יום שני, 28 בנובמבר 2022, ד' כסלו ה' תשפ"ג
לפרסום חייגו: 08-9255158

חדשות מקומיות ברמלוד נט באר יעקב

החדשות המקומיות באזור

ביום כיפור - יום רביעי השבוע, ימלאו 49 שנים למלחמת יום הכיפורים

2,656 ישראלים, ביניהם 38 תושבי לוד, נהרגו במלחמת יום הכיפורים מפרוץ המלחמה בשישה באוקטובר 1973 ועד להפסקת האש בעשרים וארבעה באוקטובר. יהי זכרם ברוך לנצח!

פורסם בתאריך:    מאת:


נכתב על ידי

ג'אק שיטרית

רמלודנט באר יעקב

בתמונה: ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין וחיילים ברגע של הפוגה. (הצילומים מארכיון המדינה).

צפו בסרטון לסיכום מלחמת יום הכיפורים:

מלחמת יום הכיפורים  פרצה ביום הכיפורים תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות (מצרים, סוריה, עיראק, ירדן) נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד 26 באוקטובר בחזית המצרית בסיני, ועד מאי 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן, בתום מלחמת ההתשה במובלעת הסורית.

פתיחת המלחמה על ידי מדינות ערב הפתיעה את המודיעין של צה"ל, שלאחר הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים ב-1967 לא צפה את מועד פתיחתה, את עוצמת המתקפה, את מהלכי הפתיחה ואת מאפייני הלוחמה של צבאות ערב. עם זאת, עד סוף המלחמה הצליח צה"ל להפוך את הגלגל, להתאושש מההלם הראשוני ולנצח במלחמה. מלחמת יום הכיפורים התאפיינה בשימוש בטקטיקות ובטכנולוגיות לחימה חדשות וביטאה תפישׂה אסטרטגית ומערכתית חדשה ביחס להתמודדות צבאות ערב מול צה"ל, בייחוד מצד צבא מצרים. המלחמה הייתה גם לזירת עימות כחלק מהמלחמה הקרה, כאשר מדינות ערב נתמכו וחומשו על ידי ברית המועצות, בזמן שישראל נתמכה על ידי ארצות הברית, ולמוקד מתח בין גושי ככל שהתארכה המלחמה והכף נטתה לטובת ישראל, עד כדי איום סובייטי מוחשי להתערבות צבאית.

למלחמה היו השפעות מדיניות ופוליטיות רבות; היא הביאה להקמת ועדת אגרנט, ולהתפטרות ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, והייתה בין הגורמים העיקריים למהפך ב-1977, וסללה את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים.

בבוקר יום שבת ה-6 באוקטובר 1973 בשעה 03:50, בעיצומו של יום הכיפורים, העיר צלצול הטלפון את ראש הממשלה גולדה מאיר משנתה, שגם כך נדדה רוב אותו הלילה. מזכירה הצבאי ישראל ליאור סיפר לה על דיווח שהגיע מראש המוסד צבי זמיר, ולפיו שמע מן המקור המצרי רם הדרג שעמו נפגש בלונדון, והיום כבר ידוע כי היה זה אשרף מרוואן, שמצרים וסוריה עומדות לפתוח בהתקפה צבאית משולבת על ישראל. כעבור כמה שעות הגיע ללשכת ראש הממשלה מברק מפרדי עיני, ראש לשכת ראש המוסד, ובו הדיווח המלא ששלח זמיר מלונדון. המברק נפתח במשפט המצמרר: "הצבא המצרי והצבא הסורי עומדים לפתוח בהתקפה על ישראל בשבת 6.10.73 לפנות ערב". בהמשכו נמסרו בפרטי פרטים תכניות המלחמה של צבאות מצרים וסוריה (ראו: המברק שנמסר למזכיר הצבאי של ראש הממשלה,  6.10.1973 – המברק המקורי,מוסד אל ישראל ליאור 6.10.73 .(כאן בהמשך הכתבה).

ראש הממשלה גולדה מאיר והרמטכ"ל דוד אלעזר

המברק הזה טרף את כל הקלפים המודיעיניים ושינה באחת את ההערכות מ"סבירות נמוכה"  לוודאות רבה בדבר פרוץ מלחמה בקרוב. בעקבותיו החל צה"ל בגיוס מילואים רחב ובהכנות קדחתניות למלחמה.

הייתה זו תחילתה של אחת מן הדרמות ההיסטוריות החשובות והכואבות ביותר בתולדות מדינת ישראל – מלחמת יום הכיפורים. מלחמה זו, שבעיצומה הכריזה ראש הממשלה גולדה מאיר: "אני אומרת זאת במלוא ההכרה, ב-1948 לא עמדנו בסכנה כזאת", מהווה מאז ועד היום טראומה לאומית שספק אם הייתה כמותה בתולדות המדינה.

כל הצילומים מארכיון המדינה.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: