איש השנה לשנת 2017: ליאור ברדוגו, מנכ"ל פרי נדל"ן
ליאור ברדוגו, תושב לוד, הוא בסה"כ בן 37 ובאמתחתו רזומה עשיר שלא היה מבייש שרים, חברי כנסת או טייקוני ביזנס שעושים הרבה מאוד לביתם. הבחירה בו לא הייתה קשה בכלל. שנת 2017 נרשמה כשנה פורייה מאוד מבחינתו של המנכ"ל הצעיר, שבמבחן התוצאה עמד ביעדים שהציב לעצמו ותרם תרומה מכרעת למצוקת הדיור בישראל.
פורסם בתאריך:
יגעת ומצאת, תאמין. מגיל צעיר הוא מציב לעצמו יעדים והוא כובש אותם. המנכ"ל הלודאי של קבוצת פרי נדל"ן, ליאור ברדוגו, עושה חיל בתחום ונחשב למנהל מוערך מאוד בקרב אנשי הנדל"ן.
ליאור נולד, גדל ומתגורר בלוד. נשוי ללימור ואב לאיתי, איתן, יואב, נעה ויעלה. למד בלוד בבית הספר ז'בוטינסקי, ואחר כך בישיבת הדרום ברחובות. בצבא שרת כקצין מודיעין ביחידה מיוחדת, ואחרי הצבא למד ממשל ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה ומשפטים בקריה האקדמית אונו.
במעמד הסכם החתימה השבוע על עיסקת ענק של 183 מיליון ש"ח
שימש כיועץ ועוזר פרלמנטרי, מנכ"ל חברת קידום, חברת ההשתלמויות וההכשרה של הסתדרות עובדי המתכת, מנכ"ל חברת הנכסים של פרץ בוני הנגב, משנה למנכ"ל חברת היזמות אייל פרץ בע"מ.
כיום מנכ"ל חברת פרי נדל"ן, אחת החברות הבולטות בישראל בתחום הנדל"ן, ונבחר לאחרונה כאחד המנכ"לים הבולטים בישראל על ידי Dun’s (Dan & Bredstrit).
ליאור הוא פעיל חברתי ופוליטי בלוד, יו"ר מועצת הנוער העירונית, חבר מרכז הליכוד, ממנהיגי קהילת בית הכנסת "ישורון", אחת הקהילות הבולטות בלוד, תומך ומפעיל שורה של מיזמים חברתיים בלוד.
את הראיון עימו ליאור התעקש שיערך בעיר לוד, בלי גינונים, לשכה ופקידות שמסננות. ישבנו באחד משולחנות העץ מחוץ למסעדת בשרים שעומדת לקום בסמןך לבניין העירייה והתחלנו לדבר.
ליאור, ברכות עם היבחרך לאיש השנה של העיתון "רמלוד פלוס"...
תודה רבה. זה מחמם את הלב שישנה הערכה בעיר שלך, שיודעים ועוקבים אחר פעילותך. מרגש
נשארת בלוד גם בשנים הקשות שלה, למה? מהי לוד בשבילך?
זו באמת שאלה שאני נשאל הרבה פעמים, והרבה אנשים שאני נפגש איתם מרימים גבה כששומעים שאני גר בלוד. ראשית, אני גר בלוד כדי שיפסיקו לשאול את השאלה הזו. לוד הצמיחה לאורך השנים מנהיגים בולטים בתחומים רבים, אולם לצערי רק מעט מהם בחרו להישאר ולהמשיך להתגורר בה. לוד בשבילי היא בית חם של אנשים טובים וערכיים, והיא מקום טוב לגדול ולגדל בו ילדים לא פחות מכל מקום אחר בישראל.
הבעיה בולטת מאד בלוד. אם נשווה את התחלות הבניה בלוד במהלך חמש השנים האחרונות בהשוואה למשל לערים שכנות כמו רמלה, באר יעקב או רחובות, נראה בבירור כי המצב בלוד לא טוב. היקף התחלות הבניה נמוך מאד, וגם המעט שקיים הוא תוצאה של יוזמות פרטניות וספציפיות, ואין כאן גל בניה.
