מה הקשר בין ישיבת "תומכי תמימים" בלוד לבין הנשיא ה-11 של ישראל ?

הרב יצחק (בבא חאקי) אביחצירא זצק"ל הרב הראשי של רמלה ולוד, הזמין את הרה"ג יצחק הרצוג זצק׳ל הרב הראשי לישראל, לבקר בישיבת "תומכי תמימים" בשכ' חב"ד בלוד. הרב הראשי לישראל בחן את התלמידים אשר ענו נכון על השאלות בהתרגשות רבה. הנכד של הרב הראשי לישראל, יו"ר הסוכנות הציונות יצחק בוז'י הרצוג, נבחר אתמול לנשיא ה-11 של מדינת ישראל.

פורסם בתאריך: 03/06/2021 08:00    מאת: ג'אק שיטרית

---

נכתב על ידי

ג'אק שיטרית

רמלודנט באר יעקב

בתמונה: הסבא של הנשיא ה-11 של ישראל, בוחן תלמידים בלוד, בהשגחת הרב הראשי ללוד ורמלה. (התמונה באדיבות המשפחה)

 

*הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959), היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו. לפני כן היה רבה הראשי של יהדות אירלנד. חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958.

נולד בעיר לומז'ה שבצפון-מזרח פולין (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית). בשנת ה'תרנ"ז עבר לאנגליה, שם מונה אביו, הרב יואל לייב הלוי הרצוג, לשמש כרב בלידס, ובהמשך לצרפת, שם כיהן אביו ברבנות. בשנת ה'תרס"ח הוסמך לרבנות. הוא למד מתמטיקה ושפות קלאסיות ושמיות באוניברסיטאות לידס, לונדון והסורבון. הוא ערך מחקר על "התכלת בישראל" (Hebrew Porphyrology), וקיבל עליו תואר M.A., וב-ה'תרע"ד קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון.

בשנים ה'תרע"ה עד ה'תרצ"ו כיהן כרב באירלנד, 3 שנים כרבה של בלפסט, אחר כך כרבה של דבלין ומשנת תרפ"ה כרבה הראשי של יהדות אירלנד. כרב ראשי הצליח לסכל את הכרזת השחיטה היהודית כלא חוקית. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שדגל בהנהגה רבנית המשלבת תורה ומדע, שידלוֹ לעלות לארץ ישראל.[1] לאחר מותו של הרב קוק נבחר בי"ז בכסלו תרצ"ז לרבה הראשי של ארץ ישראל, על פני הרב יעקב משה חרל"פ,[2] אף שהיו רבנים שהסתייגו מתוארו "הרב דוקטור".

בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט יצא בקריאה, יחד עם הראשון לציון, יעקב מאיר, להקפיד על מדיניות ההבלגה ולהימנע ממעשי נקם.

ב-ה'תרצ"ט היה בין המשתתפים בועידת השולחן העגול בלונדון. לאחר כישלונה, כאשר יצא הספר הלבן השלישי, שהגביל את ההגירה היהודית לארץ ישראל ואת רכישת הקרקעות בידי יהודים, הזהיר הרב הרצוג "כי הספר הלבן עלול לדרבן את הערבים ולהפוך לספר אדום ואף לספר שחור" וקרע אותו בהפגנה פומבית. מעשה זה העניק את ההשראה לבנו חיים הרצוג, אשר בנאומו ב-ה'תשל"ה כשגריר ישראל באו"ם, קרע באופן דומה את החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם שהכריזה כי הציונות היא גזענות.

ב-ה'ת"ש הקים את ועד הישיבות - ארגון הגג של הישיבות הגבוהות בארץ ישראל ונבחר לעמוד בראשו.

בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה פעל הרב הרצוג להצלת יהודים. ב-ה'תש"א יצא למסע הצלה לארצות הברית דרך אנגליה ובחזרה דרך דרום אפריקה ומצרים.[4] לאחר מאמצים הצליח להיפגש עם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, ותבע ממנו להציל יהודים ולהפציץ את מחנות ההשמדה. הוא יצא מן הפגישה מדוכא וראה בה כישלון. כאשר רצה לחזור לארץ ישראל הזהירו אותו הבריטים וקבוצות של רבנים בארצות הברית כי צִלו של הנאציזם מרחף מעל ארץ ישראל והיא עלולה להיכבש, אך הוא ענה להם כי נביאי ישראל התנבאו על שני חורבנות ולא על חורבן בית שלישי וחזר לארץ.[5] הלחץ להישאר היה רב, במיוחד בגלל סכנת הצוללות שפגעו באוניות. ואכן אונייה שבה היה אמור לנסוע הוטבעה וכל נוסעיה נספו. בחזרתו הגיע בטיסה מדרום אפריקה למצרים, ומשם לרחובות ברכבת. בתחנת הרכבת רחובות קיבלו את פניו ראשי היישוב, אשר העריכו את הסיכון שנטל וראו במעשיו ובדבריו חיזוק הרוח.[6] הוא המשיך להביע את ביטחונו בניצחון בריטניה במערכה, גם במהלך מאתיים ימי החרדה שעברו על היישוב בשנת ה'תש"ב.[5]

