אלפים חגגו אתמול בלוד את חג גאורגיוס הקדוש הידוע גם בשם "חג לוד"

לפי המסורת שהתפתחה בתקופה הביזנטית נולד גאורגיוס הקדוש בלוד. גאורגיוס היה חייל בצבא הרומי שקיבל על עצמו את הנצרות. בשנת 302 פרסם דיוקלטיאנוס צו כנגד הנוצרים. גאורגיוס נצטווה ליטול חלק בדיכוי הנוצרים, אך תחת זאת התוודה כי הוא נוצרי וביקר את החלטת הקיסר. דיוקלטיאנוס ניסה להמיר את גאורגיוס על דתו, אך הוא סירב והקיסר ציווה על המתתו בעינויים כבוגד. לאחר עינויים קשים נערף ראשו של גאורגיוס על חומת ניקומדיה ב-23 באפריל 303. במסורת הנוצרית הפך הקדוש ל"גאורגיוס הורג הדרקון", המסמל את האמונה הפגאנית. לאחר מותו נקבר גאורגיוס בקפדוקיה, ובמאה ה-5 הובא ראשו ללוד ונקבר בה. העיר הפכה ליעד לצליינים, ושמה הוסב מ"דיוספוליס" ל"גיאורגופוליס".

פורסם בתאריך: 17/11/2022 11:00    מאת: ג'אק שיטרית

נכתב על ידי

ג'אק שיטרית

רמלודנט באר יעקב

בתמונה: ראש העיר יאיר רביבו מברך את האורחים הנכבדים ואת כל חוגגי סנט ג'ורג'.

אלפי נוצרים מרחבי הארץ יחד עם תיירים מיוון, קפריסין וגורג'יה, פקדו אתמול 16.11 את לוד, לרגל חג סנט ג'ורג' הידוע גם כ"חג-לוד".

כשש מאות וחמישים צופים מיישובים שונים ברחבי הארץ, השתתפו במצעד חגיגי מבית העירייה הישן ברח' דני מס, לאורך שגרות צה"ל עד לכנסיית סנט ג'ורג', שם נערכה תפילה בניהולו של הפטריארך תיאופילוס השלישי מירושלים.

יו"ר עמותת הקהילה הנוצרית בלוד, ד"ר חן-חן יוסף, קיים קבלת פנים חגיגית במנזר הסמוך לכנסייה, בהשתתפות ראש העיר יאיר רביבו, שגרירים מיוון, קפריסין וגורג'יה.

החגיגה ננעלה בארוחת צהריים חגיגית במועדון האורטודוקסי הנמצא בסמוך לכנסיית סנט ג'ורג'.

על כנסיית סנט ג'ורג' בראי ההיסטוריה, הרבה לפני הופעתו של סנט ג'ורג':

בתקופת הקיסר קונסטנטינוס הראשון (306-337) נבנתה באתר כנסייה שלא הוקדשה עדיין לגאורגיוס הקדוש, שכן המסורת הקושרת אותו אל העיר התפתחה רק במאה ה-5 או ה-6. על פי ההיסטוריון אוסביוס מקיסריה, שם הקדוש לו הוקדשה הכנסייה לא פורסם בתחילה מחשש לרדיפות.

בהיות גאורגיוס למגן הדת הנכונה, סימלה הכנסייה המוקדשת לו את ניצחון הנצרות על אויביה, ולכן הפכה ליעד לכל מי שביקש לפגוע בנצרות ובנוצרים. הכנסייה נהרסה בשנת 614 בידי הסאסאנים. היא הוקמה שנית ונהרסה בשנת 1010 בפקודתו של השליט הפאטמי אל-חאכם. הצלבנים שייסדו בלוד את הבישופות הלטינית הראשונה בארץ ישראל הקימו את הכנסייה השלישית במקום באמצע המאה ה-12 וזו בוצרה. ב-25 בנובמבר 1177 צרו כוחותיו של צלאח א-דין על לוד והצלבנים גברו עליהם והניסו אותם; אולם ב-24 בספטמבר 1191, במהלך מסע הצלב השלישי, הצליח צלאח א-דין להרוס את הכנסייה.

בתקופת הממלכה הצלבנית השנייה, נבנתה הכנסייה שוב, אך עם הכיבוש הממלוכי של לוד בשנת 1260 החריב אותה ביברס, והותיר חלק קטן ממנה בהריסותיה, ככל הנראה כדי לבזותה ברבים. בשטח הכנסייה שהרס ציווה ביברס להקים מסגד, ובהקמתו עשו הממלוכים שימוש באבני הגזית, בעמודי הגרניט והשיש ובכותרות הכנסייה ההרוסה. בשטח המסגד שוכנים שרידים של הכנסייה הביזנטית, ובהם גם עמוד ועליו כתובת ביוונית.

במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר העות'מאנים החלו מעבירים שטחים בארץ ישראל לידי מעצמות אירופה, השטח שלא נכלל במסגד הועבר לממשלת יוון, וזו העבירה אותו לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית אשר קוממה את הכנסייה ב-1872 בעזרת משפחות מונייר וחבש בנות העיר. לצד הכנסייה הוקם גם מנזר.