ארד ודביר - חיילים במילואים שאוהבים לעזור לבעלי צרכים מיוחדים ב'גדולים מהחיים' וב'אלו"ט'

"מעריב" מפרסם היום כתבה על שני חיילי מילואים: יהודה ארד תושב בית שמש, שנמצא בהליך של החלמה ממחלת הסרטן, שהתעקש להתגייס למילואים, כי לדבריו, אין לו ברירה אחרת! חייל המילואים השני הינו דביר אטיאס, תושב לוד, בנו של מנכ"ל עיריית לוד - אהרון אטיאס. דביר עובד כמדריך בהוסטל "בית לחיים" של עמותת אלו״ט במודיעין. באפטר הראשון מפרוץ המלחמה ל־24 שעות, מיהר לבקר את דיירי הבית שאיתם הוא עובד כמדריך כמעט שנה. דביר משרת בגדוד שריון במילואים, גוייס למילואים מיד כשהחלה מלחמת "חרבות ברזל."

פורסם בתאריך: 01/11/2023 13:00    מאת: ג'אק שיטרית

נכתב על ידי

ג'אק שיטרית

רמלודנט באר יעקב

יהודה באפטר טיפולים מהמילואים בבית החולים (צילום: באדיבות המצולמים)

המלחמה הזאת היא סיפור של אחדות וחוסן. כיצד, תוך שעות ספורות, אומה מפוצלת התגייסה כתף אל כתף מול מצוקה וזוועות", אומר יהודה. "אין ברירה אחרת מלבד לעמוד בהגנה על המדינה שלנו, בלי להירתע מהאתגרים. בתוך המציאות העגומה של המלחמה אני מוצא נחמה בחברים סביבי במילואים, בצחוק המשותף וברגעים הטובים שמחזקים את רוחם של החיילים ומתרחבים גם לאזרחים שתומכים וגם בהרמת המורל שלנו.

עברו שנתיים וחצי מאז יהודה ארד שירת בפעם האחרונה במילואים בשל מאבק במחלת הסרטן, אך ארד, שגר בבית שמש, היה נחוש לחזור ולהילחם. הוא אסף חבר מהפלוגה, ושעתיים לאחר פרוץ המלחמה התייצב בעוטף עזה עם מדים ודרש שיבטלו את הפטור שקיבל לתקופת הטיפולים. ארד אובחן לפני כשנתיים וחצי עם סרטן אלים ונדיר במעיים. הוא יצא למאבק אינטנסיבי של טיפולים כימותרפיים וביולוגיים.

בהתגברות על כישלונות, כולל גרורות בראשו ובריאותיו, הצליח להתגבר על המחלה - ורק לפני חודשיים קיבל את הבשורה שהוא נקי מסרטן. עם זאת, הטיפולים יימשכו לפחות שנה נוספת, ואליהם הוא יוצא בכל שבועיים גם עכשיו כשנמצא במילואים.

ארד מתנדב בתוכנית "מרימים" לבוגרים וצעירים, של עמותת "גדולים מהחיים", באיתור ובליווי של מתמודדים חדשים בעת גילוי מחלתם. בנוסף, במקביל לטיפולים שלו עצמו ולשירות המילואים, הוא מבקר במחלקה האונקולוגית בשיבא.

דביר בדרך לאפטר מהמילואים (צילום: באדיבות המצולם)

דביר אטיאס, מדריך בהוסטל "בית לחיים" של עמותת אלו״ט במודיעין, קיבל אפטר ראשון מפרוץ המלחמה ל־24 שעות, והדבר הראשון שעשה היה לבקר את דיירי הבית שאיתם הוא עובד כמדריך כמעט שנה. "אני משרת בגדוד שריון במילואים, ומרגע שהתחילה המלחמה אני מגויס. קיבלתי אפטר ראשון ל־24 שעות, עברתי מהר בבית וישר הגעתי לבית של אלו"ט.

"היה לי חשוב להגיע ולהגיד שלום לכל החברים, לכל אחד ואחת בנפרד, כדי להגיד להם באופן אישי שהתגעגעתי אליהם ושאני חושב עליהם גם כשאני לא איתם.

"לא היה לי אפילו ספק שאני אקפוץ לבקר אותם במסגרת האפטר", מספר דביר אטיאס.
מאז תחילת המלחמה אלו״ט מפעילה מסגרות ובתים לחיים, נותנת מענה לאנשי מקצוע בנושא טראומה ואוטיזם וממשיכה לטפל בילדים מקרוב ומרחוק.