מהנמר הנוראי של גדוד 89 עד לנגמ"ש מרכבה של צה"ל
בתקרית בה נפלו לוחמים מחטיבת גבעתי ברצועת עזה שוגר טיל נ"ט לעבר נגמ"ש הנמ"ר שלהם. בצה"ל אומרים כי גם בכלי הנחשב לממוגן אין הגנה של 100% אך מדגישים כי היו לא מעט מקרים בהם הציל חיי לוחמים. מהו אותו נגמ"ש נמ"ר של צה"ל? הנגמ"ש הראשון שבו השתמש צה"ל, היה "הנמר הנוראי" שנלקח שלל מהצבא הירדני וסייע לגדוד קומנדו 89 לשחרור העיר לוד ב - 11.7.1948 פורסם ב- MAKO ע"י שי לוי. (למעט כל האמור על הנמר הנוראי)
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
ג'אק שיטרית
רמלודנט באר יעקב
המרכבה של החי"ר: זהו נגמ"ש הנמ"ר של צה"ל. (צילום: משרד הביטחון)
"הנמר הנוראי" שנלקח שלל מהצבא הירדני וסייע לגדוד קומנדו 89 בפיקודם של יגאל אלון ומשה דיין, לשחרור העיר לוד ב - 11.7.1948
בתקרית בה נפלו לוחמים מחטיבת גבעתי ברצועת עזה שוגר טיל נ"ט לעבר נגמ"ש הנמ"ר שלהם. בצה"ל אומרים כי גם בכלי הנחשב לממוגן אין הגנה של 100% אך מדגישים כי היו לא מעט מקרים בהם הציל חיי לוחמים. מהו אותו נגמ"ש נמ"ר של צה"ל?
נמ"ר (ראשי תיבות של נגמ"ש מרכבה) משלב בין רכב החי"ר נגמ"ש שתפקידו קידום הכוחות אל עבר היעדים ובין טנק המרכבה – כלי הדגל של חיל השריון הישראלי.
אחרי שנים ארוכות בו סבל מערך הנגמ"שים בצה"ל מהזנחה מתמשכת, כאשר הכלים הישנים לא עמדו בקצב ההתפתחות של הטנקים ולא באמת סיפקו הגנה לחיי הלוחמים, כניסת הנמ"ר נועדה לשדרג את יכולות הדרג המתמרן.
הנמר מבוסס על תובת "מרכבה", ומצויד בכבש אחורי המאפשר פריקה נוחה ובטוחה מהכלי. על פי אתר משרד הביטחון, ההחלטה לבנות אותו על בסיס המרכבה, נעשתה מתוך רצון לאפשר לכוחות הרגלים והשריון לנוע יחד בכלים משוריינים בעלי אותה מהירות, יכולת עבירות ומיגון מפני ירי וטילים.
עוד על פי משרד הביטחון, לנמ"ר תכונות מיגון ועבירות משודרגות, הוא יכול לשאת 11 חיילים (3 אנשי צוות + 8 לוחמים) ועוד שתי אלונקות, אם כי בחטיבות החי"ר מעידים כי כשצריך, הוא יכול להכיל הרבה יותר. קיים בו אפילו מזגן עבור הלוחמים.
לוחמים בהכשרת נמ"ר, ארכיון. (צילום: דובר צה"ל)
הנמ"ר מצויד במערכות נשק משניות, דוגמת מקל"ר 40 מ"מ, במערכות שליטה ובקרה ובמערכת ניהול קרב המופעלות על ידי 3 מסכים ו-8 מצלמות, המאפשרות תצפית היקפית סביבו. כחלק מלקחי מבצע "צוק איתן", הוחלט לצייד גם את הנמ"רים במערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח".
בעבר, לוחמי חי"ר סחבו על גבם משקל כבד של מים, מזון ותחמושת, מה שהגביל את פעילות הכוחות. היכולת של הנמ"ר לעבור בשטחים מורכבים ולשאת משקל גבוה במקום הלוחמים, מאפשרת לכוחות להגיע לעומק שטח האויב, מבלי להתיש את החיילים בתנועה אל היעד ולאפשר להם להתמקד בלחימה ובמשימות.
נגמ"שי הנמ"ר כבר נכנסו לשירות בחטיבות גולני וגבעתי, בנוסף לגדודים של חיל הנדסה וחטיבת המילואים כרמלי. ברור כי גם הכלי הממוגן ביותר אינו מספק הגנה של 100%. גורמים בצה"ל מודעים לכך אך גם מציינים כי מאז נכנס לשירות, ישנן עדויות רבות של לוחמים על כך שהכלי הממוגן הציל אותם בלחימה, כולל באירועי "השבת השחורה" ב-7 באוקטובר.
מדובר בכלי טכנולוגי חדש שצה"ל עוד קולט, לומד את אופן ההפעלה שלו והשילוב בשדה הקרב עם יחידות נוספות. זה תהליך לא פשוט שלוקח זמן גם כשזה לא בזמן מלחמה וכמו בלא מעט מקרים של "פקודות נכתבו בדם", גם בהקשר הזה יש למידה ממקרים קשים, שימנעו מקרים דומים.
הנגמ"ש הראשון - "הנמר הנוראי" ששירת את צה"ל ע"י גדוד קומנדו 89
שריונית מסוג מרמון-הרינגטון מתוצרת דרום אפריקה שימשה את הצבא הבריטי בארץ ישראל ואת הלגיון הירדני. במלחמת העצמאות צה"ל לקח שלל כמה שריוניות, ואחת מהן הוכנסה לשימוש בגדוד הקומנדו 89 בפיקודו של משה דיין. שריונית זו כונתה "הנמר הנוראי" והובילה את הכוחות הלוחמים במבצע "דני" לכיבוש לוד ורמלה.
משה דיין מתדרך את הלוחמים לקראת הפריצה ללוד הירדנית
הכוח הפורץ נע כשבראשו משוריין שלל של הלגיון שבראשו צריח ותותח, שכונה "הנמר הנוראי".
"הנמר הנוראי" נשאר במרכז העיר תוך כשהוא יורה לכל הצדדים ובעיקר על בית המשטרה (היום בית הדין של מג"ב). שאר הכוח פנה דרומה עד למבואות הצפוניים של רמלה משם נסוג בחיפוי המשוריין.
