עצרות זיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות איבה בחלקה הצבאית וב"גן גנדי" בלוד

היום, יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל ול- 24 הרוגי פעולות האיבה, נפתח בטכס מרגש לרגלי אנדרטת הזיכרון ב"גן גנדי" בלוד, בהשתתפות בני משפחות הנרצחים, חברי מועצת העירייה , תלמידי הישיבה התיכונית "צביה אלישיב", פקידי עירייה בראשות מנכ"ל העירייה אהרון אטיאס ותושבים רבים.

פורסם בתאריך: 14/04/2021 13:14    מאת: מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

---

נכתב על ידי

מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

ראש העיר עו"ד יאיר רביבו ומנהל הישיבה התיכונית מר פנחס בן יאיר, נשאו דברים מרגשים לרגל המעמד הקדוש. ראש העיר הזכיר בדבריו את העובדה כי פעולות הטרור לא מבדילות בין יהודים לערבים, כך שעל מצבת הזיכרון מונצחים שמותיהם של 24 איש ואישה, תושבי לוד שנרצחו כשביניהם שני ערבים.

ראש העיר הזכיר גם את בני העוולה אשר לא מכבדים את תושבי העיר גם בעת צפירת הדומיה וטכס הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הרבהראשי ללוד הרב מאיר שמעון ביטון, קרא פרק תהילים.

הטכס המרגש והמרשים נוהל ע"י תלמידי הישיבה, בטוב טעם ובכבוד רב.

להלן דבריו של מר עודד חג'ג' שהרעידו את לבבות כל הנוכחים בטכס וביניהם גם הוריו השכולים:

"משפחות יקרות, ביום זה, אנו מרכינים ראש ביראת כבוד וזוכרים את חללי צבא הגנה לישראל ונפגעי פעולות האיבה שחרפו נפשם על בטחון המדינה.

השנים חולפות והזמן אינו מרפא את הכאב ואת הגעגוע מרגע אובדנם לעד.

אנו משפחת השכול מתמודדים כל הזמן עם אתגרים חדשים, עומדים במבחנים, סבורים ובטוחים שנעמוד בהם בהצלחה גם בהמשך, אך זה לא פשוט. 

יודעים אנו שאתם איתנו בכל שעה, דקה ושנייה, ומנסים להתעודד מכך.

כששואלים אותי איך זו ההרגשה לאבד מישהו קרוב, בן משפחה, אני אומר שזה כמו להיות קשור בחבל, בהתחלה, אתה מופתע מחוזק הקשירה, מעוצמת הלפיתה, מרגיש כאב גדול ונורא, משתק את כל אבריי הגוף, מרעיד את מיתרי הקול, מונע מהריאות לקבל אויר, מונע מהרגליים לתפקד.

תוך כדי כך אתה מנסה להשתחרר מהגזירה, מושך, תולש, כועס, צועק לעזרה, מגרד ומשפשף. כשאתה מבין שאין ברירה- הקשר יישאר, אתה נרגע לרגע, מסדיר נשימה ומנסה להמשיך כרגיל.  

ככה ממשיכים כרגיל, ישנים, קמים, הולכים לעבודה עד רגעי המשבר - לפעמים בלילה פתאום מתעוררים עם טעם החלום של ידיים משוחררות עוד בדמיון, אבל אז מניעים את כפות הידיים מתחת לשמיכה ונזכרים שזה רק חלום, הידיים עדיין כבולות ופתאום נדמה שמישהו הידק את הקשר וזה קצת כואב יותר, לפעמים לוקח זמן מה עד שמתרגלים לקשר ההדוק יותר ועד אז זה כואב נורא כאילו רק עכשיו קשרו אותנו.

אחי שלי, אני מתגעגע אליך, לימים שישבנו מסביב לשולחן בערבי שבת ובערבי חג, לסיפורים המרתקים, להומור, לחיוך המקסים ולחיבוק החם שלך. מקומך בכיסא שליד השולחן ריק.

26 שנים בלעדיך, ונראה כאילו הכול קרה רק אתמול. יום רודף יום, שעה, דקה, החיים נמשכים אך בעבורך הזמן עצר מלכת.

יושב, נזכר, הדמעות זולגות, המחשבות עולות, הגעגועים צפים, איך עברו להן השנים.
אפריל 2021. עוד יום זיכרון

שוב נעמוד בצפירה, נשמע את שירי העצב בתחנות הרדיו, נצפה בשידורים הכואבים ונראה את תמונתכם עם תמונות חללי מלחמות ישראל. ושוב נגיד את המשפט הקבוע "פשוט לא להאמין".

ולאחר מכן, שוב יום העצמאות, ובמותכם ציוויתם לנו חיים. נעמוד זקופים, נחייך, נגיד לכולם ש"אין מה לעשות והחיים חזקים מהכול". הגעגועים עזים, החלל הוא עמוק, והזמן אינו מרפא.

אסיים במספר מילים המזוהות עם כל משפחת השכול:

לנצח אחי, אזכור אותך תמיד, וניפגש בסוף אתה יודע.

מי ייתן ולא נדע עוד צער."

ח"כ מיכאל מלכיאל יחד עם ראש העיר יאיר רביבו וראש המועצה האזורית שדות דן בעצרת יום הזיכרון בלוד

העצרת המרכזית בחלקה הצבאית בבית העלמין הישן, נפתחה בצפירה בת שתי דקות, אשר פילחה את לבותיהם של אלפי התושבים שבאו כדי להתייחד עם 94 מבני לוד אשר נפלו במערכות ישראל  וביניהן.

אלפים השתתפו בעצרת הממלכתית בחלקה הצבאית בלוד.

ח"כ מיכאל מלכיאל ייצג את המדינה בעצרת בלוד,  נשא דברים לכבוד המעמד הקדוש וציין בין היתר,  כי "עם ישראל כולו כואב וזוכר את יקירינו שנפלו בקרב על הגנת המולדת.

צפירת הדקותיים הרעידה בזעקתה  את הלבבות, ואת השקט הבלתי נסבל , הצחוק שלא מתגלגל יותר בבית, הפצע לא מגליד והכאב פנימה חי ותוסס." היחידה הצבאית צועדת אל בימת הטכס בחלקה הצבאית בלוד.

ח"כ מיכאל מלכיאל, הניח זר פרחים על האנדרטה, אחריו הונחו זרים ע"י נציגי "יד לבנים", אלמנות צה"ל, נכי צה"ל, כוחות הביטחון, משטרת ישראל ועיריית לוד. כהרגלו, ראש העיר יאיר רביבו הזמין את מר דוד יפרח - ראש המועצה האזורית "שדות דן" להצטרף אליו, כדי להניח את זר העירייה על האנדרטה.