שטיח ענק מאבנים קטנות- פסיפס מרהיב ביופיו, התגלה בלוד לפני 24 שנים

רצפת הפסיפס מבין היפות בעולם התגלתה בלוד מס' שבועות לפני חג הסוכות בשנת 1996. לדברי הארכיאולוגים, מדובר בפסיפס שקישט רצפה של אחד מעשירי רומא שהקים לעצמו בית קיץ בלוד לפני כ- 1700 שנים.

פורסם בתאריך: 16/12/2020 07:00    מאת: ג'אק שיטרית

---

נכתב על ידי

ג'אק שיטרית

רמלודנט באר יעקב

בתמונה מערוץ 12- ראש העיר יאיר רביבו יציג את הפסיפס בלוד מיד אחרי הקורונה

רצפת הפסיפס מבין היפות בעולם התגלתה בלוד מס' שבועות לפני חג הסוכות בשנת 1996. לדברי הארכיאולוגים, מדובר בפסיפס שקישט רצפה של אחד מעשירי רומא שהקים לעצמו בית קיץ בלוד לפני כ- 1700 שנים. כותב שורות אלה, ששימש בתקופת חשיפת הפסיפס, כדובר עיריית לוד, זוכר היטב את בקשתו של ראש העיר בני רגב, שביקש ממנו לדאוג ליצירת מוזיאון זמני ובמהירות שיא שבו ניתן יהיה להציג את הפסיפס בימי חג הסוכות, לפני קבורתה מחדש של רצפת הפסיפס, עד שרשות העתיקות תחליט מה יעלה בגורלה. אכן עמדתי במשימה בהצלחה, כי במס' קטן של ימים ביקרו במוזיאון הזמני שהקמנו באתר החפירה, ביקרו כ - 25.000 חובבי פסיפסים,  רובם מישראל.

צילום: מיכאל (מרצ'ל) אלמגור.

בחפירות שערכה רשות העתיקות בכניסה ללוד שבסמוך לצומת גינתון לסירוגין מאז שנת 1996, אשר החלו בגילוי מקרי של הפסיפס במהלך עבודות לסלילת כביש, נחשפו שרידים של ווילה מפוארת מלפני 1700 שנה (התקופה הרומית). זו, נחפרה לראשונה על ידי הארכיאולוגית מרים אבישר ז"ל. הווילה רוצפה בפסיפסים ייחודים ומרהיבים ביופיים – מהיפים ביותר הידועים בארץ, במצב השתמרות יוצא מן הכלל.

הפסיפס הוצג במיטב המוזיאונים בעולם

הפסיפס הנדיר בגודלו וביופיו, שהוצג מאז במיטב מוזיאוני העולם בהם המטרופוליטן והלובר — אך לא בישראל. ההבטחות להקים לו מוזיאון בלוד שיזניק את התיירות בעיר התעכבו במשך שנים רבות.

העבודות המקצועיות לטיפול בפסיפס במהלך חשיפתו והוצאתו מהאתר לשימור, בוצעו על ידי מנהל השימור של רשות העתיקות, בפיקוחו של ראש ענף שימור אמנותי ברשות, ג'ק נגר וראש מדור פסיפסים, ראלב אבו דיאב. גורזלזני משער, כי מדובר בחדר אירוח נוסף שמתווסף לטרקלין המפואר שנחשף בשנת 1996. "אם זה המצב, הרי שממדי המבנה גדולים יותר מאשר שיערנו קודם לכן. הגילוי – במרחק מה מהטרקלין המוכר – מעורר שאלות חדשות, כגון- עד להיכן המבנה משתרע לכיוון מזרח? האם המבנה כלל מספר טרקלינים? ואם כן, היכן חדרי המגורים? האם הייתה קומה שנייה? שאלות מרתקות אלה ימצאו מענה, אולי, בחפירות עתידיות באזור.

מיליון אנשים התפעלו בשנים האחרונות מן הפסיפס של לוד במטרופוליטן בניו יורק, בלובר בפריז, בהרמיטז' בסנט פטרסבורג ובעוד מוזיאונים חשובים ברחבי העולם, אבל הוא מעולם לא הוצג במוזיאון בישראל. עכשיו, לראשונה, אפשר לראות חלק קטן ממנו בתצוגה יפה במוזיאון הימי בחיפה. ה"שטיח" שמוצג שם, עמוס בדגים, מפלצות ואוניות, הוא פנטסטי ומצדיק בלי שום ספק נסיעה לחיפה. השאלה הגדולה היא למה בעצם אנחנו נוסעים לחיפה ולא ללוד?