בשנת ה'תש"ו יצא למסע ברחבי אירופה כדי לשכנע את ניצולי השואה לעלות לארץ ישראל. במהלך המסע נפגש עם מדינאים שונים ועם האפיפיור פיוס השנים עשר, ממנו ביקש להחזיר לחיק היהדות את הילדים היהודים מהמנזרים שבהם הוסתרו כדי להציל את חייהם, אך נענה בכתף קרה. עקב כך פעל באופן אישי וכיתת רגליו ממנזר למנזר, כדי להוציא את הילדים היהודים מן המנזרים.

הרב הרצוג היה המייסד של מכון יד הרב הרצוג (שנקרא על שמו רק לאחר מותו). מכון זה אחראי להוצאת האנציקלופדיה התלמודית והוצאה מדעית של תלמוד בבלי שמוגה על פי כתבי יד שונים (מכון התלמוד הישראלי השלם). כמו כן יזם את הקמת הבניין החדש של הרבנות הראשית - "היכל שלמה", ודירבן את ידידו הנדבן יצחק וולפסון לתרום לכך.

אנשי גוש עציון רחשו לו חיבה וכבוד, ועוד בחייו נקרא לכבודו היישוב משואות יצחק שבגוש עציון. לאחר נפילת הגוש במלחמת העצמאות, חודש היישוב במקומו הנוכחי באזור אשקלון.

נפטר בי"ט בתמוז תשי"ט. הרב עובדיה יוסף אמר עליו בהספדו "היה מנהיגם של ישראל, אהב צדק ושנא רשע, ותמיד לימד סנגוריה על ישראל... מסר נפשו להצלת ילדי ישראל.."

צילומים מויקיפדיה

*הרב יצחק (בבא חאקי) אביחצירא זצק"ל היה הרב הראשי של הערים רמלה ולוד.  תאריך לידה: 12 בספטמבר 1895, ריסאני, מרוקו  תאריך/מקום פטירה: 2 באפריל 1970, ישראל.

בשנת ה'תש"ח, עם הקמת מדינת ישראל, עלה לישראל עם משפחתו והשתכן תחילה במעברה בגבעת אולגה. כשנודע לראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל על בואו לישראל, בא לפגשו ויזם את מינויו לרב הראשי של רמלה ולוד. שימש כרב העיר רמלה לצד הרב האשכנזי ישראל גלזר וכרב העיר לוד לצד הרב אברהם קוטנר במשך כ-20 שנים. כן היה חבר במועצת הרבנות הראשית.

מונה ליו"ר "ארגון הרבנים הספרדים ועדות המזרח בארץ ישראל", שייסד הראשון לציון הרב יצחק נסים.

ביולי 1959 התמנה להיות חבר בוועדת החקירה הממלכתית לחקר אירועי ואדי סאליב. הוא היה היחיד מבין חברי הוועדה שנולד בצפון אפריקה.

היה ידוע כבעל מופת ורבים ביקשו את עזרתו.

בכ"ה אדר ב' ה'תש"ל (2 באפריל 1970) נהרג הבבא חאקי בתאונת דרכים בצומת גבעתי שבדרום, בדרכו חזרה מנתיבות לאחר שהשכין שלום בית בין איש לאשתו ולאחר שביקר את אחיו הבבא סאלי.  בהלווייתו השתתפו 20,000 איש ובהם נשיא המדינה זלמן שזר, הרבנים הראשיים יצחק נסים ואיסר יהודה אונטרמן והרב הראשי לצה"ל שלמה גורן. נקבר ברמלה.

לאחר פטירתו התמנה בנו הרב אברהם אבוחצירא (ה'בבא הנא'), עד אז הרב של יבנה, כרב העיר רמלה תחתיו. לאחר שנפטר גם הוא בשנת התשל"ד (1974), נבחר בנו האחר הרב יחיאל אבוחצירא לרב העיר.