לצערי, בשנים האחרונות החברה הישראלית הופכת לשבטית ומגזרית, כולנו מתייגים אחד את השני לקבוצות, עדות ומגזרים, ומצפים שכל אחד יתנהג בהתאם לקלישאות המיוחסות לקבוצה שלו. בעיני, התהליך הזה פוגע בחברה הישראלית כולה, כי במקום לדאוג לאתוס כלל ישראלי ולערכים כלל ישראליים שכל החברה הישראלית מאוגדת סביבם, כל קבוצה דואגת לאינטרסים שלה ומטפחת ערכים משלה, לעתים על חשבון הערכים של כולנו והאינטרסים של קבוצות אחרות בחברה.
לוד היא מיקרוקוסמוס ישראלי הכולל מגוון אנושי ותרבותי רחב, ובלוד ספגתי את הערכים הבסיסיים של ערבות הדדית, אחווה אנושית, אחריות ציבורית וכבוד למסורת היהודית ולמדינת ישראל כגורם מלכד עבור כל יהודי באשר הוא. ערכים בסיסיים שלצערי כבר אינם מובנים מאליהם.
הכתבה בגיליון המודפס של רמלוד פלוס שיצא לאור היום
אמנם גם לוד לא מה שהיתה פעם, וגם היא משתנה ואנחנו רואים גם כאן מגזרים, אבל אצל לודאים ותיקים, בטח בקהילה שבה אני חי ופועל, עדין אפשר לנשום את אווירת לוד של פעם.
מה אתה עושה היום? ספר על קבוצת אלדד פרי אותה אתה מנהל.
קבוצת אלדד פרי, אותה אני מנהל בשנים האחרונות, עוסקת בתחומים מגוונים, ואשר החברות הבולטות במסגרתה הן חברת אלדד פרי נדל"ן, העוסקת בתחום הנדל"ן והבניה למגורים, בין היתר יזמות פרויקטים, ארגון קבוצות רכישה, הקמת מגה-מתחמים למגורים ומסחר, חברת סולארא בע"מ, חברת ביצוע בתחום הבניה והתשתיות בסיווג בלתי מוגבל, חברת אלדד פרי אינטרנשיונאל בע"מ, העוסקת בסחר והשקעות בינלאומיות, ואת חברת פריט בע"מ בתחום הסייבר והטכנולוגיה.
אין ספק שבראש העיר עומד היום אדם ערכי שאוהב את לוד ורוצה בטובתה, אבל אני לא רואה מסביבו שכבת הנהגה משכילה טובה ואיכותית, לא במועצת העיר ולא בהנהלת העיריה. אמנם, בטווח הקצר, המצב הזה מסייע לו להיבחר לקדנציה נוספת, אבל בטווח הארוך הוא עלול למצוא עצמו עסוק רק בשיפור פני העיר וארגון פסטיבלים, במקום לקדם סדר יום משמעותי לעיר ולהגדיר יעדים ואתגרים שיהפכו את לוד לעיר מובילה.
הקבוצה הוקמה על ידי עו"ד אלדד פרי, אשר משמש כיו"ר הקבוצה, ונתן לי הזדמנות לנהל את קבוצת החברה ולפתח אותה, ובמהלך השנים הפך לחבר אמת.
מדובר בפעילות אינטנסיבית ומגוונת בראשה אני עומד, בהיקף פעילות של למעלה ממיליארד שקל ועשרות עובדים בישראל וברחבי העולם.
במסגרת ניהול הקבוצה אני מתמודד כל יום עם אתגרים והחלטות בתחומים שונים, שיש להן משמעויות כספיות ואחרות כבדות משקל, ברוך השם עד היום בהצלחה רבה.
אם הגענו לכך, מה לדעתך הפתרון לבעיית הדיור בישראל בכלל ובלוד בפרט?
מבלי להתייחס לגורמים לבעיה, אני חושב שהפתרון הברור והידוע הוא הפשרת קרקעות והגדלת היקף התחלות הבניה. אני חושב שפרויקט "מחיר למשתכן" הוא צעד בכיוון הנכון, אבל הוא לא מספיק ולא יכול להוות פתרון ליוקר הדיור.
