט ובאר יעקב
בתמונה: מתחם הרצל בבאר יעקב. לא מתקדם לשלב המעשי כבר יותר מעשור. צילום: עופר וקנין.
לצפייה בסרטון (לא פורסם ב"דהמרקר) מדף הפייסבוק של דיירי מוהליבר יהוד, נא להקיש על הקישור: https://fb.watch/bfammcLFee/
דם רע, תביעות ואלפי דיירים שמחכים: מה קורה בחברת ההתחדשות העירונית המובילה בישראל?
חברת ענב, בשליטת אפי כץ, פועלת זה 20 שנה ומתהדרת בתואר החברה המובילה בענף ההתחדשות העירונית בישראל ■ אך מאחורי המצגות הנוצצות, ועל אף שברשותה מלאי אדיר של דירות שממתינות לחידוש — החברה מסרה עד היום מעט מאוד מפתחות בפרויקטי פינוי־בינוי, נקלעה לסכסוכים משפטיים מול דיירים ויזמים — וגם סומנה על ידי הרשות הממשלתית בעקבות עשרות תלונות שהוגשו נגדה ■ ענב: "פועלים בשקיפות ובהגינות, החברה מסרה עד היום 2,500 יחידות דיור."
"10 שנים עברו מאז שהובטח לנו פרויקט פינוי־בינוי", נזכרת מירה (השם המלא שמור במערכת), דיירת ותיקה במתחם שמתגוררת בו שנים רבות. היא זוכרת היטב את הנציגים הנמרצים שעברו בין הדיירים לפני עשור — עם הבטחה לדירה חדשה וגדולה בבניין חדש עם מעלית. הנציגים הציגו את עצמם אז כמי שפועלים מטעמה של חברת ענב — חברה שאת שמה לא הכירה עד אז. "אבל בינתיים השנים עברו, וכלום לא השתנה. חלק מהדיירים שחתמו אז כבר נפטרו, ואחרים שהזדקנו פה נשארו כלואים בדירות שלהם בקומה רביעית — כי את המדרגות הם כבר לא מצליחים לעלות", היא מפטירה.
על אף התחושה שדבר לא השתנה במתחם מוהליבר, מאחורי הקלעים דווקא בוצעו מהלכים לא מבוטלים: בדחיפת העירייה, גובשה תוכנית ענק להריסת המתחם ולהקמת 1,330 דירות חדשות תחתיו. ב–2016 הגיעה התוכנית אל המסלול המהיר לתכנון מתחמי דיור גדולים (הוותמ"ל), וב–2019 היא זכתה לאישור. אך דווקא בשלב שבו כבר ניתן היה להוציא היתר בנייה ולקדם את התוכנית לשלב המעשי — הפרויקט נותר ללא תזוזה בשטח.
בחברת ענב מייחסים את העיכוב בעיקר למשבר הקורונה, שפרץ שנה לאחר אישור התוכנית. זאת, על אף שבמהלך שנתיים של מגפה שוק הדיור עבד במתכונת כמעט רגילה, נהנה מביקושים והציג עלייה בפעילותן וברווחיהן של חברות הנדל"ן. "למרות המגפה, ענב קידמה את הפרויקט בזמנים קצרים מאוד מהמקובל בענף. ענב מקיימת ישיבות שבועיות עם מחלקת ההנדסה בעיריית יהוד ואף סיכמה עם ראש העירייה כי יתקיים דיון בבקשה להיתר בנייה בסוף מארס או בתחילת אפריל", מסרו בענב. בתגובתם האשימו בחברה את עורך הדין של הדיירים במתחם, וטענו כי הוא "מונע מאינטרסים אישיים, זורע בהלה בקרב הדיירים — ומנסה לעכב את הפרויקט בכל דרך אפשרית. בימים אלה הסוגיה מצויה בהליך בוררות".
לעומת זאת, בעירייה טוענים שהסיבה לקיפאון הפרויקט נעוצה דווקא בהיעדר מהלכים מצד חברת ענב. "כבר שנה שהעירייה דורשת מהיזם להגיש היתרים ולקדם את הפרויקט, יחד עם הדיירים ולמען הדיירים", אמרו בעירייה בתגובה לפנייתנו.
בינתיים, הדיירים במתחם חשים שהזמן פועל לרעתם, ומבקשים להשתחרר מהעול ולנסות לשרטט מחדש את עתידם. "כבר יצא לבניין צו בית מסוכן, וההערכות הן שבקרוב, עם או בלי פרויקט — נצטרך להתפנות", אומרת דפנה (הפרטים המלאים שמורים במערכת), דיירת נוספת במוהליבר שבאחרונה חברה לדיירים נוספים בניסיון להשתחרר מן ההתקשרות עם החברה. הדיירים, שהצטיידו לצורך המהלך בחוות דעת משפטית, טוענים שהופרו ההסכמים עמם, והודיעו לענב על סיום ההתקשרות באופן חד־צדדי. בשבוע האחרון הגישה ענב בקשה דחופה לבית המשפט על מנת להוציא צו מניעה שיעצור את המהלך, והיא תעלה לדיון דחוף".
עבור כל מי שבקיא בסבך הביורוקרטי שבתוכו מתנהל ענף ההתחדשות העירונית, עשוי סיפורו של מתחם מוהליבר להישמע בנאלי, שכן הזמן הממוצע בישראל לקידום פרויקטי פינוי־בינוי — פרויקטים רגישים הכוללים פינוי דיירים ממקבצי בניינים, לצד מלאכת תכנון מורכבת — הוא 12 שנים. אך כשבוחנים את שלל פרויקטי הפינוי־בינוי שמקדמת ענב, לא בטוח שמצבם של הדיירים במוהליבר הוא עניין חריג. זאת, על אף שמאתר החברה עולה שהיא שחקנית משמעותית בענף, המגדירה את עצמה: "החברה הגדולה והמובילה בישראל בתחום ההתחדשות העירונית".
היקף הפעילות של החברה מעומעם. באתר החברה מוזכרים 30 פרויקטים של 15 אלף יחידות דיור. בתחום ההתחדשות העירונית, החברה מצהירה על 200 דירות בלבד. בסרטון שיווקי שפורסם בפייסבוק, החברה מספרת על "פרויקטים בכל הארץ בהיקף של 17,892 דירות"
ענף ההתחדשות העירונית, שבו טוענת ענב לכתר, הוא ענף ייחודי בשוק הדיור, שמצריך מומחיות שונה בתכלית בהשוואה מהפעילות של יזמי נדל"ן, שרוכשים קרקע ומקימים בשטחה פרויקטים חדשים. בפרויקטים של התחדשות עירונית צריך להתמודד עם פינוי דיירים מביתם — לעתים דיירים מבוגרים, בעלי קשיי שפה או בעלי צרכים מיוחדים. אז כיצד זכתה ענב בתואר המרשים? כדי לענות על שאלה זו, צריך לעקוב אחר מצגיה של ענב בשנים האחרונות ולעשות בהם סדר.
בעמוד הבית של אתר החברה למשל, מצוין כי במהלך 20 שנות ניסיונה בשוק היא צברה 30 פרויקטים בהיקף של 15 אלף יחידות דיור. אך שבכל הנוגע לפעילותה בתחום ההתחדשות העירונית, המספרים שמציגה ענב באתר מסתכמים ב–200 דירות בלבד. במצגיה השיווקיים, המספרים משתנים פעם נוספת: "בימים אלה ממש מקדמת קבוצת ענב פרויקטים בכל הארץ, בהיקף של 17,892 יחידות דיור", נטען בסרטון שפירסמה החברה באחרונה בפרופיל הפייסבוק שלה. "עד היום מסרה קבוצת ענב 2,700 יחידות דיור".
בענב מתקשים לספק הסברים פשוטים לפערים המספריים, אך משיחות ובירורים שבוצעו מולם עולה כי אחת הסיבות לפער היא המבנה העסקי של החברה. כמה משותפיה של ענב מחזיקים בפעילות עסקית הנכללת במצגי החברה כחלק מפעילותה — גם אם רוב הפעילות הזאת אינה נוגעת לתחום ההתחדשות העירונית.
תחת קבוצת ענב, שבשליטת אפי כץ, פועלות שתי חברות נוספות: א.כ. ענב בע"מ, שהוקמה ב–2006, וענב ייזום נדל"ן, שהוקמה ב–2009 אף שכץ מעיד כי פעילותו בענף החלה כמה שנים קודם לכן. במסגרת האחרונה, הוקמו מאז 2010 יותר מ–20 שותפויות לשם קידום וניהול של פרויקטי ההתחדשות העירונית של ענב.
לצדן קיימת השותפות ענב ייזום וניהול נדל"ן. אפי כץ שותף בכל השותפויות, וכן בחברות שמאחוריהן עומדים שלמה ברונר, בן למשפחת יהלומנים המעורב בפרויקטי נדל"ן רבים, ואורי וולפסון. פעילותו העסקית של וולפסון איננה גלויה, וניסיונות המערכת לקבל פרטים אודותיו באמצעות חברת ענב לא צלחו.
אז כמה דירות בפרויקטי התחדשות עירונית מסרה "החברה הגדולה והמובילה בישראל בענף"? קשה לומר. סימני השאלה סביב היקפי הביצוע האמיתיים של ענב צפו לאחרונה בקמפיין אנונימי שהופץ נגד החברה ברשתות החברתיות, ששמו "נפגעי חברת ענב". בקמפיין חוזרת ומועלית הטענה כי ענב מסרה עד היום "אפס דירות ואפס מפתחות". בעקבות פרסומי הקמפיין, כץ אף הגיש בחודש שעבר תביעה על סך של חצי מיליון שקל נגד חברת Meta Platforms, המחזיקה ומנהלת את פייסבוק, שבה רץ הקמפיין.
במסגרת התביעה — שהוגשה באמצעות מי שמשמש פרקליטו של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד — דוחה כץ את הטענות שעלו בקמפיין, ומכנה אותן "שקר מכפיש". בתגובה הוא מציג דוגמאות לפרויקטים רבים שבהם, לטענתו, קבוצת ענב השלימה דירות ומסרה אותן.
גם במקרה זה, מבדיקת TheMarker עולה כי הרוב המוחלט של הפרויקטים שמוזכרים בתביעה הם כלל לא פרויקטי של התחדשות עירונית, וכי את רובם המוחלט ביצע שלמה ברונר בשותפות עם חברות אחרות. ברונר אישר כי הוא מצוי בשותפות עסקית עם חברת ענב, אך ציין כי חלק מפעילותו הנדל"נית הינה עצמאית.
דיירת ותיקה במתחם יהוד־מונסון: "10 שנים עברו מאז שהובטח לנו פרויקט פינוי־בינוי. בינתיים השנים עברו, וכלום לא השתנה. חלק מהדיירים שחתמו אז כבר נפטרו, ואחרים שהזדקנו פה נשארו כלואים בקומה רביעית — כי במדרגות הם כבר לא מצליחים לעלות."
כשצוללים אל הרקורד של חברת ענב, נראה שהקושי להבין כמה דירות מסרה החברה ב–20 שנות פעילותה בענף ההתחדשות העירונית — רק מעמיק. בבדיקת TheMarker אותרו 15 פרויקטים בולטים — כולם בלב האזורים הכי מבוקשים במדינה: תל אביב, רמת גן, באר יעקב, קרית אונו, הוד השרון, כפר סבא, יהוד וירושלים. במתחמים אלה מחזיקה החברה 10,000 יחידות דיור לפחות, שחלקן ממתינות יותר מעשור להתחדשות. בשורה התחתונה — רק בשני פרויקטים התקבל המפתח הנכסף.
האחד הוא פרויקט מונסון ביהוד, שבו 1,000 דירות חדשות שכבר נבנו ואוכלסו, והשני הוא פרויקט רקאנטי שברמת אביב, שבו נבנות בימים אלה 198 דירות. אך בפועל, שני הפרויקטים הללו מוחזקים במלואם על ידי חברת אשדר מקבוצת אשטרום, שעל פי דו"חותיה הכספיים אמנם שילמה לענב תמורת מתן שירותים בפרויקט — אך מעולם לא הגדירה אותה בהם כשותפה. באשדר סירבו להתייחס למערכת היחסים עם ענב, אך מסרו כי "החברות משתפות פעולה בפרויקטי התחדשות עירונית זה שנים ארוכות. במסגרת שיתוף הפעולה החברות קידמו ומקדמות פרויקטים של יותר מ–2,000 דירות, מתוכן נמסרו עד היום יותר מ–370 יחידות דיור".
בענב מתעקשים כי התנאים בענף, שכוללים הליכי תכנון ארוכים והתמודדות אנושית עם דיירים ופינויים — מקשים על הגעה מהירה לשלב אכלוס הדירות. אך השוואה להיקפי פעילותן של חברות אחרות, שנחשבות כמו ענב לשחקניות ותיקות בענף — מעלה תמונה אחרת. למשל, במקרה של אאורה ומצלוואי, שגם הן החלו לפעול לפני שני עשורים — החברות מסרו עד היום בפרויקטי פינוי־בינוי 1,550 ו–1,540 דירות בהתאמה, לצד אלף דירות חדשות נוספות שנמצאות בהליכי בנייה, ומאות בשלבי שיווק אצל כל אחת מהחברות.
למעשה, גם חברות עם ותק מועט יותר מענב מציגות נתוני מסירה בהיקפים לא מבוטלים: כך למשל, חברת דוניץ, שנכנסה לפעילות בענף רק לפני עשור, איכלסה עד היום 465 דירות, ועל פי דיווחיה היא בדרך למסירה של 100 דירות נוספות בעתיד הקרוב. גם החברות י.ח דמרי וקבוצת יובלים, שנכנסו לענף בסמיכות לדוניץ ושנים אחרי ענב, מסרו עד כה 486 ו–300 יחידות דיור בהתאמה בפרויקטי פינוי־בינוי שביצעו.
האם דיירים קיבלו הטבות כספיות כדי לתמוך בפרויקטים?
מלבד סימני השאלה בנוגע להיקפי פעילותה בענף ההתחדשות העירונית, נראה שהחברה נאלצת גם להתמודד עם מאבקים משפטיים, סכסוכים ומחלוקות. ממידע שהגיע לידנו עולה כי בשלושה פרויקטים, נוסף על מתחם מוהליבר, מתקיימים כיום הליכים דומים מצד דיירים המבקשים לסיים את ההתקשרות עם ענב. בחלק מהתהליכים מעורבים עורכי הדין ליאור וחן עמידור, המצויים בסכסוך עם חברת ענב, ככל הנראה על רקע סיום ההתקשרות עמם בחלק מהפרויקטים של החברה. לפי ענב, הניסינות הללו הם נקודתיים, ולא מייצגים את כלל הדיירים במתחמים. בעקבות פניותנו בנושא, הציגו בחברה מכתבי תמיכה מכמה נציגויות של דיירים.
אחת הדיירות שחתמה מול ענב היא ריקי קפילוטו, עובדת בכירה בעיריית יהוד־מונוסון. הובטח לה תשלום של חצי מיליון שקל עם יציאת הפרויקט לפועל. כץ לא מכחיש את ההסכם, אך טוען כי הוא נחתם בתקופה שבה זו היתה פרקטיקה נהוגה בשוק, ומציין שהוא בוטל בהמשך
יחסיה של ענב עם הדיירים בפרויקטים השונים מעוררים גם הם סימני שאלה. הסכמים שהגיעו לידי TheMarker, שנחתמו בין החברה לבין דיירים בפרויקטים ביהוד, ברמת גן ובבאר יעקב, חושפים כי הדיירים התחייבו לפעול למען "קידום והצלחת הפרויקט". בתמורה, החברה התחייבה להעביר להם תשלום ביום הריסת הדירות — בין אם תשלום כספי ובין אם בדרך של תמורה עודפת לדירתם החדשה. הסכמים אלה, שלא הגיעו בסופו של דבר לכדי יישום, כוללים לעתים סעיף של תשלום שעשוי להגיע "לשווי של שתי דירות חדשות בפרויקט, בשטח של 140 מ"ר". טענות לקיומם של הסכמים דומים עלו בשיחותנו עם דיירים גם בכפר סבא ובחדרה — אבל שם לא נמצאו עדויות לכך.
