לביא: עיריית לוד מזכירה לי קוזאק נגזל
לביא: עיריית לוד מזכירה לי קוזאק נגזל
פורסם בתאריך:
סאגת סגירתו של ביה"ס האזורי אורט רמלה - לוד, נמשכת.
במענה למכתב ששיגרה תלמידה מהעיר לוד, סתיו חלפון, מפרט ראש עיריית רמלה, יואל לביא את מניעי החלטתו החד צדדית לסגירת בית הספר אורט רמלה - לוד.
וכך כותב לביא לתלמידת ביה"ס, סתיו:
שלום לך סתיו'
אהבתי את בהירות התנסחותך, יפה .
צר לי, שמצאת לנכון, לשפוט אותי - ״...שיא החוצפה ...״ מאין לך הסמכות ,,,עוד כמה אלמנטים של יסודות ניהול ציבורי , כן לב או לא לב וכיו״ב , שמוטב, לו היה נשקלים ומבוטאים לאחר שיקול דעת ראוי .
שמח שאת נהנית מאורח תפקודה והתפתחותה של לוד והעומד בראשה !
מנקודת ראותי, את לוקה בראייתך. עובדות פשוטות, לתפישתך אני חסר לב, לא העזתי לבוא ולדבר על ההחלטה, לא מתחשב בעבודתם המסורה של המורים ועוד כהנה וכהנה.
אבל בלוד ההתנהלות וההתנהגות אחרות, צר לי (ואיני עושה זאת לצורך ההשוואה לוד או ראש עיריית רמלה), אך מעבר לגדר בית ספרך, עיריית לוד סגרה בית ספר !!!! ( סביר שהיו בו מורים שעשו למען תלמידיהם , איך לא התחשבו בהם ? קרי: טענתך והרמז לדרך תפקודי ( ״שיא החוצפה ״) לא מבוססת דיה.
מבט פנימה לתוך המתרחש בלוד, לא נוטע בליבי תחושת ניהול גרועה .
כתבת שלעיריית לוד, מאוד אכפת מתלמידיה, אפנה תשומת ליבך, להורייך או להורי תלמידים אחרים, ומהם תלמדי, שעיריית לוד לא משלמת אגרת לימודי חוץ לעיריית רמלה, בגין שרותי ביה״ס התיכון שאת, תושבת לוד, רוצה ללמוד בו ולקיימו גם לדורות הבאים !!!!
עירייה נפלאה, עיריית לוד. לי היא מזכירה קוזאק נגזל !!!! רצה לכל מיקרופון לזעוק חמס, אך לא משלמת אגרות חוץ עבור תושביה. עושה ״אבו עלי״ פונה ל״הורים״ של ראשי העיר לוד ורמלה, השרים חינוך, פנים ועוד, כדי שינזפו בילד השובב מרמלה, שהחליט לסגור את ביה״ס, שלוד לא יכולה בלעדיו ! ( אך לשלם אגרת תלמידי חוץ - ממאנת !!!!) ומה יעשו ״ההורים״ לילד השובב מרמלה?. מה את חושבת סתיו?
עיריית לוד - במקום לעוט על כל מיקרופון ושיגור מכתבים לכל העולם ואחותו, יכולה לפתוח בי״ס במבנה הריק ,הסמוך לתיכון רמלה – לוד, ולתת מענה לתלמידיה. ( איני תמים לחשוב שתלמידי לוד והוריהם יתנו אמון בבי״ס בניהול עיריית לוד, בכל זאת, עיריית רמלה זכתה פעמיים בעשור האחרון בפרס החינוך הארצי!!!)
לא רוצה להפתיע אותך ולעסוק במחוייבויות של ראש עירייה, הוא אכן שואף לתת מענה חינוכי ראוי לכל ילד, אך הוא גם מחויב לדוגמא לניהול תקציבי. ואם תביטי סביבך, בביה״ס בן החמישים שנה + , עקב נזקי הסופה נסגרו 16 חדרי לימוד, צריך לשפצם או להרסם.
היכן לבנות חדש ? במקום הנוכחי, ששיקולי בחירתו היו בשנות החמישים במאה הקודמת ? או אולי בהתאמה גיאוגרפית להתפתחות העיר וצרכיה היום ?
אמרתי, מחויבות תקציבית של ראש העירייה, האם ראש עירייה צריך להתייחס ל״דימום ״ תקציבי לאורך שנים של בית ספרך ?, או אולי לשמש כבת יענה, כמו הנהלת בי״ח הדסה בירושלים, שזו דוגמא אקוטית למקרה זה !
יש גם סוגיות פדגוגיות, שקידמו את ההחלטה לסגור את ביה״ס ועוד נושאים, לא נדל״ניים, שיש בעלי עניין שמנסים להסביר לציבור מה מניעי, פשוט מגוחך !
כדאי לך, סתיו היקרה, לשים לב, שהחלטת העירייה, כוללת סעיף, האומר שמי שנמצא בבית הספר, ישלים לימודיו בו !!!
