אלפים ליוו את רב"ט נועה מרציאנו הי"ד למנוחות בחלקה הצבאית במודיעין
גופתה של רב"ט נועה מרציאנו הי"ד, חולצה מרצועת עזה והובאה למנוחות ביום שישי (שלשום) בבית העלמין במודיעין, יום אחד אחרי שגופתה חולצה על ידי כוחות צה"ל ממבנה סמוך לבית החולים 'אשיפא' ברצועת עזה. ההספדים ריגשו מאוד את קהל האלפים שבא ללוות את נועה בדרכה האחרונה. ההספדים לא הותירו אף עין יבשה.
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
ג'אק שיטרית
רמלודנט באר יעקב
האם עדי: "את שמרת עלינו, אבל אנחנו לא שמרנו עלייך, יש לי הכל – אבל אין לי את נועה!"
הלווייתה של רב"ט נועה מרציאנו ז"ל, נערכה ביום שישי (שלשום) בבית העלמין במודיעין, יום אחרי שגופתה חולצה על ידי כוחות צה"ל ממבנה סמוך לבית החולים 'אשיפא' ברצועת עזה.
סא"ל שלומי מלכה נשא דברי פרידה בשם צה"ל: "נועה, אני עומד פה עם משפחתך הכואבים את לכתך. בשבועות האחרונים משפחתך, לא נחה ולא נעצרה במלחמה להשבתך הביתה. זכיתי להכיר משפחה מחבקת, חזקה ומחזקת, עם ערכים עוצמתיים של אהבה, חריצות, תרומה ואהבת המדינה. יש בכם קסם מיוחד, ולעד תישארו בליבי. תודה לכם שדרככם זכיתי להכיר יותר את נועה. אין בפי מילים שיוכלו להביע את הכאב והצער באובדנה. נועה, אני מצדיע לך, נוחי על משכבך בשלום".
שיירת דגלים ליוותה את נועה בדרכה לבית העלמין. (צילום: דנה קופל)
האם עדי הספידה בדמעות: "בעולם נורמלי ומתוקן אנחנו לא אמורים לעמוד כאן עכשיו, אבל אנחנו לא בעולם מתוקן. בת 19 בדיוק היית במותך, כשנחטפת ונקטפת מאיתנו. הראש מסרב לקלוט, הלב ממאן לקבל את יום שבת השחורה. אין לנו מנוחה, הכאב שלנו הפך לכאב של המדינה. ניסינו הכל, 40 יום בהם הפכנו כל אבן וטיפסנו על כל עץ, והיום אנחנו מבקשים סליחה שלא הצלחנו. את שמרת עלינו, אבל אנחנו לא שמרנו עלייך. נפלה בחלקנו הזכות הענקית לגדל ילדה שכמותך, צנועה ויפה, טהורה וזכה, אחת ומיוחדת שאין דומה לה. ילדה של מוזיקה וספרים, טבע וטיולים, ילדה של משפחה וחברים, של חיוכים. לא סתם הסטטוס שלך בוואטסאפ הוא "חייכו כאילו אין מחר. גדלת על ערכי הארץ, על תרומה לאחר ולמולדת. רצית לשרת שירות משמעותי – וכך היה. היית העיניים של המדינה" הוסיפה. למדת תיאטרון, ידעת לביים, מעניין מה המשובים היו על ההפקה הזו מסביב עכשיו. אנחנו יודעים שהיית מעדיפה פרידה צנועה, כי כזו היית – קודם כל כולם. ברגעי האימה חשבת על איך אשרוד – ואני לא מופתעת. את נחה עכשיו, אבל אנחנו לא נעצור, לא נשכח ולא נסלח. לא הספקת קורס קצונה, אבל היום הגעת לדרגה הכי גבוהה, ועל כך אנחנו מצדיעים לנו".
האם עדי מספידה את בתה נועה.(צילום: משה בן שמחון).
"ביומנך נתת לנו הנחיות ליום הזה – מעבר לתודות ביקשת שחשוב להגיד שדווקא כשקשה צריך למצוא נקודות אור שיעזרו לנו עם הקושי. נקודת האור שלנו היא שבמותך ציווית לנו את החיים. זו המשפחה המדהימה שלנו, שכואבת ומתגעגעת. אין לנו ספק שבשבעה ראית את החברים, המכרים והמוני העם המדהים שלנו שכולם כואבים את לכתך וגורמים לנו להרגיש מחובקים. השארת לנו אהבה".
האחות יובל הספידה את נועה: "את בטח בהלם שאני מדברת מול כולם, אבל חשוב לי להגיד שאנחנו נפגשות. לא חשבתי שזה יהיה ככה, אני לא מאמינה שזה הסוף. בא לי לשבת איתך בספה ולראות את הסדרות שהיינו צופות מיליון פעם, שנצחק ונדבר. תמיד היית מופיעה ושרה בטקסים של ימי הזיכרון, ועכשיו אנחנו תופסים את מקומך ושרים לך".
"אני שמחה שחיית איך שאת רוצה, בלי לדפוק חשבון ולשאול אף אחד אחר" הוסיפה. "עכשיו אני יודעת שלפחות ניצלת את החיים כמו שצריך. תמיד ידעת מה את רוצה וזה לא יעצור אותך. הגשמת את עצמך כאילו אין מחר. אני מבטיחה שאשמור על הכלבים שלך במקומך, ואתן להם את האהבה שנתת להם".
"בחודש האחרון פחדנו איך תגיבי לכך שכל החברות שלך כבר לא איתך, אבל עכשיו את איתם בשמיים" סיכמה בדמעות. "אני דמיינתי איך אני מחבקת אותך ולא עוזבת אותך. דמיינתי את החיים שאחרי לצידך, שתכווני אותי לתפקיד בצבא, תמיד סמכתי עלייך שתתני לי את הבחירה הנכונה. אתמול הודיעו לנו שחזרת, לא כמו שקיוויתי והתפללתי, והיום אנחנו נפרדות. תמיד אזכור את משפט הפרידה שלך – תחייכו כאילו אין מחר. אני אוהבת אותך, אשמור על כולם כמו שאת עשית".
האב סופד לבתו נועה.(צילום: ערוץ 13).
האב אבי הספיד את בתו: "מודה אני שזכיתי לגדל את ביתי. בחודשים האחרונים נתקלתי בארץ ישראל היפה. אלפי אנשים ניסו לנחם אותי ולשאול מה חסר לנו, והתשובה שלי תמיד הייתה שיש לי הכל אבל אין לי כלום. יש לי משפחה נפלאה, אישה וילדים, חברים, בית, עבודה, יש לי הכל – אבל אין לי את נועה. אין לי נחמה, אבל עכשיו יש לי מלאך.
נועה, המסע שלנו נגמר היום, אבל הוא גם מתחיל מחדש. תמיד אזכור את טוב הלב שלך, את היופי שלך, את הנדיבות שלך, את העזרה לזולת, הנתינה בלי סוף. אני מבטיח לך שאת הדרך שבה רצית להוביל אנחנו נמשיך, ולא נעצור. המסע שלנו מתחיל מחדש. הודיתי לקב"ה שזכיתי לגדל אותך, ועכשיו אני מודה לך שהיית פשוט מושלמת. כולנו אוהבים אותך בלי סוף, ותמיד נאהב אותך. אף פעם לא נשכח אותך בכל רגע. תמיד תהיי בליבנו לעד. נוחי על משכבך בשלום".
