נתונים מפתיעים בדו"ח פני החברה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
נתונים מפתיעים בדו"ח פני החברה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
פורסם בתאריך:
דו"ח פני החברה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס ) הנו דוח חברתי שנתי, המהווה אחד מפרסומי הדגל של הלמ"ס. הדו"ח מקנה לקובעי המדיניות ולציבור הרחב תמונה רחבה על מצב החברה בישראל בהיבטים שונים.
הדו"ח עסק השנה ב-14 הערים הגדולות בישראל - ערים שמנו 100,000 תושבים ויותר.
מנתוני הדו"ח עולה כי מגמת העלייה בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות, שהחלה ב-2009 (54%) נמשכה גם ב-2012, ושיעור הזכאים מבין כלל תלמידי כיתות י"ב עלה מ-57% ב-2011 ל-59% ב-2012.
בחינוך העברי עלה שיעור הזכאים לבגרות מ-58.5% ל-60.5%, ובחינוך הערבי מ-50% ל-53%.
עלייה קלה נצפתה גם בשיעורי העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות: מ-47% ב-2011 ל-48% ב-2012 בכלל הארץ, מ-50% ל-51% בחינוך העברי ומ-36% ל-38% בחינוך הערבי.
עוד עולה מהנתונים כי הדפוסים שאפיינו את הנבחנים בבחינות הבגרות בשנים קודמות נשמרו גם ב-2012; שיעור הניגשים לבחינות הבגרות היה גבוה יותר בקרב תלמידי החינוך הערבי, ואילו שיעור הזכאים לתעודה היה גבוה יותר בקרב תלמידי החינוך העברי.
מבדיקות לאורך שנים עולה כי הפער שנמצא בין שיעור הזכאות של תלמידי החינוך העברי לזה של תלמידי החינוך הערבי גדול אף יותר בעמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות.
למרות מגמת העלייה בשיעורי הזכאים לתעודת בגרות שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות ב-2012, עדיין היה פער בין החינוך העברי לחינוך הערבי (51% לעומת 38%, בהתאמה).
דו"ח פני החברה מס' 7 עסק בערים שמנו 100,000 תושבים ויותר. השיעורים הגבוהים ביותר של זכאים לתעודת בגרות נמצאו ברמת גן - 79%, ואחריהם בתל אביב-יפו, חולון וחיפה - 71%-69%, בהשוואה ל-59% בקרב כלל תלמידי כיתות י"ב בארץ, ול-60.5% בקרב כלל תלמידי החינוך העברי.
השיעורים הנמוכים ביותר של זכאים לתעודת בגרות נמצאו בבני ברק ובירושלים - 7% ו-32% מבין תלמידי כיתות י"ב, בהתאמה.
הנתונים מלמדים גם על מידה רבה של שונות בקרב תלמידי החינוך החרדי, הן בשיעורי הניגשים לבחינות הבגרות והן בשיעורי הזכאים לתעודה.
שיעורי הזכאות הנמוכים ביותר בקרב תלמידי החינוך החרדי נמצאו בבני ברק ובירושלים - 2% ו-3% מבין תלמידי י"ב, בהתאמה. שיעורי הזכאות הגבוהים ביותר בפיקוח החרדי, נמצאו בבאר שבע (53%) ואחריה באשקלון, בנתניה, בחולון, בפתח תקווה וברמת גן (38%-35% מתלמידי יב).
ב-2012 עמד שיעור הזכאים לתעודה בחינוך העברי על 60.5% מתלמידי כיתות י"ב, ובניכוי תלמידי הפיקוח החרדי הוא הגיע ל-71%.
שיעורי הזכאות לבגרות, בניכוי תלמידי הפיקוח החרדי בערים עם משקל גבוה יחסי של חרדים: ירושלים - 67% במקום 32%, אשדוד - 79% במקום 58%, פתח תקווה - 73% במקום 67.5% ורחובות - 72% במקום 65%.
עוד מחושפים הנתונים כי ב-2012 הגיע שיעור הנבחנים ברמה מוגברת באנגלית ל-71% מהנבחנים בחינוך העברי (לעומת 50% בחינוך הערבי), ואילו במתמטיקה נבחנו ברמה מוגברת 34% מהנבחנים בחינוך העברי (לעומת 27% בחינוך הערבי).
שיעורים גבוהים יחסית של נבחנים ברמה מוגברת באנגלית ובמתמטיקה נמצאו ברמת גן, בתל אביב-יפו, בחיפה, ברחובות ובראשון לציון.
עוד נמצא כי 13%-12% מהנבחנים בראשון לציון, ברמת גן, בחולון ובחינוך העברי בחיפה, ניגשו לבחינות ברמה מוגברת במדעי המחשב בהשוואה ל-8% בממוצע הארצי של החינוך העברי.
מבין הזכאים לתעודת בגרות הגיע משקלם של המצטיינים ל-8% בחינוך העברי לעומת 7% בחינוך הערבי.
ברמת גן ובחיפה, נמצאו שיעורי המצטיינים הגבוהים ביותר(13% ו-12%, בהתאמה).
שיעור גבוה של מצטיינים נמצא גם בפתח תקווה (10.9%), בירושלים (10.5), בתל אביב-יפו (10.2%) וברחובות (10.1%). השיעורים הנמוכים ביותר נמצאו בבאר שבע ובאשקלון.
אחוז נשירת תלמידים בכיתות א-יב עמד בשנת הלימודים תשע"ב על 1.9% (לא כולל את ערביי ירושלים).
בירושלים, בבני ברק, באשקלון ובתל אביב-יפו נרשם אחוז נשירה גבוה יותר (4.7%, 2.5%, 2.2% ו-2.0%, בהתאמה).
גם בהתייחס לכיתות ז-י"ב בלבד, ניתן לראות כי בערים ירושלים, בני ברק, אשקלון ותל אביב-יפו אחוז הנשירה גבוה מאחוז הנשירה הארצי.
בחינוך העברי בולט אחוז הנשירה בפיקוח החרדי. ובמיוחד בכיתות ז-יב בירושלים (8.25%) ובבאר שבע (7.01%).[1]
ברוב הערים הגדולות אחוז הנשירה נמוך מאחוז הנשירה הארצי, ובערים ראשון לציון, חולון, רמת גן ובאר שבע, אחוז הנשירה נמוך באופן ניכר, ועומד על פחות מ-2% נשירה בכיתות ז-י"ב (לעומת אחוז הנשירה הארצי בכיתות אלה שעומד על 3.08%).
לגבי המורים, נבדקו 2 פרמטרים: השכלה וגיל.
נמצא כי במרבית הערים הגדולות שיעור המורים בעלי תואר שני ומעלה, גבוה מהממוצע הארצי (שעומד על כ-28% בעלי תואר שני ומעלה). ברחובות נמצא האחוז הגבוה ביותר של מורים בעלי תואר שני ומעלה (38%) ואילו בבני ברק - האחוז הנמוך ביותר (16%).
היחס בין מורים ותיקים (בני 50 ומעלה) לבין מורים צעירים (עד גיל 29), משקף בין היתר את קצב ה"הזדקנות" של כוח ההוראה ביישוב, את רמת התחלופה של מורים ואת כניסתם של מורים צעירים למערכת.
במרבית הערים הגדולות יחס זה גבוה מהממוצע הארצי (2.2). ברמת גן ובראשון לציון שיעור המורים הוותיקים הוא כמעט פי חמש משיעורם של המורים הצעירים, לעומת אשדוד, בת ים וירושלים שבהן היחס הוא בסביבות פי 2, בדומה לממוצע הארצי.
