רמי ברדוגו: סיפור הצלחה לודאי
פתיחת קבוצת הפייסבוק "זיכרונות לוד", הזכירה לכולנו, שמכאן יצאו מיטב המוחות והכישרונות: זמרים מצליחים, שחקנים, עיתונאים, כוכבי טלוויזיה וקולנוע, מהנדסים, מנכ"לים ואפילו פוליטיקאים מוכשרים. החלטנו לאתר בכל פעם לודאי אחד ש"שיחק אותה" בגדול, ולספר לכם עליו. מתחילים עם רמי ברדוגו: מהנדס הרשות במועצה האזורית דרום-השרון, בעל רזומה מרשים, שלאחרונה מנהל, בהצלחה רבה, מאבק איתנים מול משרד החינוך. עוד סיפור הצלחה לודאי. פרק ראשון בסדרה
פורסם בתאריך:
מאת אסף גרינפלד
כמו רבים וטובים, רמי ברדוגו נולד בלוד, קיבל בעיר את החינוך היסודי והתיכוני, ובעיר הולדתו גם ספג את ערכיו ואת אהבתו העזה למולדת ולמורשתה. גם היום קשור רמי בעבותות אהבה ללוד, ורוב משפחתו עדיין מתגוררת בעיר. הוא מצר על כך שפרנסי העיר לא הצליחו לספק לו ולחבריו, בני הדור הצעיר, תנאים בסיסיים, כדי שיקימו בעיר את ביתם, ומייחל ליום שבו יתקיימו התנאים, וישובו הבנים ללוד, כמאמר הפתגם החקוק על סמל העיר: "ושבו בנים לגבולם".
הרזומה של אינג'ינר רמי ברדוגו, 41 , כיום, תושב מושב גני טל ואב לשישה ילדים, מרשים: הוא בעל תואר ראשון בהנדסה אזרחית, תואר שני במנהל עסקים, עם התמחות במימון ושוק ההון, בוגר קורס מהנדסי ערים של משרד הפנים. ששת ילדיו לומדים במערכת החינוך של המועצה, החל מהמעון ועד לאולפנה. ברדוגו חבר בוועד ההורים של בית הספר "ברויאר" ויועץ לוועדי ההורים בישיבה ובאולפנה. בנוסף, הוא בוגר קורס דירקטורים בבר אילן, בוגר קורס דירקטורים מתקדם בבר אילן. הוא היה לוחם צנחנים בשרות סדיר ומשרת כיום כקצין מילואים בדרגת סרן. חבר ליכוד ופעיל חברתי, נציג המועצות האזוריות בליכוד בעבר כחלק מהרשימה הארצית לכנסת.
לפרנסתו הוא עובד כמהנדס הרשות במועצה האזורית דרום השרון. ואם לא די בכל אלה, הוא זוקף לזכותו גם את התפקידים והתארים הבאים:
• נציג בעל דעה מייעצת לשר האוצר בוועדה מקומית דימונה.
• חבר מועצה רשות ניקוז ונחלים שרון.
• חבר מועצה באיגוד דרום השרון המזרחי.
• דירקטור בהחברה כלכלית דרום השרון.
• חבר מועצת נחל ירקון.
• בין המועמדים הסופיים של שר האוצר לתפקיד משנה רשות מקרקעי ישראל.
רמי השבוע, בדיוטי פרי. בדרך לטיול בת מצווה לילדה
כפי שרואות עיניכם, למרות גילו הצעיר, הספיק ברדוגו לצבור ניסיון ציבורי עשיר מאוד. לאחר שאנחנו מתפעלים מהרזומה המרשים שלו, נפתחת שיחה קולחת, על מה שנעשה בתחום החינוך במועצה האזורית בה הוא מתגורר, נחל שורק, והוא מגלה בקיאות רבה בנושא. ניכר בדבריו, שהוא מדבר מדם לבו.
בראשית שיחתנו, הוא ממהר להבהיר שאין לו חלילה דבר ולא חצי דבר נגד החינוך התורני. אדרבה, הוא ומרבית בני משפחתו עברו מסלול כמעט רגיל של חובשי כיפות סרוגות, קריא: בית ספר ממלכתי דתי, שבו ניתנת העשרה בכל תחומי החיים הכלליים, ממחשבים ועד לימוד מוזיקה ותיאטרון.