אני חושב שהנהגת העיר צריכה להכין תכנית כוללת שתשאיר צעירים מסורתיים ולא דתיים בלוד, בראש ובראשונה בקידום פרויקטים לבניה, וכמובן בחינוך, תרבות ותשתיות רלבנטיות נוספות.
הבעיה בולטת מאד בלוד. אם נשווה את התחלות הבניה בלוד במהלך חמש השנים האחרונות בהשוואה למשל לערים שכנות כמו רמלה, באר יעקב או רחובות, נראה בבירור כי המצב בלוד לא טוב. היקף התחלות הבניה נמוך מאד, וגם המעט שקיים הוא תוצאה של יוזמות פרטניות וספציפיות, ואין כאן גל בניה.
עיקר הבניה בשנים האחרונות מכוון למגזר דתי או חרדי, ורק מיעוט קטן מיועד לכלל האוכלוסייה, וגם זה לשכבות נמוכות או זוגות ולא למשפרי דיור. המצב הזה גורם למחירי דיור גבוהים בלוד, עד כדי לא סבירים ולצערנו להגירה שלילית, ולנטל נוסף על העיר.
כך למשל, במרכז העיר זכו כבר לפני מספר שנים יזמים בפרויקטים גדולים הכוללים מספר רב של יחידות דיור ומיועדים לאוכלוסייה כללית, אולם למרות זאת לא התחילו בבניה. הסיבה העיקרית לכך היא ניסיון שלהם לשנות את תכנית המתאר ולהגדיל את מספר יחידות הדיור בפרויקט ואת הרווחים שלהם מן הפרויקט.
אני חושב שמדיניות נחושה יותר של משרדי הממשלה, רשות מקרקעי ישראל ועיריית לוד, צריכה הייתה לקדם הפשרת שטחים לבניה ומימוש פרויקטים בלוד, באופן שיוזיל את מחירי הדיור ויהפוך את לוד לאופציה זולה ואיכותית במרכז הארץ עבור מעמד הביניים בישראל.
איך אתה רואה את לוד היום? אתה חש בשינויים שחלים בה בשנים האחרונות?
כמו כולנו, גם לוד משתנה. בשנים האחרונות לוד מתאוששת משני עשורים קשים אותם חוותה, הדברים ידועים ואין צורך להרחיב על כך.
יש עליה ברמת השירותים לאזרח, השקעה רבה בחזות פני העיר, בתשתיות, במתקנים ובחיי התרבות. אחרי הרבה שנים, יש עם מי לדבר בנוגע לשירותים מוניציפליים שהעירייה מעניקה, אבל זו טיפה בים ביחס לפיגור בו העיר נמצאת מהבחינות הללו, אבל אני מרגיש שאנחנו בכיוון הנכון.
אין ספק שבראש העיר עומד היום אדם ערכי שאוהב את לוד ורוצה בטובתה, אבל אני לא רואה מסביבו שכבת הנהגה משכילה טובה ואיכותית, לא במועצת העיר ולא בהנהלת העיריה. אמנם, בטווח הקצר, המצב הזה מסייע לו להיבחר לקדנציה נוספת, אבל בטווח הארוך הוא עלול למצוא עצמו עסוק רק בשיפור פני העיר וארגון פסטיבלים, במקום לקדם סדר יום משמעותי לעיר ולהגדיר יעדים ואתגרים שיהפכו את לוד לעיר מובילה.
אנו גם רואים שינוי בהרכב האנושי של העיר, יש התחזקות של המגזר הדתי-לאומי, החרדי והערבי, על חשבון המגזר הכללי, הן מסורתי והן חילוני, ואנו כמעט לא רואים צעירים לא-דתיים או מסורתיים נשארים לגור בלוד או מגיעים אליה מבחוץ.
בהקשר הזה, אני חושב שהנהגת העיר צריכה להכין תכנית כוללת שתשאיר צעירים מסורתיים ולא דתיים בלוד, בראש ובראשונה בקידום פרויקטים לבניה, וכמובן בחינוך, תרבות ותשתיות רלבנטיות נוספות. בשנים האחרונות אני מאד שמח על כל התעוררות בתחום הזה, כמו למשל התארגנות ציבורית - חברתית שמובילים היום חבריי - עדי פופקו ואלירן לוי, ואני מקווה שעוד רבים ילכו בעקבותיהם.
