היום כ"ט בנובמבר- 72 שנה לאישור ההחלטה באו"ם להקים מדינה יהודית בישראל

 אוסוולדו ארניה - נציג אורוגוואי באו"ם ששימש כנשיא העצרת, נענה לבקשתו של אבא אבן להעביר פיליבסטר באו"ם כדי לדחות את ההצבעה על הקמת מדינה יהודית בישראל, עד לאחר חג ההודיה.

פורסם בתאריך: 29/11/2019 07:00    מאת: מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

נכתב על ידי

מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

צפו והאזינו להצבעה הגורלית על הקמת המדינה:

ההחלטה בעצרת האומות המאוחדות (האו"ם) התקבלה ברוב של 33 מדינות שהצביעו בעד, 13 נגד, 10 נמנעו ואחת נעדרה.

ההחלטה התבססה על מסקנות הרוב של חברי "הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל" (ועדת אונסקו"פ). הוועדה הגישה את מסקנותיה לאו"ם, ב-31 באוגוסט 1947. בעצרת האו"ם, שנפתחה בספטמבר 1947, התקיים דיון ארוך ומפורט בתוכנית החלוקה, במסגרת ועדת משנה מיוחדת שהוקמה לצורך העניין. ועדה זו גם דנה באופן היישום של תוכנית החלוקה והחליטה להקים ועדה ביצועית מיוחדת שתגיע לארץ ישראל ותוציא אל הפועל את תוכנית החלוקה. ועדה זו, ששמה היה "ועדת ארץ-ישראל", אכן הוקמה ואיש האו"ם ראלף באנץ' מונה לעמוד בראש צוות המזכירות שלה.

ההיסטוריון יהודה ואלך תיאר כיצד "נציגי הסוכנות היהודית הצהירו כי הם רואים בצער את התוכנית לחלוקת הארץ, אך נענים לה למען השכנת שלום".חרף האופי המקוטע והמוגבל של השטח שהוקצה ליישוב היהודי בתוכנית החלוקה, קיבלו ההסתדרות הציונית העולמית והנהגת היישוב את התוכנית. דוד בן-גוריון הצהיר לפני ההצבעה: "אינינו שוגים באשליות, אבל על יאוש. עלינו היהודים, ובייחוד עלינו הציונים, אסורים שני דברים - אופטימיות קלה ופסימיות עקרה".

"נציגי הערבים הצהירו על התנגדותם להחלטה ואף הזהירו כי התנגדות זו עלולה להיות אלימה" ב-28 בנובמבר 1947 הזהיר שגריר מצרים באו"ם, יוסף היכל פאשה: "מיליון יהודים חיים בשלום במצרים (וביתר ארצות האסלאם) ונהנים מכל זכויות האזרח. בהחלט אין הם רוצים להגר לפלשתינה. אולם אם מדינה יהודית תיווצר אף אחד לא יוכל למנוע צרות. פרעות תפרוצנה בפלשתינה, תתפשטנה על כל ארצות ערב ותובלנה אולי למלחמה בין הגזעים. ...אם יחליטו האומות המאוחדות על חלוקת פלשתינה הן תשאנה באחריות לצרות חמורות ביותר ולטבח של מספר רב של יהודים". ממשלת בריטניה הודיעה לאו"ם כי "לא תתנגד לביצוע התוכנית אך היא עצמה לא תנקוט בצעדים מעשיים כלשהם להגשמתה". לאחר זמן קצר, הודיעה ממשלת בריטניה כי שלטונה בארץ ישראל, יסתיים ב-15 במאי 1948.

נשיא העצרת, אוסוולדו ארניה מברזיל, אשר דחה את הדיון עד השגת הרוב, קרא את שמות המדינות בזו אחר זו לפי הא"ב האנגלי.

ההצעה כאמור,  נתקבלה ברוב של 33 קולות, 13 נגד, 10 נמנעו ומדינה אחת נעדרה.

המדינות על פי הצבעתן באו"ם

הדברים לוקטו מויקיפדיה

בעד	נגד	נמנעו
אוסטרליה,  אוקראינה,   אורוגוואי,   איסלנד,   אקוודור,  ארצות הברית,   בוליביה,  בלארוס,   בלגיה,   ברזיל,  ברית המועצות,   גואטמלה,   הרפובליקה הדומיניקנית,   דנמרק,  דרום אפריקה,   האיטי,   הולנד,  ונצואלה,   לוקסמבורג,   ליבריה,   נורווגיה,   ניו זילנד,   ניקרגואה,  פולין,  הפיליפינים,   פנמה,  פרגוואי,   פרו,   צ'כוסלובקיה,   צרפת,   קוסטה ריקה,  קנדה,   שוודיה	איראן,  אפגניסטן,   הודו,   טורקיה,  יוון,   לבנון,  מצרים,  סוריה,  עיראק,  ערב הסעודית,   פקיסטן,   קובה,  תימן	ארגנטינה,  אתיופיה,   הממלכה המאוחדת,   הונדורס,   יוגוסלביה,  מקסיקו,  הרפובליקה הסינית,   צ'ילה, אל סלוודור,   קולומביה
נעדרה:   תאילנד (אז "סיאם")