מלאו שלוש שנים לפטירתו של צלם העיר, מיכאל (מרצ'ל) אלמגור ז"ל

במלאת 3 שנים לפטירתו של מיכאל (מרצ'ל) אלמגור ז"ל (94) התכנסו ביום שישי האחרון, בבית העלמין הישן בלוד, משפחתו הקרובה- אלמנתו, בנותיו, נכדיו וניניו, סיפרו על קסמו של ראש המשפחה, על יכולותיו הבינאישיות לתת חום ואהבה לזולת וההומור והקלילות שכה איפיינו אותו ועל חסרונו הגדול בחיים של כולם. יהי זכרו ברוך!

פורסם בתאריך: 23/01/2022 09:00    מאת: מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

---

נכתב על ידי

מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

מרצ'ל ז"ל הצלם המיתולוגי של העיר לוד , האיש שבעצם נולד עם מצלמה ביד, צילם מקרוב את כל האירועים שהיו בלוד בהשתתפותם של ראשי העיר וראשי המדינה משנת 1949 ועד ראשית שנות האלפיים. 

חנוכת "היכל התמונות" ע"ש מיכאל אלמגור במפעל החסד "יד-ביד" בלוד

בשנת 2003 הוענק למרצ'ל אות "יקיר העיר לוד" על תרומתו רבת השנים לעיר. כשהשיא את המשואה מעל במת העצמאות בעיר, אמר בגאווה: "אני לודאי בדם, לודאי גאה, טוב לי בלוד".

מיכאל מרצ'ל אלמגור- נולד ברומניה בשנת 1924, בכפר מג'ירשטו, צלם מלידה, כמו שהוא אומר: "כשנולדתי דבר ראשון ראיתי מצלמה, אחר כך את אמא שלי", בהמשך שינה שם משפחתו לאלמגור. מיכאל הינו צלם בן צלם. בילדותו אביו הגיע למסקנה שלא יוכל ללמדו לצלם ולכן שלח אותו ללמוד צילום אצל חבר בעיר מחוז. באותה תקופה החלו הגרמנים לקחת יהודים לעבודת כפייה. וכך לאחר שנה הוא נותר בחנות של החבר של אביו כצלם בודד, אז נער בן 16 ושם גם הוא עושה את צילומו הרציני הראשון - תמונה של שופט וכן צילם לעיתון בצבא הרומני. לאחר המלחמה שב לבית הוריו ועבד עם אביו בצילום. יחד עם צעירים נוספים מקימים את תנועת "גורדוניה", וכחבר הנהלה יצא להכשרה בסטומרה. חברי ההכשרה עבדו ואת השכר היו מביאים להכשרה כהכנה לקיבוץ שיקימו בארץ. ומיכאל עבד, כצלם כמובן, כמו כן הוא נשלח לקורס מפקדי הגנה. בשנת 1947, מקבל קבוצה לעלות איתה לארץ, דרך בולגריה ומשם באוניה. היתה זו עלייה בלתי לגאלית, האנגלים תפסו את האניה ושלחו אותם לקפריסין. מיכאל שזרק את מצלמתו לים בהתאם להוראות שקיבלו לפני העליה לאניה, פגש בחור רומני שהביא איתו מצלמה והפך להיות שותפו. צילם הרבה ועשה אלבום על "חיינו בקפריסין", וכן למד עברית. לאחר הכרזת המדינה, עלה לארץ לבנימינה וחיפש מקום שאין בו צלם. לאחר שחרור לוד נודע לו שאין צלם ולאחר ביקורי גישוש קבע בלוד את ביתו. הוא פנה יחד עם שותפו למושל הצבאי בלוד והראה לו את האלבום מקפריסין וכך זכה לפתוח חנות צילום ראשונה בלוד.

דוד בן גוריון יחד עם ראש העיר פסח לב ביציאה מבית העירייה הראשון בלוד

בעת ביקורו הראשון של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון בלוד, בסוף שנת 1949, ביקש האורח הנכבד מהצלם מרצ'יל, להחליף את שמו למיכאל, ואכן מרצ'ל הסכים מיד, אבל חבריו לא שכחו את השם והמשיכו לקרוא לו מרצ'ל עד תום ימיו.

מיכאל אלמגור היה בין ראשוני ניצולי השואה שהגיעו לארץ יחד עם רעייתו ברכה שתחיה', אותה נשא לאשה בקפריסין לפני הכניסה השניה לארץ. 

קולאז' למזכרת עולם

מיכאל היה הצלם אשר צילם בלוד את כל האישים שבאו בשעריה כאורחי העירייה, וכאלה היו המונים, במיוחד בעת כהונתו של ראש העיר מקסים לוי ז"ל, שכיהן גם כיו"ר מרכז השלטון המקומי וכחבר כנסת.

הרב יעקב גלויברמן, מייסד ומקים מפעל החסד "יד-ביד" בלוד הזמין את מיכאל אלמגור להשכין במקום את הסטודיו שלו, כאשר פרש לגימלאות . כיום הסטודיו נקרא "היכל התמונות" לזכרו של מיכאל אלמגור, והוא נחנך לפני שנתיים, במלאת שנה לפטירתו.

יהי זכרו ברוך!