יאיר רביבו: "זעקתי את עניין האחדות, שקדושי השואה לא היו מוכנים לספוג את הפילוג הזה."
ראש העיר יאיר רביבו נשא את הדברים הבאים בעצרת הזכרון העירונית, שהתקיימה אתמול בערב, בהיכל התרבות העירוני ע"ש מקסים לוי:
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
מערכת רמלוד נט ובאר יעקב
ניצולי שואה ובני המשפחות, אנשי ציבור, בני נוער, תושבים יקרים,
מיליוני בני העם היהודי ברחבי העולם, חסידי אומות העולם ושוחריהם, מתייחדים היום עם זכרם של קורבנות השואה ועם סִבלם של ניצולי השואה.
למעלה מ-80 שנה חלפו מאז נטבחו שישה מיליון מבני עמנו.
בשנות האימים של השואה, היה מנוי וגמור עם ההנהגה הנאצית אחוזת הטירוף, לממש בצורה סדורה את מה שנקרא "הפתרון הסופי", לעשות למציאות מצמררת את מילות ספר תהילים "לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
עם שלם, נגזר להישמד אך ורק בשל זהותו, כפי שהאמינו הנאצים ומשרתיהם.
אין, ולא תהיה נחמה על השבר הגדול והאיום.
אין, ולא תהיה כפרה על המיליונים שנכרתו מאיתנו.
השנה, בחרו במוסד ההנצחה הממלכתי "יד ושם", כנושא מרכזי, לציין את ההתנגדות היהודית בתקופת השואה בסימן שמונים שנה למרד גטו ורשה.
כחודש ימים נלחמו יהודי גטו ורשה על נפשם. מרבית הלוחמים נספו בימי המרד במלכודות האש והעשן.
המרד היה חסר סיכוי מלכתחילה. עם זאת, היקפה של ההתנגדות על פניה הרבים, הנחילה מורשת יהודית לדורות, ובה בעת היא מסמלת את עוצמתה של רוח האדם ואת ערכיה, את אחדות הגורל והערבות ההדדית.
בתוך המציאות ההרסנית בתקופת השואה, נתגלו מקרים רבים של גילויי עזרה, תמיכה וניסיונות להציל לא רק בני משפחה וחברים, אלא יהודים נוספים.
יהודים, שגם במציאות קיצונית באכזריותה, סיכנו את עצמם ולא חדלו מלהתאמץ למען אחיהם היהודים. מעשיהם ונחישותם מאירים באור נוסף את דברי חז"ל – "כל ישראל ערבים זה בזה".
וכך סיפר לי חברי ליחידת 8200 – סא"ל עמית הרטמן, על סבתו ז'וטה הרטמן ז"ל, לוחמת מרד גטו ורשה, אשר שימשה כקשרית במסגרת הארגון הצבאי היהודי, בפיקודו של פאבל פרנקל – ממפקדיו הבכירים של הארגון:
"סבתי השתתפה בהברחת תרופות, מכתבים, נשק ואמצעי לחימה מהצד הארי לתוך הגטו, באמצעות שני דליים, אשר בתחתיתם היו החומרים המוברחים, ועליהם המוני דגים קטנים, שהפיצו ריח רע ומנעו מהנאצים לשאול שאלות נוספות לגבי תכולתם.
פאבל פרנקל נהרג בקרב האחרון במרד, וסיפור גבורתו הונצח בכיכר בלוד הנושאת את שמו.
ז'וטה, שהייתה מבודדי הלוחמות והלוחמים ששרדו את התופת, פעלה ללא לאות מאז קום המדינה ועד יום מותה בשנת 2015, להנחיל את מורשת השואה ולוודא שהמרד יסופר במלואו, וכולם יקבלו את הקרדיט ללא קשר לשיוכם הפוליטי, כשמטרה אחת ניצבת בפנינו, להיות תמיד מאוחדים ומלוכדים.
במנשר הניצולים אשר הוקרא על ידי ניצול השואה צבי גיל, נכתב בין היתר:
"אנו, כמי שכבודם האנושי חולל עד עפר ובשמם של אלו שגורלם נחתם להשפלה מזוויעה בטרם הוצאו להורג, קוראים לעולם כולו להתאחד סביב ערכי זכויות האדם והשוויון ….
וזה מחבר אותנו להווה בישראל.