ברדוגו מצר על כך שתושבי המועצה, המעוניינים שילדיהם יתחנכו במסגרת החינוך הממלכתי הדתי או הממלכתי , נאלצים לשלוח אותם לערים מחוץ למועצה, כמו גדרה לדוגמה. לטענתו, גם המשפחות התורניות נפגעות מהמצב הקיים, שכן היום עומדות בפניהן רק אפשרויות חינוך במוסדות פרטיים, קריא: ישיבות ואולפנה, בהן העלויות יקרות מאוד ומכבידות בעיקר על משפחות ברוכות ילדים.
לדברי ברדוגו, לא די בזאת ששכר הלימוד בישיבות ובאולפנות גבוה, אלא שבשעות ההעשרה (תל"ן – ראו להלן), עליהן הן גובות תשלום יקר, במיוחד בכיתות הגבוהות, עשויה להגיע העלות לסכומים של כ-8,000 ש"ח ויותר לילד. אלא ששעות ההעשרה הללו מנוצלות לעוד שיעורי תפילה, במקום לחוגים יצירתיים, בהם נלמדים מחשבים, סייבר ואמנויות כמו נגינה, כפי שנעשה במקומות רבים בארץ.
ואם לא די בכך, משבצים מנהלי המוסדות הפרטיים את שיעורי התל"ן באמצע יום הלימודים, ולא בסופם, כפי שמחייב משרד החינוך, ובכך נהפכים התלמידים ל"שבויים", המחויבים לרכוש את שעות ההעשרה. זאת, שוב בניגוד להוראות משרד החינוך, הקובעות כי במקרה ששעות ההעשרה משובצות באמצע יום הלימודים, אין הורי הילדים מחויבים לשלם בעדן.
לדברי ברדוגו, מנהלי המוסדות נוקטים בצעדים שונים, כדי להעמיד את התלמידים שהוריהם לא רכשו את שעות ההעשרה במצב לא נוח ומביך. וכל זאת, כשהם זוכים עד היום לגיבוי מלא מראש המועצה, מר אלי אסקוזידו.
כיום, לאחר שהוא עומד בראש תנועה גדולה של הורים, שלא מתנגדת חלילה ללימוד תורני, אך דורשת יותר אנגלית, מתמטיקה ולימודי העשרה באומנויות, נגינה ומחשבים, הבין ראש המועצה שהוא חייב לתקן את העוול שנעשה במשך שנים, ולשנות את המצב הקיים. כך, לדברי ברדוגו, שמגלה אופטימיות זהירה לגבי העתיד.
"יש באזור גם הורים דתיים מאוד, שמעוניינים לשלם 1000 ₪ לשיעורי תל"ן, כמו שמקובל בחינוך הממלכתי, ולא 8,000 ש"ח ויותר. זאת ועוד, המטרה שלנו היא, שהילדים יקבלו חינוך רחב במגוון תחומים, כדי שיוכלו להתגייס ליחידות מובחרות, בחילות המודיעין, חיל האוויר וחיל הים. התושבים כאן לא רוצים שילדיהם ימשיכו לרעות בשדות זרים. אין להם רצון יותר לשלוח את ילדיהם ללמוד בגדרה ובערים מרוחקות.
למרות גילו הצעיר, הספיק ברדוגו לצבור ניסיון ציבורי עשיר מאוד. לאחר שאנחנו מתפעלים מהרזומה המרשים שלו, נפתחת שיחה קולחת, על מה שנעשה בתחום החינוך במועצה האזורית בה הוא מתגורר, נחל שורק, והוא מגלה בקיאות רבה בנושא. ניכר בדבריו, שהוא מדבר מדם לבו.
