בית המשפט המחוזי בלוד חייב את משרד התחבורה לתרום 1.2 מיליון ש"ח לציבור, בעקבות תביעה ייצוגית
השבה כזו מיטיבה עם כלל הציבור ולא מצטרפת לתופעה הרווחת בתביעות ייצוגיות אחרות: מתן "פיצוי" שלמעשה מיטיב עם הגוף המפצה, משום שהפיצוי ניתן באמצעות הנחה לרכישת מוצריו במשך תקופה מסוימת.
פורסם בתאריך:
משרד התחבורה יעביר סכום של יותר ממיליון שקל לטובת המאבק בתאונות הדרכים, בעקבות בקשה לנהל תביעה ייצוגית נגדו בגין גבייה ביתר של אגרות רישיון נהיגה - כך קבע באחרונה בית המשפט המחוזי מרכז בלוד. לאחר הגשת הבקשה לאישור ניהול התביעה הייצוגית בינואר 2016, הודיע משרד התחבורה (באפריל 2016) על חדילה מגביית סכומי האגרות הגבוהים מדי (בשקלים בודדים לכל אזרח), ואף תיקן לאור זאת ביוני 2016 את הסכומים הקבועים בתקנות התעבורה.
המדינה סברה בתחילה כי היא לא תחויב בהשבת כספים בגין אותה תקופת ביניים. בית המשפט קיבל אמנם את טענת משרד התחבורה כי אין כל אפשרות לגבות סכום נמוך מהקבוע בתקנות טרם שהושלם התיקון החקיקתי שצוין לעיל. עם זאת, הורה ביהמ"ש למדינה להציע פתרון כלשהו, כמו שהתבצע בעבר, בגין תקופת ביניים מסוג זה. לבסוף הוסכם, כי עבור תקופת הביניים ישלם משרד התחבורה לציבור כ-1.2 מיליון שקל.
לפי ההסכמה בין משרד התחבורה למבקשים, התשלום שבו חויב משרד התחבורה יועבר בצורת תרומה, דרך קרן שהוקמה במסגרת חוק תובענות ייצוגיות, אותה הקים משרד המשפטים. הקרן מרכזת תרומות מהסוג הזה ומעבירה אותן לגופים שונים, לפי התאמתם לתביעה במסגרתה התקבלה התרומה.
השבה כזו מיטיבה עם כלל הציבור ולא מצטרפת לתופעה הרווחת בתביעות ייצוגיות אחרות: מתן "פיצוי" שלמעשה מיטיב עם הגוף המפצה, משום שהפיצוי ניתן באמצעות הנחה לרכישת מוצריו במשך תקופה מסוימת.
בהקשר זה קבעה השופטת מיכל נד"ב: "ההשבה המוסכמת אמנם אינה לכל אחד מחברי הקבוצה, ואולם השבה על דרך תרומה - סבירה בענייננו, בהתחשב בקשיים הכרוכים בהשבה פרטנית, לרבות סכומי ההשבה הנמוכים, סוגי האגרות השונות, והעלויות הגבוהות הכרוכות בהשבה פרטנית". השופטת הבהירה ,כי "המדינה אינה מתעשרת על חשבון חברי הקבוצה נוכח התרומה. התרומה בענייננו תורמת גם לציבור שנפגע באופן ישיר מגביית היתר, וכן לציבור הנהגים בכללותו, ולמעשה תורמת לכל ציבור משתמשי הדרך".
גביית היתר של האגרות על-ידי משרד התחבורה נוצרה עקב הצמדה שגויה למדד המחירים לצרכן. שרשור הצמדתן של האגרות כלל בין השאר עיגול סכומים מעוות והתעלמות ממדד שלילי - כך שלא שיקף עוד את הערך הריאלי של סכומי האגרות שקבע המחוקק.
בין האגרות שנגבו ביתר היו אגרות רישיון לאופנוע, רישיון לאוטובוס, רישיון להוראת נהיגה וחידושו ורישיון מונית וחידושו. הגבייה ביתר אמנם הסתכמה במספר שקלים בודדים עבור כל אזרח מבין עשרות אלפי חברי הקבוצה הנפגעת, אולם בסך-הכל דובר בגביה ביתר שהגיעה לסכום של כ-2 מיליון שקל מדי שנה.
הפתרון של השבת הסכום לחברי הקבוצה התובעת על דרך של תרומה לקרן של משרד המשפטים, הוצע על-ידי המדינה משהתברר שעלותם של איתור חברי הקבוצה הנפגעת ושל הליך השבת הכספים גבוה משמעותית מסכום ההשבה.
