"זיכרון בסלון" כדי לא לשכוח אף פעם את השואה!!!
במדינת ישראל חיים כיום 147,199 ניצולים ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה, וגילם הממוצע הוא 85.8. עוד עולה מהנתונים כי 63% מהניצולים המוכרים כיום במדינת ישראל הם ילדי אירופה, כאשר הנתח הגדול ביותר מתוכם, 37% (55,300 ניצולים), הם ילידי ברית המועצות לשעבר. מיד אחריהם ילידי רומניה (16,635), פולין (7,554), בולגריה (3,992), הונגריה (2,065) וגרמניה (1,952). בנוסף, 37% ניצולים הם ילידי אסיה וצפון אפריקה - מתוכם ילידי מרוקו ואלג'יריה (27,765), יהודי עיראק (16,137) שנחשפו לפרעות הפרהוד ב-1941, ונוספים יוצאי תוניסיה ולוב (9,969).
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
ג'אק שיטרית
רמלודנט באר יעקב
יום השואה תשפ"ג מייסדת "זיכרון בסלון": "זו התשובה ליום שהם לא יהיו פה!"
הכתבה הבאה פורסמה אתמול (ראשון) בחדשות כיפה, ע"י אביה טובי.
עדי אלטשולר צילום: תומר פיינבורג
אשת החינוך והיזמית, עדי אלטשולר, מספרת איך המיזם "זיכרון בסלון" התחיל: "כשחיפשתי מה אנשים עושים בערב יום השואה, ראיתי שהרבה רואים ליגת האלופות. אם אתה לא בטקס, בצבא או לא בבית ספר - אין לך מה לעשות"
לפני 12 שנים, התכנסה קבוצת חברים בסלון אחד כדי להעביר יחד את ערב יום השואה. הם הקשיבו לעדות, שרו וניגנו, ופתאום מצאו את עצמם בעיצומו של דיון על האופן שבו השואה משפיעה על החיים שלנו כאן ועכשיו. בסוף הערב רצתה החבורה להפיץ ולשתף את הדיון, וככה התחילה היוזמה, שצברה בשנים האחרונות תאוצה רבה, "זיכרון בסלון".
בשיחה עם חדשות כיפה, מספרת עדי אלטשולר, אשת חינוך, יזמית ומייסדת תנועת "כנפיים של קרמבו", איך המיזם של "זיכרון בסלון" התחיל ועל האירוע הכי משמעותי ביותר בו השתתפה במסגרת המיזם שהיא לא תשכח לעולם.
"כשחיפשתי מה אנשים עושים בערב יום השואה, ראיתי שהרבה רואים ליגת האלופות"
"הכל התחיל שלא מצאתי מה לעשות בערב יום השואה. לא מצאתי את עצמי", סיפרה אלטשולר, "הרגשתי שזה כמו אירוע היסטורי רחוק, בשביל הילדים זה כבר לא אפילו שיעור היסטוריה, זה שיעור תנ"ך. ההבנה שאלו השנים האחרונות של שורדי השואה שהם פה והתחושה של ניכור או זרות בתוך הממלכתיות הרגילה, גרמו לי לחפש משהו אחר שיחבר, שיגרום לי להרגיש שזה אישי למרות שאין לי אף צד במשפחה ששרד את השואה ואין לי קשר משפחתי ישיר".
עדי סיפרה כי החליטה לשלוח לחבריה הודעה במייל מה הם עושים בערב יום השואה. "כשחיפשתי מה אנשים עושים, ראיתי שהרבה רואים ליגת האלופות ביום הזה. אם אתה לא בטקס, אתה לא בצבא או לא בבית ספר אז אין לך מה לעשות. שנה לאחר מכן שלחתי אימייל לעשרה חברים תחת הכותרת 'איפה אתם עושים את יום השואה' והתשובה הייתה אצלי בסלון. הזמנתי את חבריי ועם בן הזוג שלי ארגנו ערב אינטימי, משפחתי, קהילתי, חברי. ממלכתיות פחות הייתה בו אבל היה הרבה רגש וכוונה. הזמנו את חנה, שורדת שואה ואישה המדהימה שתספר את הסיפור שלה. ופתאום זה לא היה 6 מיליון, זה היה סיפור אחד של אישה אחת .זה כמו מצוות והגדת לבנך, זה שלנו".
"זו התשובה ליום שהם לא יהיו פה"
היזמית שיתפה כי בעקבות האירוע, החליטה כי מדי שנה היא תארגן אירועים נוספים. "אחרי שחנה סיימה את העדות, הצטלמנו איתה ונתנו לה פרחים. היא קיבלה את כל ההוקרה וההכרה המגיעים לה אצלי בסלון. ניגנו שירים בגיטרה ואז זה התחיל שיח פתוח על למה צריך לזכור. פתאום חשבתי שזה יהיה מדהים אם ככה ייראה ערב יום השואה. כמו ששואלים אם איפה אתה עושה את ליל הסדר שאנשים ישאלו איפה אתה עושה ערב יום השואה. כיום יש לנו שני מיליון מארחים ומתארחים במסגרת 'זיכרון בסלון', בארץ ובעולם. זה כבר לא רק בבית, זה גם בכיכר העיר, במלון וגם בבית כלא. זו התשובה ליום שהם לא יהיו פה. עדיין לא מאוחר להירשם או לא להתארח, יש המון סלונים פתוחים".
בן חורין אלכסנדרוביץ
בסיום דבריה, סיפרה אלטשולר על האירוע המיוחד והמשמעותי במסגרת המיזם שהיא לא תשכח לעולם. "האירוע הכי משמעותי שהיה לי היה בהוסטל של מעגל הזנות, נשים שמבחינתם הן חוות שואה כרגע ובטח לא יוצגו בטקס של 'יד ושם' או ב'רשימת שינדלר'. הן ישבו ברחוב, שהוא הסלון שלהן, שמעו את העדות, ניגנו, שרו ופיתחו שיח על רוח האדם, על הלקוחות שיש להם. זה אירוע אחד שלא ישכח".
