משרד הבריאות בדיון בוועדת הפנים: עליה בתחלואה בסרטן בישובים לוד ורמלה
יו"ר ועדת הפנים ח"כ וליד טאהא, דורש ממשרד הבריאות ניתוח אפידמיולוגי של מחלות נשימה ומחלות נוירולוגיות בקרב התושבים הגרים בסמיכות למפעל נשר. הוועדה תקיים דיון נוסף בחודש יולי לקראת גיבוש היתר הפליטה החדש על ידי המשרד להגנת הסביבה. היו"ר טאהא: "יתכן שנדרוש מתן היתר פליטה זמני עד לקבלת כל הנתונים ממשרד הבריאות ומהמשרד להגנת הסביבה". סמנכ"ל מפעל נשר: "המפעל נערך לחתוך בצורה משמעותית את הפליטות".
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
מערכת רמלוד נט ובאר יעקב
ד"ר רחל רענן ממשרד הבריאות דיווחה אתמול (שני) בבוקר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, בדיון שעסק בחידוש היתרי הפליטה למפעל נשר – רמלה, כי בבדיקה אפידמיולוגית מעמיקה שקיים משרד הבריאות בערים רמלה ולוד הסמוכות למפעל המלט נשר, נמצא כי יש עליה בתחלואה בסרטן, בקרב הגברים.
"בלוד נמצאה עלייה בסרטן המעי הגס בקרב גברים ובלוד עלייה בסרטן הריאה בגברים" היא הוסיפה שבישובים קטנים הנמצאים בסביבה של המפעל לא נמצאה תחלואה עודפת. עוד אמרה כי "כיוון שבישובים הגדולים רמלה ולוד יש חשיפות נוספות וריכוז גבוה של גברים מעשנים, אנחנו לא יכולים לקשר בוודאות בין החשיפה של המזהמים מהמפעל לתחלואה".
חברי הכנסת דרשו ממשרד הבריאות להתייחס למחלות נוספות שאינן סרטן, כגון: מחלות נוירולוגית, מחלות נשימתיות ופגיעה באוכלוסיות בסיכון.
ח"כ וליד טאהא,(רע"מ) - יו"ר ועדת הפנים: "מבקש ממשרד הבריאות לבדוק את מצב התחלואה שאינה סרטן, בקרב תושבי הסביבה ובעיקר בקרב ילדים. עד שלא נקבל את הניתוח הזה יתכן שנדרוש מהמשרד לאיכות הסביבה לתת היתר פליטה זמני ולא היתר לשבע שנים כפי שהמשרד מתכוון לספק".
רותם ידלין, ראש מועצה אזורית גזר, הודתה לחברי הכנסת על קיומו של הדיון ואמרה: "מפעל נשר הוא מקור הפליטה הפרטי בעל העלויות החיצוניות הגדולות ביותר במדינת ישראל, מעבר לחברת החשמל. מפעל נשר הוא המפעל השלישי ברמת הזיהום, והמפעל המזהם ביותר לגבי תחמוצות חנקן וכספית, וככל הנראה מזהמים נוספים. התרומה השלילית שלו על בריאות הציבור היא בין הגדולות במדינה. ב-2021 היו 86 אירועי פליטה לא שגרתית כתוצאה מתקלות. זה מספר שלא מבשר טובות. כל מה שאנחנו מבקשים הוא שעל המפעל הזה יוטלו התנאים המחמירים ביותר של בכל מה שנוגע לפליטות באוויר ובקרקע ובפגיעה במי תהום. מבחינתנו ככל שהמפעל הזה יהפוך להיות מפעל לשריפת פסולת, שמדינת ישראל יחמירו את התנאים שעל המפעל לעמוד בהם. התנאים שצריכים לחול עליו הם התנאים האירופאים המחמירים ביותר של שריפת פסולת ליד מרכזי אוכלוסייה, ולא התנאים שחלים על מפעל בטון ומלט".
עוד ביקשה ידלין כי יתבצע דיגום סביבתי נרחב בישובים סביב המפעל "כדי שנבין מה נושמים הילדים שלנו" ובנוסף, שיבוצע סקר אפידמיולוגי נרחב בכל סביבת המפעל שיתמקד במחלות נשימה. "ההגנה על בריאות הציבור של תושבי רמלה, לוד, ישובי גזר, מודיעין וחבל מודיעין היא חובתה של הממשלה ללא משוא פנים, ללא חשש וללא מורא", סיכמה ידלין את דבריה.
נציגת העיר רמלה, שרון אטנר, מנהלת מחלקת איכות הסביבה בעיר הוסיפה: "בסוף שנת 2021 היו תקלות ופליטות בלתי סבירות בתדירות של המפעל. מהמפעל נמסר לנו שהבעיה היתה במשלוח עם תקלה של פטקוק ואנחנו שאלנו את עצמנו איך אם הם לא שולטים על משלוח של פטקוק, איך ישלטו על שריפת הפסולת. מי שלא מסיים בציון טוב את כיתה ו' לא יכול להתקבל לתוכנית מצטיינים באוניברסיטה.. ולכן אנחנו לא יודעים האם המפעל יכול לעמוד במעבר מ40% שריפת פסולת ל- 85% שריפת פסולת מתוך סך כל האנרגיה".
גדעון מזור, מנהל מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה: "אנחנו שמחים על המעורבות של הציבור בנושא הזה. מפעל נשר הוא מפעל משמעותי שמקבל פיקוח הדוק - יש סביבו שלוש טבעות של ניטור ויש פיקוח בצורת סיורי פתע ודיגומים. המפעל עומד בדרישות של ההיתר הקיים וכאשר אנחנו מגלים חריגות אנחנו מקיימים הליך אכיפה. עשינו בשנים האחרונות שני הליכים על שתי הפרות – בפליטות של אבק וכספית. ההליכים הם מורכבים אבל מתקדמים".
ד"ר צור גלין, ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה, הסביר כי ההיתרים ניתנים לשבע שנים במסגרת הוראת החוק. "בסמכותנו להתלות היתר, אבל לא הגענו למצב כזה שצריך להתלות היתר. יש לנו מדרג של הפרות ולא על כל הפרה אנחנו סוגרים מפעל". במענה לשאלות חברי הכנסת אמר ד"ר גלין, כי בהיתר שעתיד להינתן יש החמרה של הדרישות שהיו בהיתר הקודם. "דרשנו הפחתה בשלב הראשון של 40% מפליטות הנוקסים ובשלב השני של 55%". בתגובה אמרה רותם ידלין כי באירופה המצב טוב יותר בצורה משמעותית. ד"ר גלין אמר כי גם באירופה מתייחסים בין היתר ליכולות של המפעל. היו"ר טאהא: "אל תהיה פסיבי, תדרוש מה אתם מצפים מהמפעל ותאכפו בהתאם. אתם לא חדים, יש פה עמימות בדרישות שלכם".
אלדד בן-משה, מנכ"ל נשר בשנתיים וחצי האחרונות אמר כי הוא גר בסביבת המפעל - בשוהם "כולנו מגדלים פה ילדים ולחלקנו אפילו יש נכדים". הוא הסביר כי נשר מקבלת כמעט 50% מהפסולת שמתמיינת בחירייה. "לפסולת הזאת יש שתי משמעויות – פתרון לבעיית ההטמנה וגזי החממה. האלטרנטיבה של הפסולת היא פטקוק שהוא גורם מזהם. ההשקעה של הפרויקט היא מיליארד ₪ ואנחנו נעשה את זה כי זה נכון למדינת ישראל".
ד"ר עמית מרמור, סמנכ"ל קיימות ואיכות סביבה, הוסיף: "אנחנו בעד רגולציה אירופאית ואנחנו מקבלים לגמרי את הבסיס האירופאי, אבל כמובן שתהיה מתאימה לסקטור. אנחנו לומדים את מה שקורה באירופה ומיישמים אצלנו, למרות שהתנאים כאן מראש בשוק הפסולת הם מאוד מאוד קשים. טעויות ותקלות קורות. בנובמבר האחרון כשקרו לנו תקלות עצרנו את הייצור, כדי שחלילה לא נמשיך לייצר בזמן תקלה". עוד אמר שהגרף לאורך העשור מראה ירידה דרמטית בפליטה של אבק ומתכות. לדבריו המפעל נערך לחתוך בצורה משמעותית את הפליטות. "אנחנו נרד בדירוג של המפעלים המזהמים. נעשה שינוי מאוד מאוד דרמטי".
יו"ר הוועדה ח"כ וליד טאהא: "אנחנו לא ממעיטים בחשיבות המפעל, אי אפשר בלעדיו, אבל חייבים לשמור על בריאות הציבור". היו"ר טאהא הודיע כי הוועדה תקיים דיון נוסף בעניין בחודש יולי, אז יוצג על ידי המשרד להגנת הסביבה נוסח ההיתר החדש. "עד אז אני מצפה לקבל ממשרד הבריאות מחקר בעניין תחלואה נשימתית ונוירולוגית בקרב תושבי האיזור ובמיוחד בקרב ילדים ואוכלוסיה בסיכון".