במתחם מוהליבר ביהוד, אחת הדיירות שחתמה מול ענב על הסכם דומה היא ריקי קפילוטו, עובדת בכירה בעיריית יהוד־מונוסון, המשמשת המנהלת המינהלת של רובע מונוסון — תפקיד שבו היא אחראית על יישום המדיניות העירונית באזור זה. בהסכם שנחתם בין ענב לקפילוטו, הובטח לה כי כשהפרויקט יצא לפועל היא תזכה לתשלום של חצי מיליון שקל. כץ אינו מכחיש את ההסכם, אך טוען כי הוא נחתם בתקופה שבה זו היתה פרקטיקה שנהוגה בשוק, וכי לאחר מכן ההסכמים בוטלו. בעיריית יהוד־מונוסון אישרו את הפרטים, וציינו כי באחרונה קפילוטו זומנה לתשאול בנושא, שבמסגרתו אושר קיום ההסכם וביטולו לאחר מכן, באותה שנה שבה נחתם.
עורכי הדין של קפילוטו, אורון שוורץ ויוגב נרקיס, מסרו בתגובה: "במעשיה של מרשתנו לא נפל רבב. במסגרת פעילותה כדיירת לקידום הפרויקט במבנה שבו היא מתגוררת, לא עשתה מרשתנו שימוש בהיותה עובדת עירייה. זאת, משום שהיא מועסקת מזה שנים רבות במרחב הנפרד של מונוסון, ובשנים הרלוונטיות שימשה מזכירה פשוטה למנהלת שכונת מונוסון — בעוד הפרויקט נעשה ביהוד, הרחק מתחום פעילותה וסמכויותיה המצומצמות".
"דיירים משתחררים מהסכמים": עשרות תלונות לרשות הממשלתית
לצד התנהלותה של ענב מול דיירים, גורמים רבים בענף ההתחדשות העירונית מפנים טענות כלפי החברה בגין פרקטיקות "סימון טריטוריה" שבהן היא נוקטת לטענתם במתחמי מגורים ותיקים. נגד החברה נטען כי קיימים חיכוכים בינה לבין יזמים אחרים הפועלים בענף על אחיזה בפרויקטים.
באחד המקרים, הנוגע לפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ביותר שמקדמת המדינה כיום — הגיעו הדברים עד שולחנה של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. בקרית משה שברחובות, המדינה ועיריית רחובות מקדמות 10,000 דירות במתחם עירוני חדש שכולל מספר מתחמים בתוכו, המשווקים במכרזים נפרדים. באחד המתחמים, שבמסגרתו אמורות להיהרס 1,300 דירות ישנות לטובת 4,000 חדשות — נרשמו הערות אזהרה רבות על שמה של ענב, אך בדיעבד התברר, כי במקרים רבים הדבר בוצע מבלי שהדיירים הבינו את משמעות המהלך.
ב–2018, נאלצה הממונה על פניות דיירים ברשות להתחדשות עירונית, עו"ד תמר עדיאל זכאי, לטפל בנושא. לפתחה הגיעו 20 פניות מצד דיירים, שביקשו להשתחרר מהסכמים מול ענב על התחדשות עירונית במתחם. בסוף 2019 החליטה זכאי לבטל שישה הסכמים שבהם נמצא כי כאשר הם נחתמו, בעלי הדירות לא הבינו על מה הם חותמים.
מאז, גדל מספר פניות הדיירים. "ממאי 2018 ועד עתה, התקבלו ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית 36 פניות דיירים שעניינן התנהלות ענב במסגרת פעילותה לקידום מיזמי התחדשות עירונית שונים ברחבי הארץ. החלטות בעניינן של 19 פניות התקבלו על ידי הממונה, בכולן ביקשו הדיירים להשתחרר מחבותם בעסקות פינוי־ובינוי שעליהן חתמו עם ענב", נמסר מהרשות הממשלתית.
"בכל אחד מהמכרזים שבו השתתפתי בקרית משה, ראיתי 10%–15% חתימות של ענב", אומר יזם שעמו שוחחנו, הבונה באחד מהמתחמים. "בכל המקרים שבהם נתקלתי, היו אלה אוכלוסיות חלשות, לרוב בני האוכלוסיה האתיופית. המשוואה בסוף פשוטה: אם מחתימים הרבה דיירים במקום אחד — זה אומר שרוצים להוציא לפועל את הפרויקט. אם החתמת דייר פה, דייר שם — המוטיבציה היא כנראה להשתחל ולגזור קופון".