איננו רושמים חדשים, (בשנה"ל תשע"ה לא יהיה רישום לכיתה י', אך תלמידי כיתות יא' יב' ישלימו לימודיהם בבית הספר). אך נישא בנטל הגירעוני של ביה״ס, עד להשלמת הלימודים של כלל הלומדים בו !
ואחרון חביב , רמלה בונה עוד בתי ספר חדשים , בכללם בי״ס תיכון חדש בקריית האומנים. כל תלמיד מלוד, שירצה ללמוד ברמלה, יכול יהיה להמשיך וליהנות מפרי עמלינו ! ( בהתאם להנחיות משרד החינוך ).
אמנם יש גבול בין הערים , אך הוא רק לצרכים מוניציפאליים, אנחנו חברה אחת ושותפים שווים ומחויבים לתמיכה הדדית
!
העובדה שאת נכדתו של רמי חלפון, אדם יקר ומוערך, מעידה יותר מכל שלוד ורמלה הן חברה אחת ומשפחה אחת !
מקווה שפקחתי מעט את עינייך ואולי הכרעת דינך לגבי תשתנה !
שבת נפלא לך והצלחה בלימודיך,
יואל לביא, לא רק ראש עירייה , אלא חבר של סבך ! שאני גאה במסירותו!
להלן מכתבה של סתיו ללביא:
יואל לביא היקר ,
לא נראה לי שמישהו מתלמידי רמלה לוד , בין אם אלו בוגרים, או כאלה שעדיין לומדים בתיכון, יכול לשבת בחיבוק ידיים לגבי ההתרחשויות הנוכחיות.
עד אתמול הייתי בטוחה שחינוך הוא הדבר החשוב ביותר, ובמיוחד לראש עיר. הרי ראש עיר הוא זה שאמור לדאוג שלכל ילד יהיה את המקום שלו שבו הוא ירגיש בנוח , המסגרת שתתאים לו ותדאג לו, הן מבחינה השכלתית והן מבחינה חברתית, והמקום שהוא יכנס אליו בחיוך בשעות הבוקר וכך גם יצא בשעות הצהריים. המקום הזה שאני מדברת עליו ומתארת אותו, עבורנו (התלמידים) לפחות, זהו התיכון "רמלה לוד" אותו החלטת, בשיא חוצפתך, לסגור לטובת בנייני מגורים.
שים את עצמך במקומנו , שים את עצמך במקום ההורים שלנו. אם אחד הילדים שלך היה תלמיד בכיתה ט', ויום אחד בהיר היו מודיעים לו "מצטערים אין לך עוד מקום בבית ספרנו" ? איך אתה היית מרגיש ? האם אתה לא היית מתעצבן ומתלהם? האם לא היית משתדל ונותן את כל כולך למען שינוי בתכניות ? זו שאלה רטורית , התשובה היא בהחלט ברורה לכולנו.
מעבר לתלמידים יש בבית ספר הזה מורים שמלמדים מעל 30 שנה, ואפילו למדו בבית הספר . ואני שואלת - איך יש לך לב לקחת את פרנסתם של כל אותם מורים ? מאיפה האומץ לעשות כזה דבר ? יצא לך פעם לבוא ולדבר עם אותם מורים ? הם לא סתם מורים שמעבירים חומר יבש וזורקים את הילדים לטבוע בים, הם מורי דרך ! נכון שלפעמים יש תאקלים, אבל רק ככה לומדים להעריך מה שיש לך בידיים. אז כן, אחרי הבשורה אתמול, למדתי להעריך את המורים שמלמדים אותי , את בית הספר שאני לומדת בו. כי אין עוד כמוהם ! אנשים משכמם ומעלה.
למזלנו יש לנו ראש עיר אלוף (יאיר רביבו) -יאמר לזכותו כי הוא משקיע מאמצים רבים ולא נח דקה, כדי שהעיר שלנו תראה אחרת, כדי לחולל שינוי ולרצות את כל התושבים.
יאיר הגיע אלינו מיד לאחר הפצת שמועת הסגירה, בכדי להרגיע את הרוחות. אתה, לעומתו, אפילו לא העזת לבוא, ולהגיד לנו בעצמך שסוגרים את בית הספר.
הוא דיבר עם המורים, פנה אל התלמידים, ובהחלט נתן לנו רגע של נחת כשאמר שישתדל ויעשה את כל המאמצים האפשריים בכדי להעביר את בית הספר לרשות העיר לוד (בתקווה שיצליח).
בתור בת ונכדה של בוגרות רמלה לוד, שבהחלט רוצה להמשיך את המסורת, אני מקווה שכל הפוסטים, שפורסמו עד כה, יעשו לך משהו בלב (לפחות) ויגרמו לך לשנות את ההחלטה, או להעביר את בית הספר לרשותנו (העיר לוד).
סתיו חלפון.קצת פחות מ-16.רמלה לוד
