"פסיפס לוד" - תחילת העבודות להקמת מרכז ארכאולוגי
"פסיפס לוד" - תחילת העבודות להקמת מרכז ארכאולוגי
פורסם בתאריך:
רצפת הפסיפס מהמפוארות ומהמרשימות ביותר שהתגלו בישראל, נחפרה בשנת 1996 על ידימרים אבישר, במהלך חפירות הצלה שבצעה רשות העתיקות ביוזמת עיריית לוד, בעת שתוכננו עבודות פיתוח ברחוב החלוץ בעיר.
הפסיפס נדיר ביופיו ובאיכותו, גודלו 180 מ"ר, נשתמר בצורה יוצאת דופן, מתוארך לתקופה הרומית סוף המאה השלישית ותחילת המאה הרביעית לספירה). הפסיפס מורכב מ'שטיחים' צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים, ציפורים, דגים, מיני צמחים וכלי השיט והמסחר הימי שהיו בשימוש באותה תקופה.
הפסיפס נחשף, ובהיעדר תקציב כוסה מחדש, עד שלפני חמש שנים, בזכות תרומה מקרן שלבי וויט ולאון לוי רשות העתיקות ועיריית לוד, הצליחו לגבש תוכנית לשימור והצגת הפסיפס למבקרים במרכז ייעודי שיוקם בלוד. בשנת 2009 נחשף הפסיפס בשנית והוצג במשך שלושה ימים לקהל. לאחר מכן הועבר הפסיפס לסדנת הפסיפסים של רשות העתיקות במוזאון רוקפלר שבירושלים לשם שימורו. בשנים האחרונות הוצגו חלקיו במוזאונים מהמובילים בעולם, בהם מוזיאון המטרופולין שבניו-יורק, מוזאון Legion of Honor שבסן פרניססקו, בפילד שבשיקגו, בלובר שבפריז ובמוזאון אלטס שבברלין.
בפרק זמן זה קידמו רשות העתיקות ועיריית לוד תכנית מפורטת המסדירה את ייעודי הקרקע במתחם הפסיפס ובסביבתו. התכנית מאפשרת פיתוח מרכז מבקרים במקום, מסדירה את השטח הציבורי סביבו וכן את התנועה והחנייה. התכנית קבלה תוקף בתחילת שנת 2013.
מיקומו של המתחם בכניסה לעיר, לצד צומת גינתון ופארק נחל איילון המתוכנן, מאפשר את פיתוחו כנקודת ציון עירונית, כמוקד להתחדשות עירונית ולפיתוח תרבותי ותיירותי באתריה של לוד.
תכנון המרכז
המבנה והכיכר העירונית שלצדו תוכננו כמקשה אחת. כמרחב פתוח תאפשר הכיכר מגוון פעילויות בעלות אופי עירוני, לדוגמה: הפנינג עירוני ופעילות פנאי של התושבים. הכיכר פונה לכיוון הכניסה למרכז שבקדמתו יוצג הפסיפס הביזנטי שישומר באתרו, ויהיה נגיש לכל מבקר.
לצד אולם התצוגה מתוכנן חלל נוסף לפעילות ולשירות. חלל זה יחולק לפונקציות הבאות: מבואת כניסה, חדר הקרנה, חנות מזכרות, מזנון ושירותים. אלו מיועדים לשמש את הקהילה המקומית לפעילויות תרבות ופנאי נוספות.
הכרות וחיבור למורשת הם אמצעי לחיזוק הזיקה ותחושת השייכות של ילדים, צעירים ומבוגרים לעיר: לשימור העבר, לביסוס ההווה ולפיתוח העתיד – עם התושבים. לשם כך הגופים השותפים פועלים להשתתפות פעילה של התושבים בהליך ההקמה.