בינתיים, המתיחות מול היזמים ומול הגורמים המקצועיים הגיעה לכדי הפעלת לחצים מצד ענב כלפי כמה יזמים שביקשו לפעול במתחם קרית משה. החברה שלחה מכתבי איום לעורכי דין שפירסמו מכרזים לבחירת חברות יזמיות שיבצעו פרויקטים בשמם של דיירים במתחם, ושיגרה מכתבים דומים לבאי כוחן של החברות היזמיות. במכתבים ציינה ענב שפרויקט קרית משה הוא פרי יוזמה שלה שקודמה לפני שהמדינה הכריזה על פעילותה במתחם. באשר לממצאי הרשות הממשלתית ביחס להתנהלותה בקרית משה ולתלונות הרבות שהופנו נגדה, טוענים בענב כי התלונות אינן נוגעות לפעילותה, אלא לפעילות של עורך הדין שהחתים את הדיירים, עו"ד אבי בטאו.
שמו של בטאו, שבחר לא להגיב לכתבה, חוזר במספר פרויקטים של החברה. אחד מהם הוא פרויקט במתחם הרצל בבאר יעקב — מתחם שאינו מתקדם לשלב המעשי כבר יותר מעשור. הפרויקט מתוכנן בשכונה של שיכונים שמצבם רעוע, הכוללת 450 דירות ישנות שעליהן חלה תוכנית מאושרת של הוועדה המחוזית מיוני 2021, שלפיה יהרסו את הדירות ויקימו במקומן 1,880 דירות חדשות. ב–2010 נכנסה למתחם חברת אלמוג שבשליטת משפחת אמסלם, שלטענתה אספה אז יותר מ–100 חתימות במתחם, והחלה בקידום התכנון בו. באלמוג טוענים כי שלוש שנים לאחר מכן נכנסה למתחם חברת ענב, שהחתימה 100–150 דיירים במתחם באמצעות עו"ד אבי בטאו. בחלוף תשע שנים, המאבקים בין החברות על הובלת הפרויקט עדיין לא שככו, ובשלב זה עדיין לא הוגשה בקשה להיתר בנייה עבורו בוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
לטענת ענב, "הפרויקט אושר בנובמבר 2021, וענב משלימה בתיאום עם מהנדס העיר את המסמכים להגשת בקשה להיתר בנייה. חברת אלמוג אכן מעורבת יחד עם ענב בקידום הפרויקט. אין מאבק משפטי בין החברות, אלא חילוקי דעות מקובלים שיוסדרו בין הצדדים. בשלב א' של הפרויקט נכללות 48 דירות לפינוי, מהן חתמה ענב על 35 דירות, שהן 73% משלב זה בפרויקט — ואילו אלמוג חתומה על שבע דירות, שהן 15%. למרות זאת, ענב ואלמוג בודקות חלופות לשיתוף פעולה. אלמוג היא חברה איכותית וראויה, ואנו משוכנעים שתמצא דרך לשיתוף פעולה הוגן".
אפי כץ, בעל השליטה בקבוצת ענב צילום: ללא קרדיט
בינתיים, גם בפרויקט זה חלק מהדיירים חשים שהזמן לא פועל לטובתם. "לא מעניינות אותנו המלחמות של היזמים, אנחנו בסך הכל רוצים בית חדש", אומרת מרים, המתגוררת במתחם הרצל מאז שנבנה, בשנות ה–70 של המאה הקודמת. "כל השכונה בחוסר ודאות נוראית, אנחנו כלואים בין הפטיש לסדן. כל יזם מנסה למשוך לעצמו תושבים — ואנחנו משלמים את המחיר כבר שנים. אנחנו תקועים בבניין ישן שיכול ליפול בכל רגע — אף שכבר יש פה תוכנית שיכולה לצאת לפועל ולשנות את המצב שלנו".