ואכן, לדברי ברדוגו, הלחץ מניב פירות: "ראש המועצה כבר מראה סימנים על כך שהוא עומד לבוא לקראתנו ולענות לדרישותינו הצודקות, כבר בזמן הקרוב". מסיבות מובנות, מבקש ברדוגו לשמור בדיסקרטיות את שמות החברים שעומדים לצדו, ומסייעים לאורך כל המאבק, אך חשוב לו לציין כי החברים הללו מגיעים מכל המגזרים השונים, שחווים את הנטל הכבד. בין אם הם מהמגזר החרדי בישובים השכנים של המועצה, בין אם הם ציבור דתי תורני ובין אם הם דתיים "פשוטים". "היום, בין החברים הקרובים שמלווים אותי צמוד, נמצאים חרדים, תורניים ועוד", מסכם ברדוגו.
לכאורה, נראה שמנוהל כאן מאבק צודק, לתיקון עוול של שנים, באינטנסיביות רבה ועם המון מנהיגות ומוטיבציה, בעיקר של מוביל המאבק - אינג' רמי ברדוגו. האם יהפוך העקוב למישור? ימים יגידו. אנו נמשיך לסקר את מצב החינוך במועצה גם בעתיד.
עיקר נושאי המאבק
• ביטול תשלומי הורים וקבלת חינוך חינם אמתי.
• קבלת תמורה עבור תשלומי תגבור למידה נוספת (תל"ן) בהעשרה, לצורך קבלת שעות חוגים מוזלים, שיהוו תחליף לחוגים יקרים בשעות אחה"צ.
• הקפדה על תקני משרד החינוך. קריא: הפעלת שעות תל"ן בסוף שעות המערכת, כך שהורים שלא מעוניינים יוכלו לוותר וילדיהם יוכלו לחזור הביתה עם הסעות.
• הקפדה על תקני משרד החינוך של שעות הלימוד החובה, כמו שתי שפות, בשעה שהיום ניתנת רק שפה אחת וכדו'.
• פתיחת בית ספר ממלכתי דתי לכיתות א' עד ח' ברצף, לבקשת ההורים והתלמידים ולמענה על צרכיהם.
• פתיחת כיתה מעורבת בנים בנות לפי הדרישה והצרכים של ההורים והתלמידים.
• תוספת שעות במקצועות העדפה של משרד החינוך אנגלית ומתמטיקה על חשבון שעות כלליות בכל המוסדות.
• תוספת שעות העשרה של נגינה, אומנות, עיצוב, סייבר - כחלק ממערכת השעות ביסודי ומגמות בתיכון.
• הכשרה והכנת התלמידים והתלמידות לקראת שרות צבאי משמעותי בחילות מבוקשים, כמו 8200, חיל האוויר והים, בשיתוף הצבא, כמו המגמה הרווחת בחינוך החילוני.
• סבסוד והעברת תקציבי משרד הרווחה והכלכלה לכלל המועצה, לילדי המעונות והגנים, המתקבלים היום בשל דרוג סוציואקונומי 4 של המועצה.
• הקלה בעלות הצהרונים להורים עובדים.
מה השיגה הקבוצה עד היום ומה הציפיות לעתיד?
• חשוב לציין כי עד היום אנו פועלים מול משרד החינוך והמועצה במשך שנתיים. לצערנו, עד לשבועות האחרונים נחלנו אכזבות רבות.
• היום, אנו מאוגדים – כ70 משפחות, כ300 תלמידים ועוד כ250 תלמידים, שאינם מאוגדים אתנו, אך תומכים בתהליך לשינוי סדרי העדיפויות בנושאי החינוך.
• היום אנו מקווים שהגענו למצב, בו המועצה מבינה כי יש צורך ואמת בדרישותינו וכי המועצה נערכת לשינוי לשנת הלימודים הבאה בנושאי תשלומי ההורים, כדי לתת להורים מענה למערכת שעות מגוונת יותר, כמו בחינוך הממלכתי, ללא תוספת תשלום.
• אנו מצפים לשנות כבר בעתיד הקרוב את סדרי העדיפות במועצה, בין ההשקעה הרבה בתשתיות לבין ההשקעה המועטה בחינוך בכל שכבות הגילאים.
• אנו חושבים כי דווקא הציבור הדתי לכל גווניו, אשר ברובו מורכב ממשפחות ברוכות ילדים, יוכל לתת חינוך חינם ומצוין לילדיו.
מהו תל"ן?
סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי קובע, כי שר החינוך רשאי לאשר למוסד חינוך רשמי, לבקשת הורי תלמידים במוסד, תכנית לימודים נוספת (תל"ן(.
תכנית הלימודים הנוספת מועברת בנוסף לתכנית הלימודים הבסיסית (הכוללת את תכנית החובה ותכנית ההשלמה.
- מימון תכנית הלימודים הנוספת מוטל על ההורים, כאשר רשות החינוך המקומית עשויה לסייע במימון באופן מלא או חלקי.
- משרד החינוך מגביל את הסכום השנתי שניתן לגבות מההורים לצורך תל"ן.
- התכנית תאריך את שעות ההוראה השבועיות של הכיתה/הכיתות/המוסד. לא תאושר הקבצה או הוראה בקבוצות במקביל לשעות ההוראה התקניות.
- מספר השעות של התכנית הנוספת (בבתי-ספר שאינם פנימייתיים), לא יעלה על 15% מתקן השעות הרשמי שאושר לכיתה בבית-הספר.
- בבית-ספר שמתקיימת בו תכנית נוספת יישמר המספר השנתי של ימי הלימוד שנקבעו למוסד ומשך יום הלימודים הרגיל ללא התכנית הנוספת.
- שעות הלימוד בתכנית נוספת תינתנה לפני יום הלימודים או בסוף היום, מחוץ למערכת השעות היומית התקנית. אם כל תלמידי הכיתה משתתפים בתכנית הנוספת, אפשר לשלב את שעותיה במסגרת שעות הלימודים.
- התכנית הנוספת תימשך שנת לימודים שלמה.
מהוראות משרד החינוך - התל"ן בחינוך הממלכתי-דתי
תכנית לימודים נוספת (תל"ן) תורנית בחינוך הממלכתי דתי (זכות).
תכנית לימודים נוספת תורנית בחינוך הממלכתי-דתי, היא תכנית המקנה תוספת של עד 5 שיעורים ביום של לימודי קודש, המשולבים בתכנית הלימודים הרגילה, באופן שאינו מאפשר הפרדה ביניהם.
אי תשלום עבור תל"ן תורנית ע"י ההורים לא יהווה סיבה לאי קבלת התלמיד לבית הספר או להוצאתו מבית הספר.
תל"ן תורנית היא תכנית רשות, ולא ניתן לחייב בתשלום הורים שאינם מעוניינים כי ילדיהם ייקחו בה חלק.
רזומה מכובד. אינג'ינר רמי ברדוגו
מהוראות משרד החינוך
לסיכום: למרות הרזומה המרשים של אינג'ינר רמי ברדוגו, קשה להאמין שהורה אחד, עם המון מוטיבציה והרבה חברים, הצליח בתוך פרק זמן קצר יחסית, להעלות על סדר היום הציבורי נהלים ותכניות חינוך, שבמשך שנים רבות יצרו עוול ומעמסה בלתי סבירים על הורים ותלמידים המתגוררים בשטח המועצה האזורית.
הורים שהיו מעוניינים לתת לילדיהם חינוך תורני לצד השכלה כללית מגוונת ועשירה, מוצאים את עצמם נאלצים להוציא סכומי עתק, המתקרבים לדמי לימוד במוסדות להשכלה גבוהה. זאת, מבלי לקבל שעות ההעשרה במגוון תחומים כלליים, שיכשירו את הנוער לשרת ביחידות מובחרות ולהיות מוכנים ללימודים אקדמיים. לא רק שהנהלים שהנהיגה המועצה, בראשותו של אלי אסקוזידו, בלתי סבירים בעליל, הם גם מנוגדים לחוקי משרד החינוך. נפגעים מהם בעיקר משפחות דתיות ברוכות ילדים.
גם החילוניים נפגעים, כשהם נאלצים לשלוח את ילדיהם לשדות זרים, במוסדות לימוד ממלכתיים המרוחקים מהבית.
היהפוך העקוב למישור? או במילים אחרות: האם העוולות הללו עומדות להשתנות, בעקבות מאבקו חסר הפשרות של אינג' ברדוגו? ימים יגידו!