לפני כשלוש שנים נכנס הקבלן לשטח, ובכך יצאו לדרך עבודות הבנייה של "מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי".

(צילום ניקי דוידוב רשות העתיקות)

להלן מקצת הדברים שנאמרו לפני 4 שנים: 

לדברי שלבי וייט, התורמת שבאדיבותה נבנה 'מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי': "מרכז המבקרים הינו הגשמת חלום, שנולד כשבעלי לאון לוי ואני ראינו לראשונה את הפסיפס המרהיב, לפני יותר מ- 20 שנה. היוזמה הזו לא היתה יכולה לצאת לפועל ללא התמיכה החזקה של קהילת לוד ורשות העתיקות".

לדברי ראש עיריית לוד, עו"ד יאיר רביבו: "מרתק לראות איך כבר לפני מאות ואף אלפי שנים, אנשים זיהו את הפוטנציאל האדיר, הטמון באדמת לוד ובמיקומה המרכזי. מרכז המבקרים, אשר יציג את עברה המפואר של לוד, הוא חלק ממהלך כולל של מיתוג העיר כמרכז מסחר, תיירות ותרבות. הפסיפס שנחשף הוא הוכחה נוספת לנוכחות הבינלאומית של לוד בתחום הפסיפסים העתיקים. המוזיאון החדש לצד מיקומה האסטרטגי של העיר בקרבת נמל התעופה בן גוריון ישימו את העיר על מפת התיירות העולמית".

לדברי מנהל רשות העתיקות, ישראל חסון: "לאחר כ- 20 שנות התמדה של רשות העתיקות יחד עם שותפה נחושה ונאמנה, ידידת הארכיאולוגיה הישראלית, הגב’ שלבי וייט, זכינו למפגש עם הנהגה עירונית ראויה ומחוייבת בלוד, ואני שמח שנזכה את אזרחי העולם והעולם ליהנות מהנכס התרבותי שהמתין לנו 2000 שנה בסבלנות, וכעת יקבל את הכבוד הראוי לו".

בימי חג סוכות 1996 ביקרו במוזיאון הזמני בלוד כ - 25.000 מבקרים

"החפירה הארכיאולוגית שערכנו החודש בשטח הייתה קטנה יחסית, אך היא תרמה מידע חשוב שיסייע לנו להבין טוב יותר את מבנה הווילה", אומר ד"ר גורזלזני מרשות העתיקות. "רצפת הפסיפס שנחשפה מרהיבה ושמורה לא פחות מהפסיפסים שנתגלו בשנים קודמות. לשמחתנו, השתמר ממנה בעיקר החלק המרכזי. הדמויות בו, שרובן מוכרות מהפסיפסים שנחשפו במקום בעבר, כוללות בעלי חיים בלבד – דגים ובעלי כנף. מעניין לציין שפסיפס דומה ביותר התגלה בעבר בירושלים, במורדות הר ציון. ההבדל הבולט ביניהם הוא שבפסיפס בלוד, כמו בכל הפסיפסים שנחשפו בווילה בעונות הקודמות, נעדרות דמויות אדם. מאוד יתכן שאותו האומן ביצע את שתי העבודות, או ששני אומנים עבדו לפי אותו הדגם. סוג זה של פסיפס מוכר בעיקר בחלק המערבי של האימפריה הרומית".

הובלת הפסיפס לתוך המוזיאון החדש בלוד

נקודה מעניינת נוספת לדברי ד"ר גורזלזני, היא סימון בצורת מלבן, שנעשה באמצעות רצועה משולשת של אבני פסיפס שכיוונן שונה מזה של כלל האבנים בסביבתן. להערכת החוקר, "מלבן זה, עשוי לציין את מקום הצבתה של ספה, עליה ישבו או נשענו משתתפי אירועי אוכל או משתאות. סימונים אלה הינם תופעה נפוצה בווילות דומות, ומרמזים על השימוש שנעשה בחלל".