התלמידה מלוד שהפכה למורה בביה"ס למדעים בעיר
לפני שלושה ימים הגיעה טל פריזר, תושבת העיר לוד, למקום עבודתה החדש כמורה לביולוגיה ומחנכת בביה"ס היוקרתי "עתיד למדעים" בעיר. עבור טל זו הייתה סגירת מעגל, כמי שלמדה אך לפני 7 שנים בלבד באותו תיכון.
פורסם בתאריך:
סגירת מעגל. המורה טל פריזר
טל, הינה בוגרת המחזור הראשון של ביה"ס הממלכתי גני יער בלוד. את לימודיה התיכוניים עשתה במגמות ביולוגית וביוטכנולוגית ב"עתיד תיכון למדעים" בלוד. ביום שלישי השבוע החלה ללמד ביולוגיה ולחנך את תלמידי כיתה ט 4 בתיכון בו היא למדה, ובמקרה לגמרי, באותו מבנה - אותה כיתה ט 4.
את השכלתה להוראת ביולוגיה רכשה במכללת לוינסקי. כבר בהיותה בגן הילדים, טל חשבה להיות מורה כשתהיה גדולה. "זה החלום שליווה אותי בכל שנות ילדותי. לעתים חשבתי להיות רופאה במטרה למצוא תרופה למחלת הסרטן וגם כדי לחסל את נגיף האיידס, כי עניין אותי מאוד המנגנון המיוחד של הוירוס הזה", סיפרה לנו טל השבוע, כשנדמה היה לה, כי התרופה למחלה איומה זו נמצאת ממש בקצה הלשון.
בסופו של דבר החליטה להיות מורה לביולוגיה בזכות היחס המאוד חם והאדיב שבו זכתה מהמורים שלה, יחס הניתן לכל תלמידי ביה"ס למדעים בלוד.
התלמידה טל. בתקופת הלימודים במדעים
לשאלת כתבנו, איך היא הרגישה ביום הראשון כמורה באותה כיתה שבה היא למדה עד לפני שבע שנים בלבד? ענתה טל מבלי להתבלבל, כי היו לה רגשות מעורבים. "לאלפית השנייה כמעט ניגשתי לשבת ליד אותו שולחן בו ישבתי כתלמידה...". טל חשפה בפני תלמידיה את רגשותיה, וגילתה להם כי מאוד נעים לה ומעט משונה לה, לשבת בחדר המורים יחד עם המורים שלה. היה לה רגע בו חשבה להישאר בחצר ביה"ס בהפסקה, כי כך נהגה כתלמידה, אבל אחרי כמה שניות התעשתה והבינה כי מותר לה כעת לשהות בחדר המורים.
המורה של טל, הגב' רומי ישראלי, הייתה זו שהמליצה עליה בפני מנהלת התיכון הגב' גאולה סתי, וזו מצאה לנכון להעסיקה כמחנכת ומורה לביולוגיה.
טל סיפרה עד כמה הושפעה ע"י "דודה חנה" על בחירת מקצוע ההוראה: "כל ילדותי שמעתי סיפורים רבים אודות "דודה חנה", המורה האולטימטיבית שהשפיעה על חיי תלמידיה מקצה לקצה".
טל חשפה בפני תלמידיה את רגשותיה, וגילתה להם כי מאוד נעים לה ומעט משונה לה, לשבת בחדר המורים יחד עם המורים שלה. היה לה רגע בו חשבה להישאר בחצר ביה"ס בהפסקה, כי כך נהגה כתלמידה, אבל אחרי כמה שניות התעשתה
"דודה חנה" היא חנה פוקס מחיפה, אחותה הקטנה של הסבתא. היא המורה האידאלית מבחינתה של טל והמורה שמאז ומתמיד שאפה להיות ועודנה שואפת להידמות לה.
טל: "היא לימדה אוכלוסיות קשות, נערים בעייתיים עם קשיים כלכליים, ילדים עם בעיות במשפחה ועוד. היא הקפידה לבצע ביקורי בית לתלמידיה והייתה דואגת לכל אחד באופן פרטני ואישי. הדבר לא פסח על הורי התלמידים שהעריכו אותה מאד והתרגשו מכך שלמישהו אכפת מילדיהם".
"כזאת מורה אני שואפת להיות. להראות לתלמידים שלי שאכפת לי מהם ושאני מוכנה להשקיע בהם מזמני ומניסיוני. חשוב לי שיידעו ,שההוראה מבחינתי לא מסתיימת בגבולות בית הספר ושאני שם בשבילם אם הם זקוקים לי".
השאיפה להיות מורה נבעה מהעובדה שדודתה של אמה עסקה בחינוך ותמיד הייתה מרוצה ושמחה על היותה מי שאמונה על חינוך ילדי ישראל.
"היא תמיד סיפרה על הישגיהם של תלמידיה והייתה מורה גאה", מציינת טל, שמאמינה כי יום יבוא ואחד מתלמידיה ימשיך להתמחות במחקר בתחום הביוטכנולוגיה והביולוגיה, יזכה בפרס נובל, ובמעמד התודות בטכס הוא כמובן לא ישכח ויזכיר את המורה טל שלימדה אותו את היסודות שהביאו אותו עד הלום.
