ח"כ יואל רזבוזוב,: "למרות שיעור העולים הגבוה, במחלקת הרווחה בעיריית לוד, רק 3 עובדים סוציאלים".
ח"כ יואל רזבוזוב, 'יש עתיד': "על עיריית לוד, להקפיד להעסיק עוד עובדים דוברי השפה הרוסית". עיריית לוד: "באגף לשילוב חברתי מועסקים 5 עובדים סוציאליים דוברי רוסית, ועוד שתי עובדות שאינן עובדות סוציאליות".
פורסם בתאריך:
"קשיי הקליטה בישראל הם לא דבר של מה בכך". ח"כ יואל רזבוזוב.
בעיר לוד אחוז עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר גבוה במיוחד. בכלל מדינת ישראל אחוז העולים שעלו מאז שנת 1989 עד 2017 עומד על 14% (1,239,579). מתוכם 72% עלו ממדינות ברית המועצות לשעבר. אלא שבלוד, מתוך 80,300 התושבים, שיעור העולים עומד על 22%. כאשר מתוכם שיעור העולים מברית המועצות בעיר עומד על 83%.
נתונים אלה עלו ממחקר שערכו במרכז המחקר והמידע של הכנסת, בנושא הנגשה לשונית של שירותי הרווחה ברשויות המקומיות לעולי ברית המועצות לשעבר. מהמחקר עולה כי דווקא בלוד יש עוד מקום לשיפור.
מנתוני המחקר עולה שלפי דיווח המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית לוד, מטופלים 267 עולים, כ-79% מהם יוצאי ברית המועצות לשעבר והיתר יוצאי אתיופיה ואחרים. מעיריית לוד לא מסרו לצוות המחקר כמה תקנים לעובדים סוציאליים יש בעירייה. נמסר רק ש-3 בלבד מהם, עובדים סוציאליים דוברי רוסית. שניים מהם בהיקף של 75% משרה ואחת במשרה מלאה.
לעומת זאת, במחלקה מועסקים ארבעה עובדים סוציאליים דוברי אמהרית במשרה מלאה, ועוד ארבעה עובדים נוספים במשרה מלאה ומזכירה בחצי מישרה דוברי אמהרית.
עוד הוצג במחקר כי מאגף הרווחה בלוד נמסר כי מעובדי האגף הוקם צוות לתרגום מסמכי האגף לשפות רוסית ואמהרית. הופץ מידעון שירותי האגף הכולל מידע על שעות קבלה בשפות אלה וכן תורגמו חלק מטפסי האגף (אך לא צוין איזה חלק). לדברי ניתאי לוי-שלום, סגן מנהלת האגף לשילוב חברתי בעיר, ההנגשה הלשונית של שירותי הרווחה בעיקר לדוברי רוסית ואמהרית אינה מספקת, ויש מחסור בכוח אדם מיומן ומקצועי לתרגום.
ח"כ יואל רזבוזוב ('יש עתיד') קורא לראש העיר להבטיח את שילובם המיטבי של העולים בלוד: "קשיי הקליטה בישראל הם לא דבר של מה בכך. לכן יש צורך לסייע ככל שניתן לעולים שבחרו להתיישב בלוד. אני סבור שכמדינה שקמה ומתנהלת כמדינה שקולטת עלייה עלינו לפעול בכל מישור בכדי לאפשר לעולים לישראל למצות את הזכויות שלהם כאן. לכן, על עיריית לוד שבה אחוז גבוה של עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, להקפיד להעסיק עוד עובדים דוברי השפה הרוסית במחלקת הרווחה".
ד"ר רחל שפירו, חברת מועצת העיר לשעבר ונציגת 'יש עתיד' בעיר הוסיפה ואמרה: "דוברי הרוסית פונים לעובדים סוציאליים במצבי חוסר עונים ומקרים דחופים. ברגעים האלה אנשים רוצים לדבר רק בשפת האם שלהם. זה מה שיעניק להם ביטחון ואמונה שיש סיכוי. לכן, ישנה חשיבות רבה לעובדים סוציאליים דוברי השפות השונות, לפי שיעורי אוכלוסיית העולים בעיר, בעיר כמו לוד".
תגובת עיריית לוד:
"עיריית לוד, באמצעות האגף לשילוב חברתי, מעניקה שירותי סיוע והעצמה לכלל האוכלוסייה הרב תרבותית בעיר, בהם תושבים דוברי השפות הזרות בעיר.
שלא כפי הנטען, באגף לשילוב חברתי מועסקים 5 עובדים סוציאליים דוברי רוסית, ועוד 2 עובדות שאינן עובדות סוציאליות, בתוכניות משותפות עם משרד הקליטה. עם זאת, העירייה ממשיכה כל העת לפעול להגדלת כח האדם ועושה מאמצים רבים לגייס לשורותיה עובדים דוברי שפות בכלל, ועובדים סוציאליים בפרט, בשאיפה לתת שירות מיטבי לתושב.
עיריית לוד מאמינה כי מתן שירות רגיש תרבות לתושב, הינו סוגיה רחבה יותר, ופועלת לשיפור השירות במגוון דרכים, בין היתר במתן עדיפות במכרזי כח אדם לדוברי שפות, פנייה יזומה למגוון גורמים העובדים עם הקהילות (בהם גם גופים אוניברסיטאיים ועוד), הסתייעות בפיקוח משרד הרווחה, במטרה לעודד עובדים סוציאליים להשתלב בעירייה ובאתגר הגדול שהעיר לוד מציעה.
עיריית לוד רואה במתן שירות לתושב ערך עליון, ומתגאה בפסיפס התרבויות העשיר והמרהיב של תושביה, בתוך כך כאמור, משקיעה העירייה רבות ותמשיך במאמציה אלה כדי לתת שירות מיטבי לכלל דוברי השפות ומגוון התרבויות בעיר".
