המתקפה האכזרית מה-7.10 מחזירה אותנו למרד המקבים: 150 שנה לפנה"ס
השוואה מצמררת בין רצח ילדים, צעירות וצעירים, נשים וקשישים, יהודים וערבים, כולם אזרחים תמימים, בעוטף עזה וביישובי הדרום, לרצח מנהיגי החשמונאים יונתן ושמעון ואלפי יהודים בשנת 150 לפנה"ס.
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
ג'אק שיטרית
רמלודנט באר יעקב
הכתבה הוכנה בעזרתו האדיבה של זוהר ברעם - מייסד ומקים כפר החשמונאים ביישוב שילת ויקיר המועצה האזורית חבל-מודיעים!
מיד לאחר מות יהודה המקבי בקרב נגד המצביא הסילווקי, גם יוחנן נהרג ע"י שבט עויין. יונתן ושמעון אחיו ניהלו את המשך מרד החשמונאים-המקבים ביוונים. ניהול המשך המרד על ידם הצטיין בהצלחות מרובות. בהישרדות ובהשתלטות על שטחים חיוניים של הסילווקים שלא היתה בהם אחיזה.
בקרב האחרון בין שמעון ויונתן לבין המצביא היווני באקחידס בעיירה שביצרו, בית בצי (ליד בית לחם). בקחידס הפסיד בקרב המהיר שניהלו נגדו, נפגש איתם והודיע להם שזו היתה טעות להלחם נגד היהודים, ושהוא עוזב את הארץ, מחזיר להם את כל השבויים ומשאיר להם את כל המבצרים.
מאותו רגע שנת 150 לפנה"ס, יונתן המשיך את המרד וכבש אזורים שלמים שהועברו ליהודים, כמו לוד, עפריים ורמתיים. הוא התקבל בכבוד רב ע"י השליטים הסילווקים, שכיבדו אותו וביטלו את כל גזרות השמד שגזר אנטיוכוס הרביעי על היהודים.
דווקא כשיונתן הגיע לשיא כוחו, הוא עשה את טעות חייו כשבא להתארח אצל טריפון מושל עכו, שרימה אותו ואמר לו אל תיכנס עם כל הצבא , תבוא לבד! יונתן בא רק עם 1000 איש, ובמפתיע הותקף ע"י טריפון, שביקש ודרש משמעון אחיו להעביר לו את השליטה על מדינת החשמונאים שזה עתה קמה.
שמעון ריכז צבא אדיר של 40.000 לוחמים שנעמד מול צבא טריפון בתל - חדיד. טריפון נרתע והמשיך להוביל את יונתן השבוי כשאחיו שמעון הולך אחריו עם הצבא היהודי. לבסוף טריפון רצח את יונתן, ושמעון וצבאו קברו את יונתן בקברות המכבים. מאוחר יותר שמעון דאג שטריפון יירצח.
צילומים: ויקיפדיה
שמעון השליט המכובד שנתן דגש על בניית מבצרים בכל יהודה לרבות מבצרי המדבר- מצדה, הורקניה, דוק ומיכוור, בא לבקר את חותנו תלמי בן חבובו שבמבצר דוק, ובמסיבה תלמי רצח אותו ואת בניו מתתיהו ויהודה. לאחר מכן המשיכו בדרכם לגזר, מתוך כוונה להשתלט על ארץ היהודים. שם היה האח השלישי-יוחנן הורקנוס. דבר המזימה נודע, והוא הקדים להרוג אותם. יוחנן ביצע מצור על תלמי הרוצח, אולם תלמי קשר את אמו של שמעון על החומה והכה אותה במכות איומות, יוחנן נשבר והשאיר את המצור.
מה אנחנו למדים מהמקרה המתואר לעיל, בהשוואה למתקפה שהתרחשה בעוטף וביישובי הדרום בשבעה באוקטובר?
גם במלחמת המקבים שני מנהיגים מהחשמונאים, לא היו חשדניים דיים כלפי האוייב שלהם, זאת עובדה. וכתוצאה מכך נלכדו בהפתעה ושילמו על כך בחייהם, יחד עם אלפי חיילים מצבאם.
כאז כן היום, ממשיכי מרד המקבים ידעו "להיפרע מאויביהם ובסגנונם לאבד זדים מן הארץ" העונשים שהטילו על האוכלוסיות העויינות היו כבדים מאוד.
למרות שהעם ביכה את שני המנהיגים, התאושש, המשיך וקיים 100 שנות עצמאות.
מכך ניתן ללמוד כי עם חזק כמו שלנו יודע ומסוגל להתגבר על אסונות חמורים ומושפילים ככל שיהיו. ובהשוואה להם, גם אנחנו נתגבר וננצח!
