לוד היא עיר עם לב: האמנית צביה זלוטורינסקי ב"מסע של תקווה"

האדריכלית והאמנית צביה זלוטורינסקי, לשעבר אדריכלית בכירה במחלקת התכנון של עיריית לוד, חוזרת אל העיר דרך היצירה החדשה שלה – “מסע של תקווה”, שתוצג בקרוב בתערוכה “תקווה פורצת גבולות” במרחב "בפנוכו" של intu ריאליטי בתל אביב.

פורסם בתאריך: 22/10/2025 18:00    מאת: מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

נכתב על ידי

מערכת רמלוד נט ובאר יעקב

בתמונה: האמנית צביה זלוטורינסקי ב"מסע של תקווה"
היצירה משלבת רישום ורקמה ומתעדת את מסילת הרכבת. “הרכבת בעיניי היא קו שמחבר בין מקומות, בין אנשים ובין חלקים שונים של הנפש,” היא אומרת. במהלך אותו מסע נסעה הרכבת דרך לוד – העיר שבה עבדה צביה במשך ארבע שנים כאדריכלית בכירה. “לשמחתי, אני רואה את ההתחדשות שעוברת על לוד,” היא מספרת. “תוצאותיה של העבודה שהייתי שותפה לה במחלקת התכנון ניכרות בכל מקום. לוד היא עיר עם לב – יש בה שעטנז יפהפה של קהילות: חרדים, ערבים, אתיופים, עולים – עיר עם ניסיון, עם כאב, אבל גם עם רצון אדיר לפרוח. לראות אותה נבנית מחדש זה מרגש, זו תקווה.”

צביה מתארת בחום את שיתוף הפעולה שהיה למחלקת התכנון עם ראש העיר עו"ד יאיר רביבו ומנכ"ל העירייה אהרון אטיאס: “זה היה צוות שמאמין בעיר ובאנשים שלה, ומניע קדימה חזון אמיתי של שינוי.”

לפני כמה שנים עזבה צביה את תחום האדריכלות לטובת האמנות. על “מסע של תקווה” היא מספרת: “הכול התחיל בלילה אחד של חרדה לבתי ששירתה בגבול הצפון. באותו לילה נפער בולען באיילון – אירוע שחיזק בי את תחושת השבריריות של החיים, ואת הצורך לנשום, לזוז, לחפש תקווה.”

בבוקר שלאחר מכן עלתה על רכבת לאשקלון כדי לבקר חברה ותיקה המתמודדת עם מחלת ALS. “על אף מגבלותיה, היא ממשיכה לקרוא, להאזין למוזיקה ולחיים עצמם. לראות את האור בעיניה – זו הייתה התפעמות טהורה.”

עבודתה של צביה תוצג החל מ־30.10 בתערוכה “תקווה פורצת גבולות”, העוסקת בכוחה של התקווה ככוח מנטלי, רגשי ויצירתי החוצה גבולות של כאב, שבר וחוסר ודאות. התערוכה היא ביוזמת האמנית והיזמת דניאל מנו־בלה, ובשיתוף “נפשות” – מיזם חברתי הפועל להעלאת המודעות לבריאות הנפש במרחב הציבורי באמצעות אמנות, תרבות ושיח.