"כץ היה מראשוני השחקנים שזיהו את הפוטנציאל של התחדשות עירונית ויצרו דריסת רגל במתחמים אטרקטיביים, עוד לפני שמרבית היזמים בכלל נכנסו לתחום", טוען אחד היזמים המובילים בשוק בשיחה עם TheMarker, שביקש להישאר בעילום שם. "לכולם ברור שפרויקטי פינוי־בינוי הם דבר מורכב שלוקח שנים, אבל עדיין ענב חריגה בנוף, בראש ובראשונה בגלל ההיקפים", מצטרף אחד מעורכי הדין הוותיקים בענף, שהעדיף גם הוא להישאר בעילום שם. "בסופו של דבר, החברה מחזיקה במלאי אדיר של מתחמים ודירות, שהרבה מהם בבשלות תכנונית — וזה היקף שגם החברות הגדולות ביותר בענף לא מסוגלות להוציא כיום לפועל במקביל. אלה פרויקטים שבהם נדרש מהיזמים הון עצמי עצום, שמגיע גם למאות מיליונים כבר בתחילת הדרך, והוא כולל ערבויות לדיירים כנגד משכנתאות, כסף לשכר הדירה שמשולם להם, ותקציב לביצוע. בישראל אין כמעט חברות פרטיות שמסוגלות לעשות את זה".
מכיוון שענב היא חברה פרטית, השאלות על מצבה הפיננסי נותרות לוטות בערפל. בענב טוענים כי הון הקבוצה מורכב משלושת שותפיה (אפי כץ, שלמה ברונר ואורי וולפסון), וכי לכל אחד מהם הכנסות מפרויקטים עצמאיים שביצעו בחברות המצויות בשותפות עם ענב, וכן מהכנסותיה של ענב משיתוף הפעולה שלה עם אשדר.
מחברת ענב נמסר: "החברה פועלת יותר מעשור בתחום הנדל"ן במסגרת שותפות בין אפי כץ, שלמה ברונר ואורי וולפסון. כל אחד מהשותפים מביא עמו ניסיון רב בתחום המגורים, המסחר והמשרדים, בהיקפים גדולים. ענב נדל"ן רואה את החזון הציוני לחידוש ובנייה בארץ ישראל כערך עליון, ופועלת במרץ לקידום וביצוע פרויקטים מובילים בתחום הפינוי־בינוי. נכון להיום, קבוצת ענב מסרה יחד עם שותפיה יותר מ–2,500 יחידות דיור, 250 אלף מ"ר משרדים ו–31 אלף מ"ר מסחר. גם בימי מגפת הקורונה ששיתקה את מוסדות התכנון, המשיכה ענב לקדם פרויקטים תוך תשומת לב למורכבות התכנונית, ההנדסית והביצועית שלהם. לענב נדל"ן יש הצלחות ברורות בקידום פרויקטים מורכבים היכן שקודמיה נכשלו, והחברה פועלת בשקיפות, הגינות ויושרה מול כלל לקוחותיה ושותפיה לדרך. עם זאת, לא פעם נעשים מאמצים מגורמים זרים בעלי אינטרסים כלכליים לפגוע בפעילות ענב נדל"ן, תוך פגיעה קשה באינטרס הדיירים. קבוצת ענב מובילה את תחום ההתחדשות העירונית, שהמורכבות שלו ידועה — ועל אף האתגרים, החברה זוכה לאמון מלא של לקוחותיה ומובילה בתחומה במסגרת דירוגים בלתי תלויים של חברות הנדל"ן. אנו דוחים בשאט נפש את מיקוד הכתבה בקבוצת ענב, כאשר רובן המכריע של החברות המובילות בדירוגי ההתחדשות העירונית, שמקדמות יותר מ–10 פרויקטים, לא מסרו יותר דירות מענב".
תגובות
כתבות אחרונות בחדשות באר יעקב
באר יעקב מתרחבת פוליטית: סיעת “הצעירים-באים” הצטרפה לקואליציה
אות הוקרה הוענק למאיר לוי מתנדב יחידת האופנוענים בבאר יעקב
בשורה לתושבי באר יעקב: פרויקט הטמנת רשת החשמל יוצא לדרך
באר יעקב מחזקת את הקהילה: מרכז גישור לפתרון סכסוכים בדרכי נועם
