יום חמישי, 24 ביוני 2021, י"ד תמוז ה' תשפ"א
לפרסום חייגו: 08-9255158

חדשות מקומיות ברמלוד נט באר יעקב

החדשות המקומיות באזור

היום כ"ח באייר - 54 שנה לאיחוד העיר ירושלים

יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר (מ"ג בעומר) לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. היום נקבע על ידי הכנסת ב"חוק יום ירושלים".

פורסם בתאריך:    מאת:


נכתב על ידי

מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

נא לגעת בלינק כדי לצפות בריקוד של שמחה, בתפילה החגיגית לרגל יום ירושלים, שהתקיימה אתמול (ראשון) ליד הכותל, בהשתתפות הרב הראשי לישראל הרב הגאון דוד לאו שליט"א, יחד עם רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ, ראש העיר משה ליאון והשר רפי פרץ:

https://twitter.com/i/status/1391446706252886020

בנוסף לשמו הרשמי, יש המכנים את היום יום שחרור ירושלים, יום חרות ירושלים, או יום איחוד ירושלים, מתוך נקודת מבט הרואה בכינון הריבונות הישראלית בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים שחרור מעול כיבוש זר, והשקפה זו קיבלה חיזוק בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. ביום ירושלים נערכים טקסים חגיגיים בירושלים ומחוצה לה וכן טקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שלחמו בירושלים במלחמת ששת הימים, ובמקביל מצוין גם יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.

בראש חודש סיון תשכ"ז, יומיים לאחר שחרור הר הבית, החליטה מועצת הרבנות הראשית לקיים בשבת הסמוכה תפילת הודיה חגיגית ולדון בקרוב על "קביעת יום חג לדורות". ב-13 בדצמבר 1967, בכינוס של חבר הרבנים של הפועל המזרחי, קראו הרבנים לרבנות הראשית לקבוע את כ"ח אייר כחג הודייה על שחרור ירושלים.  בח' בטבת ה'תשכ"ח החליטה המועצה "לקבוע את יום כ"ח אייר כיום הודיה להקב"ה על הנסים שקרו ושבאותו היום גם שוחררה ירושלים".  בתחילת מרץ 1968 כינסה הרבנות הראשית כנס רבנים לדון בצורה של יום ההודיה והתפילה שהוחלט עליו. הרב זוין הציע לומר הלל בלי ברכה, הרב טכורש והרב שאול ישראלי ביקשו שייאמר הלל בברכה. בכינוס דנו הרבנים גם בתאריך החגיגות. מספר רבנים ציינו ששני ימי חג בחודש אייר הם עומס גדול מדי. הרב משה לוין הציע להעביר את יום העצמאות לכ"ח באייר.  ב-12 במאי 1968 קבעה גם הממשלה את כ"ח באייר כיום חגה של ירושלים. בשנת תשנ"ח (1998) עבר בכנסת "חוק יום ירושלים".

ריקוד הדגלים ביום ירושלים בשנה שעברה

בשנת 1968 בקשו צעירי המפד"ל לערוך עצרת גדולה לכבוד יום ירושלים ברחבת הכותל המערבי, אך נתקלו בהתנגדות של הממשלה. בסופו של דבר העצרת התקיימה בסמוך לעיר העתיקה, בהשתתפות הרב הראשי לישראל, איסר יהודה אונטרמן, ומשתתפים רבים.

בשנת 1998 העניקה הכנסת למועד זה מעמד בחקיקה, באמצעות חוק יום ירושלים, התשנ"ח-1998, שנחקק על פי הצעת החוק של חבר הכנסת חנן פורת (מפד"ל). בדברי ההסבר להצעה נאמר:

עם מלאת 30 שנה לשחרורה ואיחודה מחדש של ירושלים בירת ישראל, יש מקום לציין זאת באופן ממלכתי כיום חג לאומי. את מהות ירושלים, רום התקוות ופסגת השאיפות, שאותה אנו מעלים על ראש שמחתנו, יש לציין ולייחד ביום המסמל את מרכזיותה בחיי עם ישראל אשר שב לארצו, הקים את מדינתו והכריז על ירושלים כבירתו הנצחית. יום מיוחד זה, יחזור וידגיש את אחדות כל העם והמדינה סביב ירושלים

בבתי הכנסת הדתיים לאומיים נחגג היום באמירת הלל. בקרב היהדות החרדית היו דעות שונות בעניין. כיום היום אינו מצוין ברוב הקהילות החרדיות.

יום ירושלים, היום בלוד!

בישיבות מועצת הרבנות הראשית מאז י"ז באדר תשכ"ח (17.3.1968) הוחלט לקבל את הצעתו של הרב איסר יהודה אונטרמן שבה נאמר:

"בתפילת שחרית – שירת הים פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה. יאמר התפילה פרק ק"ז בתהילים ויום משתה ושמחה", וכן: "אין לנהוג באותו יום הגבלות של ספירה, אחרי שבכמה קהילות בישראל לא נוהגים בהגבלות אחרי ל"ג בעומר, וכל שכן שזה נדחה עתה מפני חשיבות הנס שעשה הקב"ה לעמו ישראל בניצחונם על אויביהם ושחרורה של ירושלים עיר הקודש."

יום ירושלים, בבאר יעקב!

כאשר חל כ"ח באייר ביום שישי, מוקדמים הטקסים ליום חמישי, כ"ז באייר, כדי להימנע מחילול שבת, אבל החלק הדתי של היום (אמירת ההלל ומזמורי התודה) ממשיך להיערך ביום שישי, כ"ח באייר. כמו כן, לפי החלטת הרבנות הראשית משנת 2012 (ה'תשע"ב), כאשר כ"ח באייר חל ביום ראשון נדחים האירועים ממוצאי שבת למחרת היום.

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: