הולכים על הקצה
הולכים על הקצה
פורסם בתאריך:
נתונים מדאיגים על עלייה בשימוש בסמים ובצריכת אלכוהול בקרב בני נוער צעירים (בגילאי 12 עד 18) במגזר הערבי בישראל. מנתונים שפרסמה הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול עולה כי 25 אחוזים (רבע) מבני הנוער בחברה הערבית בישראל, שתו אלכוהול, זאת למרות האיסור הדתי.
12 אחוזים מקרב בני הנוער בחברה הערבית בישראל השתמשו בסמים קלים (מריחואנה).
ו-9 אחוזים מבני הנוער בחברה הערבית התנסו בשימוש בסמים כימיים.
האחראי ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול על המגזר הערבי, ד"ר וואליד חדאד, טוען כי: "החברה הערבית במדינת ישראל מוגדרת כחברת מעבר. לא ניתן להגדיר אותה כדתית, חילונית או שמרנית. למעשה לנגד עינינו היא מתהווה מחדש ומכאן מתחילות כל הצרות".
הנתונים מצביעים על פערים משמעותיים בין צריכת האלכוהול והסמים בקרב בני הנוער המוסלמים לבין בני הנוער היהודים בישראל: בעוד שרק 25 אחוז מקרב בני הנוער המוסלמים שתו אלכוהול, 60 אחוזים בקרב בני הנוער היהודים שתו אלכוהול. שימוש בסמים קלים 10 אחוזים מבני הנוער היהודי לעומת 12 אחוזים מבני הנוער המוסלמי. שימוש בסמים כימיים 9 אחוזים מקרב בני הנוער המוסלמי לעומת 4 אחוזים בקרב בני הנוער היהודי.
חדאד סבור כי הפערים נובעים מתוך בחירה להשתחרר מהדת. לדבריו ברגע שהצעיר הערבי מחליט לעבור על חוקי הדת, מהר מאוד הוא מוצא את עצמו בשולי החברה, מחפש אחר הסמים הזמינים כל כך.
חדאד תולה את הפערים גם בתרבות השתייה, לדבריו בעוד שבחברה היהודית המסר הוא לשתות בחוכמה, בזהירות, ותחת פיקוח כאשר הצעירים יוצאים לבילוי ושותים על הדרך. בחברה הערבית ילד שמתחיל לשתות מוצא את עצמו מחוץ לחברה, בהעדר במגזר הערבי תרבות שתייה.
חדאד: "בחברה הערבית רוב השתייה היא מחתרתית. אם תלך היום לבר עם מאה שקל תוכל לקנות שני משקאות, מקסימום שלושה, אבל אותו נער שצורך אלכוהול רק בתחנת הדלק יכול במאה שקל לקנות שישה או שבעה בקבוקי בירה, ואז בעצם הוא שותה יותר אלכוהול ובהיחבא".
למרות הפערים בצריכה ובשימוש, אופן צריכת האלכוהול והשימוש בסמים דומה.
באין חנויות או מועדונים בערים ובכפרים הערביים, נאלצים הצעירים לנסוע אל תחנות הדלק שמחוץ לערים ולקנות שם אלכוהול. הצעירים יוצאים אל החורשות החשוכות ואל אזורי התעשייה ושם, רכב ליד רכב, ניתן למצוא נערים שמעשנים סמים ושותים אלכוהול.
עוד טוען חדאד כי בחברה הערבית נזקקים יותר ויותר אנשים לטיפול וסיוע בהתמכרויות, אבל כמעט אין מי שיכול לעזור להם במערכת הטיפול והרווחה במדינה. לדבריו: ""אחוזי ההצלחה בטיפול לא עוברים את השלושה אחוזים, ובתוך עשור המכורים חוזרים לסם. אנחנו מנסים להכשיר באחרונה עובדים לטיפול באוכלוסייה כזו, ולהתאים את המערכת הטיפולית לחברה הייחודית הזו".
הסמים והאלכוהול הם לא התופעות היחידות שבהן בני המגזר הערבי "הולכים על הקצה". לדברי חדאד, העובדה שהערבים מהווים מיעוט בחברה בה שלטון הרוב הוא יהודי מובילה רבים להתעלמות מהחוק. "בעברי הייתי קצין מבחן לנוער, וראיתי שלא מעניין את הנער הערבי אם יש לו תיק פלילי.