ישראל של שנת 2023 משוסעת, מפולגת ומקוטבת יותר מאי פעם.
הכל הפך למותר ואפשרי בשיח הציבורי והפוליטי, שחלק ניכר ממנו מקורו בנבחרי הציבור. בעידן שבו השיח הקיצוני והמפלג הוא השולט – ברשתות החברתיות, בתקשורת וגם על במת הכנסת – השסעים רק מתרחבים ומעמיקים.
זהו תהליך הרסני שעלול לפורר את החברה הישראלית, בשעה שאנו עומדים בפני אתגרים משמעותיים בתחום הבטחוני, הכלכלי והחברתי.
"האם לא מצלצל אצלנו פעמון אזעקה פנימי? אנחנו מטיפים מוסר לכל העולם בנושא השואה. לאן נעלמת ההטפה כשמדובר על עצמנו, האם לא למדנו שום דבר מהשואה? שאל ניצול השואה, חיים רוט.
מדינת ישראל צריכה להוות דוגמה לתפוצות.
האחדות בעם היא הצוואה של ששת המיליונים.
בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם.
העבר מלמד אותנו שאנו חייבים להתאחד, לחבר בין כל חלקי העם ולאהוב זה את זה – כי כוחנו באחדותנו.
יום השואה הוא יום שבו אנו מבטיחים לעצמנו, להורינו ולילדינו – לעולם לא עוד!
אנו, עם ישראל, עם אחד, וגם אם אנו חלוקים בדעותינו, אנו מחויבים לחפש ביחד את הדרך לשבת יחד, להתקרב ולהשפיע לטובה האחד על השני ולמצוא את המאחד והמשלב.
תושבים יקרים,
ניצולי השואה שהגיעו לארץ, היו שותפים בבניית החברה הישראלית המתהווה ובתרומה לה.
הם הביאו עמם את רוח הגבורה של מלחמת הגטאות, את האחדות והערבות ההדדית.
במלחמת העצמאות היו ניצולי השואה כמחצית הכוח הלוחם, ורבים מהם נפלו במערכה.
בשבוע הבא נציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ואת הקשר שבין השואה לתקומתה של מדינת ישראל.
ניצולי השואה בישראל הם סמל התקומה ואנחנו פה הרבה מאוד בזכותם.
אנחנו פה במדינה עצמאית ומשגשגת, שיש לה כלכלה איתנה וצבא דרוך ושעריה פתוחים היום לכל יהודי.
זהו ניצחוננו, זוהי נחמתנו וזוהי גאוותנו, ואסור לאף מחלוקת ופילוג ביננו לפגוע ביצירה הכבירה שיצרנו כאן בשבעים וחמש שנות עצמאותנו.
כאן בעיר לוד, מתגוררים למעלה מ-4000 ניצולי שואה, הנושאים בלבם את צלקות האימה.
לכם אני מבקש לומר, אנו מצדיעים לכם ומרכינים ראשינו מולכם בענווה. בחירתכם בחיים, היא מבטנו אל העבר וקריאתנו לעתיד.
חובתנו המוסרית, של החברה בישראל, שניצולי השואה יחיו כאן בכבוד, בבטחה וברווחה. אסור לנו להשלים עם מציאות בה אפילו ניצול שואה אחד בישראל אינו מתקיים בכבוד.
משנה לשנה, מספר ניצולי השואה החיים בקרבנו הולך ופוחת.
משום כך, חובת הזיכרון מוטלת עלינו.
נמשיך להנחיל את זכר השואה מדור לדור, ולבסס את עתידנו כאומה חופשית, נאורה, הומנית, יהודית ודמוקרטית.
גורלם של ששת מיליוני אחינו ואחיותינו, קורבנות השואה, לא ימוש מליבנו לנצח.
יהי זכרם קדוש ומבורך לעד!
תגובות
כתבות אחרונות בחדשות לוד
משטרת לוד והעירייה פותחות בגיוס שוטרים ושוטרות.
לוד באור המדורות: אלפי תושבים חגגו אמש את ל"ג בעומר ברחבי העיר
ממשיכים במשילות: עיריית לוד סגרה עסק שמכר אלכוהול והיווה מטרד לציבור
התושבים בלוד הוזהרו והחליטו: מפרקים את הבנייה הבלתי חוקית לבד ונמנעים מהליך משפטי ופלילי
