לוד נבחרה להציג את פעילותה בתחום הארכיאולוגיה והמורשת בכנס ראשי רשויות ומועצות 

ביום ראשון השבוע התקיים כנס "מורשת ארכיאולוגית במרחב העירוני" במרכז עינן במודיעין-מכבים -רעות. הכנס נערך במעמד שר המורשת הרב עמיחי אליהו, מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו, ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, יו"ר מרכז המועצות האזוריות בישראל שי חג'ג', מנכ"ל משרד המורשת נתנאל איזק ועשרות ראשי רשויות ומועצות * ראש העיר, יאיר רביבו, נבחר להציג את פרוייקטי המורשת שנעשים לוד –ובפרט את מרכז הפסיפס החדש.

פורסם בתאריך: 15/02/2023 17:00    מאת: ג'אק שיטרית

---

נכתב על ידי

ג'אק שיטרית

רמלודנט באר יעקב

בתמונה: אירוע גזירת הסרט השבוע ביום ראשון (צילום: רשות העתיקות-דרור סיתהכל.)

העיר לוד נבחרה להציג את פעילותה הענפה בתחום הארכיאולוגיה והמורשת בכנס להשקת פרויקט "מורשת ארכיאולוגית במרחב העירוני", שנערך ביום א' האחרון. בכנס, שהתקיים במרכז עינן בעיר בהשתתפות עשרות ראשי רשויות ומועצות, הושק  הפרויקט, שבמסגרתו תשקיע המדינה מיליוני שקלים בפיתוח נכסי מורשת הסטורים "ליד הבית" - בשטח רשויות מוניציפליות בכל הארץ.
יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, הציג את הפעילות הארכיאולוגית  שכבר מתקיימת בעיר, בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות. ואת פרויקט הדגל המשותף- מרכז המבקרים פסיפס לוד – מבנה מודרני בו מוצג אחד הפסיפסים המרהיבים ביותר שנחשף בישראל. 

פסיפס לוד התגלה בשנת 1996, במפתיע. הפסיפס הנדיר והמרשים ביופיו, התגלה במהלך ביצוע תיקון פיצוץ צינור מים ברח' החלוץ בעיר. פסיפס לוד הוא אחד הפסיפסים השלמים והמרשימים שהתגלו בעולם כולו. הוא תוארף לתקופה הרומית (סוף המאה -3 או תחילת המאה ה-4 לסיפרה). אורכו כ-17 מטרים ורוחבו כ-9 מטרים. הוא מורכב מ-2.4 אבנים בקירוב, שיוצרות שטיחים צבעוניים המתוארים בהם בפירוט רב בעלי  חיים וכלי שייט, ללא סממנים דתיים. הפסיפס שימש כרצפה של וילה מפוארת, בחלל הציבורי. ככל הנראה, הווילה הייתה שייכת לאדם רם מעלה ובעל מעמד – סוחר או איש ציבור בעל השפעה. 

מאז שהתגלה ושוקם, הפסיפס טייל בעולם והוצג במוזיאונים ומרכזי התרבות החשובים בעולם וביניהם מוזיאון המטרופולין בניו יורק, מוזיאון הלובר בפריז ומוזיאון ארמיטאז' בסנט פטבורברג. במהלך הטיול בעולם, צפו בו כ-2.5 מיליון איש.
הפסיפס הוחזר למקומו המקורי בלוד בשנת 2020 ועליו נבנה מרכז מודרני ומרשים, על ידי החברה הכלכלית לוד בשיתוף רשות העתיקות, עיריית לוד וקרן שלבי וויט ולאון לוי. 

צילום: רשות העתיקות-ניקי דוידוב.
מינהל שימור של רשות העתיקות, מעורב באופן פעיל, בכל תהליכי התכנון והפיתוח בלוד, זה למעלה מעשור. מעורבותה של רשות העתיקות וצוותי השימור בתוכניות המתאר באה לידי ביטוי בהכנת סקרים עירוניים, קביעת מדיניות שימור נכסי המורשת וליווי תהליכי התכנון. הפיכת הנכסים התרבותיים למוקד השכונות העירוניות, זוהי גישה שהולכת ותופסת מקום בתכנון שכונות היום, ובמקומות שונים, כדוגמת מודיעין-מכבים רעות, בית שמש, ראש העין, ועוד, הערים רואות בעתיקות נכס, ונותנות לארכיאולוגיה מקום של כבוד כבר בעת תכנון השכונות, ומקרבות את התושבים לעברם.
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו אמר בטקס השקת בפרויקט הארצי, כי: "משרד המורשת מבקש לספר את הסיפור המאחד והמרגש של כולנו. ארץ ישראל רוויה בסיפורים מאלפים שמלמדים על הנשמה הגדולה שיש לעם הזה. מצפה לראות את האתרים הולכים ומוקמים ולא פחות חשוב - את המוני ישראל באים לבקר".
"במדינת ישראל קיימים עשרות רבות של אתרי מורשת משמעותיים ומרשימים בני מאות ואלפי שנים, שנמצאים בלב יישובים ושנזנחו וננטשו לאורך השנים", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "עכשיו, מתגייסים משרד מורשת ורשות העתיקות – באמצעות מנהל השימור שלה, למהלך שלא רק ישמר את המבנים העתיקים הקדומים, יטפל בסכנת ההתמוטטות שלהם וינגיש אותם לשימוש הציבור, אלא גם יפעיל את הקהילה כך שזו תתחבר לשורשיה ולסיפורה המקומי באמצעות עבודת ידיים". 

צילום: רשות העתיקות-ניקי דוידוב.
לדברי שי חג׳ג׳, ראש המועצה האזורית מרחבים, ויו"ר מרכז המועצות האזוריות: ״ישראל משקיעה תקציבי ענק בהיערכות ובהכשרת הדור הצעיר לעתיד. בד בבד עם זה חובה להנחיל לדור הבא את מורשת העבר. כפי שנאמר: עם שלא יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. היערכות לעתיד משמעה לימוד המורשת. אני מבקש להודות לכל השותפים.