בהקשר זה, מה אתה חושב על החזרה של בני רגב לפוליטיקה המקומית?
בני רגב הוא איש ציבור ותיק שפעל הרבה עבור לוד, ולו רק בכך שהוא היה זה שגילה וגידל את יאיר רביבו ומינה אותו לתפקיד העירוני הראשון שלו בלוד, כמנכ"ל החברה למתנ"סים בלוד, והיה אחד האנשים המרכזיים שליווה את יאיר רביבו בקמפיין שלו לראשות העיר ובצעדים הראשונים שלו כראש עיר.
לוד זקוקה לאנשים שאכפת להם מהעיר, ואף פעם לא מאוחר מדי לתרום לציבור ולקדם אינטרסים חברתיים.
לצערי, לוד עדין לא מצליחה לגדל שכבת מנהיגות צעירה ואיכותית, ולמרות ההתאוששות של לוד בשנים האחרונות אנחנו עדיין לא רואים צעירים מקומיים שפונים לפעילות ציבורית. מנהיגים ותיקים כמו בני רגב יכולים להביא להתעוררות בתחום הזה ולהיות גורם שיחזיר את הלודאים לפעול למען העיר.
אני פעיל מאד בהנהגת קהילת בית הכנסת "ישורון" בלוד. זהו בית הכנסת שהוקם בשנת 1949 על ידי משפחות שהגיעו מהעיר מקנאס במרוקו ועדין שומר על נוסח התפילה המקורי של בית הכנסת מיום היווסדו, אבל לא קופא על שמריו ומאכלס קהילה כלל-ישראלית מגוונת, החל ממשפחות לודאיות ותיקות, דרך עולים ממזרח וממערב, וכלה במשפחות שהגיעו בעבר ללוד עם הגרעין התורני, למכלול אנושי חם ואוהב שבעיני מסמל את כל הטוב והיפה בלוד.
מרגישים שעדיין הפעילות הציבורית והחברתית בוערת בך, יש לך כוונות גם בתחום הזה?
גדלתי בבית שמאד עודד אותי למעורבות ציבורית, לאחריות חברתית ולתרומה לקהילה, ומאז שאני זוכר את עצמי אני השתדלתי להיות מעורב עם הבריות, להשתתף בענייני חברה וקהילה ולתרום ככל האפשר, החל מפעילות חברתית בבית הספר ז'בוטינסקי ובהדרכה בתנועת הנוער "עזרא", שניהם כבר אינם קיימים, בהמשך כיושב ראש מועצת התלמידים העירונית בלוד, ומיד אחרי הצבא בפעילות חברתית ופוליטית בתנועת הליכוד.
כיום אני חבר מרכז הליכוד וחבר מועצת סניף הליכוד בלוד, ועד היום נוטל חלק בפרויקטים חברתיים שונים בלוד, בעיקר בתחום העזרה למשפחות במצוקה ובפרויקטים חינוכיים שונים.
אני פעיל מאד בהנהגת קהילת בית הכנסת "ישורון" בלוד. זהו בית הכנסת שהוקם בשנת 1949 על ידי משפחות שהגיעו מהעיר מקנאס במרוקו ועדין שומר על נוסח התפילה המקורי של בית הכנסת מיום היווסדו, אבל לא קופא על שמריו ומאכלס קהילה כלל-ישראלית מגוונת, החל ממשפחות לודאיות ותיקות, דרך עולים ממזרח וממערב, וכלה במשפחות שהגיעו בעבר ללוד עם הגרעין התורני, למכלול אנושי חם ואוהב שבעיני מסמל את כל הטוב והיפה בלוד.
ליאור, אדוני המנכ"ל, איך תסיים את הראיון...?
ליאור בשבילך, אני אותו ליאור, שהיה ועודנו נשאר צנוע שמדבר אל כל אחד בגובה העיניים. ולעצם שאלתך - אני אוהב את הפעילות העסקית ואת הניהול היומיומי, אבל אני חושב שכל אחד חייב לראות איך הוא פועל למען הסביבה והחברה בה הוא חי.
