יום שלישי, 13 באפריל 2021, א' אייר ה' תשפ"א
לפרסום חייגו: 08-9255158

חדשות לוד ברמלוד נט באר יעקב

חדשות לוד

ישעיהו לנטוש ז"ל קפץ מרכבת המוות בהונגריה, לימד בביה"ס המאירי בלוד

ישעיהו לנטוש ז"ל, הסבא של חבר מועצת העיר לוד, עמיחי לנגפלד, הצליח לברוח מתוך רכבת נוסעת בהונגריה יחד עם חבר. כך ניצלו חייהם של השניים, כי כל מי שנותר ברכבת, סופו היה למות במחנה ההשמדה אליו הוסעו. שמעון זיו היה תלמיד בכיתה ד' כאשר המורה ישעיהו לנטוש, סיפר לתלמידיו על בריחתו מרכבת המוות, ביום הזכרון לשואה והגבורה בשנת 1953 בביה"ס המאירי בלוד.

פורסם בתאריך:    מאת:


נכתב על ידי

ג'אק שיטרית

רמלודנט באר יעקב

בתמונה: הסבא של עמיחי לנגפלד,  ישעיהו לנטוש ז"ל, שני משמאל.

שואת יהודי הונגריה התרחשה במהלכה של מלחמת העולם השנייה ונרצחו בה כ-564,500 יהודים, מתוך כ-725 אלף. הרצח בוצע ברובו בתוך חודשים ספורים, בין מאי ליולי 1944.

בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היה מצבם של יהודי הונגריה טוב ממצבם של היהודים בשטחי הכיבוש הגרמני (הונגריה לא נכבשה על ידי הגרמנים עד ראשית 1944), למרות שזכויותיהם נשללו. עם זאת, יהודים שלא יכלו להוכיח שהם בעלי אזרחות הונגרית מזה דורות רבים גורשו לידי הגרמנים החל מיולי 1941 ונרצחו במהלך הטבח בקמניץ-פודולסקי, והחל מאוגוסט של אותה השנה נלקחו בכפייה גברים יהודים רבים אל החזית בשירות העבודה ההונגרי. כארבעים ושניים אלף יהודים מצאו את מותם בגדודי העבודה עד לסוף מלחמת העולם.

מתמונת המחזור של ביה"ס המאירי בלוד

ישעיהו לנטוש ז"ל נולד בשנת 1926בהונגריה שם אביו היה מורה של הקהילה האורטודוכסית, בבודפסט. ישעיהו למד בסמינר למורים בבודפסט. היה פעיל במועדון של "בני עקיבא". כאשר הנאצים נכנסו לבודפסט, הפכו את המועדון של "בני עקיבא" למחנה מעצר ליהודים. ישעיהו גויס לעבוד במחנה העצורים, שם טיפל במסירות בעצורים, ביניהם היו זקנים וחולים סיעודיים. כעבור שבועיים הועברו כל העצורים יחד עם ישעיהו למחנה קיסטארקסה. קציני משטרה גילו את כתב היד היפה של ישעיהו, ומידי פעם העסיקוהו במשרד המחנה. כאן הכיר ישעיהו את מפקד המחנה אשר זכה בתואר "חסיד אומות העולם" על ניסיונותיו לקיים תנאי חיים סבירים ליהודים העצורים במחנה. 

חברים למחתרת החלוצית בהונגריה, ישעיהו לנטוש, שני משמאל למעלה.

אייכמן ימח שמו, ארגן חטיפת היהודים ממחנות המעצר באזור בודפסט, גם ישעיהו הוכנס למשאית הגסטפו. קצין משטרה הונגרי שלח לישעיהו חבילה קטנה ובה פצירה ופטיש .

ישעיהו הצליח לנסר את הסורג על חלון קרון הרכבת, ולקפוץ עם חבר מן הרכבת.    

ביום כיפור פוזר לפתע מחנה המעצר. ישעיהו חזר לבודפסט והצטרף לחבריו ב"בני עקיבא" לפעילות המחתרת, אחרי שצוייד בתעודות מזוייפות.

עם התגברות הרדיפות ע"י אנשי "צלב החץ", נכנס ל"בית הזכוכית", ברח' ואדס, עד השחרור. גם אמו ואחיו ניצלו.

מאיר לנטוש, אחיו של ישעיהו, ניהל את ביה"ס המאירי שנים רבות.(צילום- מרצ'ל ז"ל)

בדצמבר 1944 יצא עם ה"בריחה" ודרך רומניה העפיל לארץ. הצטרף לקיבוץ "תחיה" של יוצאי "בני עקיבא" מהונגריה וטרנסילבניה, שהיה בהכשרה ב"גת רימון" על יד פתח תקווה. עם פרוץ מלחמת השחרור התגייס ליחידה קרבית, למרות פגם ראייה קשה, ממנו סבל כל חייו.

אחרי השחרור שב לקיבוצו, ויחד עלו להתיישבות קבע במושב חדיד ליד בן שמן. במשק היה ידוע כפועל חרוץ שעושה את כל העבודות. הקיבוץ התפרק אחרי כשנתיים, וישעיהו יחד עם אשתו חיה, אותה נשא בחדיד, עברו לגור ברח' החלוץ 18 בלוד. כאן ישעיהו חזר להוראה ולימד בית הספר "המאירי" בלוד.

בהמשך עבר לגור בפתח תקווה שם לימד בחטיבת ביניים. כמו כן היה פעיל בהסתדרות המורים. הלך לעולמו בגיל 70 אחרי ניתוח לב. הותיר אחריו אלמנה, בן, שתי בנות ונכדים.

                                                         יהי זכרו ברוך לנצח !

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
1
היה מורה שלי יהי זכרו ברוך (ל"ת)
יעקב אלבו | 12:43   08.04.21