מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף בדו"ח: ההתחדשות העירונית בלוד קורסת
עשרות אלפי יחידות דיור תוכננו, אך רק כ־8% מהן קיבלו היתרי בנייה. כ־28 מיליון שקלים שהוקצו לתשתיות טרם נוצלו, ופרויקטים מרכזיים מתעכבים במשך שנים בשל מחלוקות ובירוקרטיה. דו"ח מבקר המדינה מציג תמונה מטרידה של אחד ממנועי הפיתוח החשובים ביותר של העיר.
פורסם בתאריך: מאת:
נכתב על ידי
מערכת רמלוד נט ובאר יעקב
בתמונה פרוייקט פינוי בינוי בעיר לוד.
דו"ח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, חושף תמונה מדאיגה באשר למצב ההתחדשות העירונית בלוד. למרות תוכניות רחבות היקף, הבטחות לפיתוח שכונות ותיקות והשקעת משאבים משמעותיים, הנתונים שמציג המבקר מעידים על פער עצום בין התכנון לביצוע.
בתמונה מבקר המדינה מנתניהו אנגלמן. צילום מארק ניימן לע"מ
על פי הדו"ח, המינהלת להתחדשות עירונית בלוד פועלת מאז שנת 2017 וקידמה עשרה מיזמי התחדשות עירונית הכוללים כ־18,800 יחידות דיור מתוכננות. אלא שבפועל, מתוך כלל הדירות המתוכננות, רק כ־1,500 יחידות דיור קיבלו היתרי בנייה עד כה – שיעור של כ־8% בלבד.
במילים אחרות, יותר מתשע מתוך עשר דירות שעליהן מבוסס חזון ההתחדשות העירונית של לוד עדיין לא הגיעו לשלב הביצוע.
המבקר מצביע גם על כשל נוסף: תקציבי תשתיות שהוקצו לטובת קידום הפרויקטים טרם נוצלו. לפי הדו"ח, עיריית לוד לא מימשה התחייבויות תקציביות בהיקף של כ־28 מיליון שקלים, שהועברו במסגרת הסכם עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לצורך פיתוח התשתיות הנדרשות למיזמי הפינוי־בינוי.
למרות תוכניות רחבות היקף, הבטחות לפיתוח שכונות ותיקות והשקעת משאבים משמעותיים, הנתונים שמציג המבקר מעידים על פער עצום בין התכנון לביצוע.
בעירייה הסבירו למבקר כי מדובר בהחלטה מודעת, שנבעה מהמורכבות הרבה של עבודות התשתית במתחמי ההתחדשות. לדבריהם, התקציבים מיועדים למתחמים שטרם הגיעו לשלב הביצוע וצפויים לצאת לדרך רק בשנים הקרובות.
בין היתר מדובר בתקציבים שיועדו להעתקת בית כנסת, להריסת אגף הביטחון העירוני ולהקמת מבנים חלופיים במתחם ההתחדשות ברחובות הס וגולדברג. אחד המקרים הבולטים שנבדקו במסגרת הביקורת הוא מתחם כצנלסון. למרות שהתוכנית אושרה כבר בחודש נובמבר 2021, עד למועד סיום הביקורת טרם הונפקו היתרי בנייה מכוחה.
הסיבה המרכזית לעיכוב הייתה מחלוקת סביב שומת הקרקע המשלימה. מהדו"ח עולה כי הליך ההשגה על השומה נמשך זמן רב במיוחד, כאשר בין הגשת ההשגה לבין תחילת הדיון אצל השמאי הממשלתי חלפו כשנה וארבעה חודשים. בתקופה זו למעשה עמד הפרויקט במקום.
המבקר קובע כי מחלוקות בין גופים שונים והיעדר תיאום מספק בין הרשויות והמשרדים הממשלתיים יצרו עיכובים משמעותיים שמנעו את קידום הפרויקט בקצב הנדרש.
שהועברו במסגרת הסכם עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לצורך פיתוח התשתיות הנדרשות למיזמי הפינוי־בינוי.
לצד הביקורת על לוד, מציין המבקר כי מדובר בתופעה רחבה יותר. מנתוני הדו"ח עולה כי שיעור הניצול של התקציבים שהוקצו במסגרת הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית ב־12 רשויות מקומיות עומד על כ־33% בלבד. בנוסף, כ־105 מיליון שקלים מתוך כ־440 מיליון שקלים שיועדו להסכמים אלה טרם הוקצו לרשויות.
לדברי המבקר, הנתונים מצביעים על חסמים מערכתיים המעכבים את פיתוח התשתיות ואת מימוש פרויקטי ההתחדשות העירונית ברחבי הארץ.
בסיכום הדו"ח קורא מבקר המדינה לממשלה לגבש מדיניות לאומית סדורה להתחדשות עירונית, בשיתוף משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. לדבריו, רק באמצעות קביעת יעדים ברורים, הסרת חסמים בירוקרטיים ויצירת תיאום מלא בין כלל הגורמים המעורבים, ניתן יהיה להאיץ את קצב הביצוע ולהפוך את תוכניות ההתחדשות העירונית למציאות בשטח.
עיריית לוד מובילה כיום את אחד מהיקפי ההתחדשות העירונית הגדולים בישראל, עם עשרות אלפי יחידות דיור בשלבי תכנון, רישוי וביצוע במתחמי פינוי-בינוי והתחדשות ברחבי העיר.
לעניין ממצאי הדוח, חשוב להבהיר כי התקציבים הממשלתיים נשוא הביקורת מיועדים להחזר הוצאות לאחר ביצוע עבודות תשתית בפועל, בעוד שהרשות נדרשת לממן תחילה את העבודות ממקורותיה. מורכבות זו, לצד שינויים תכנוניים ורגולטוריים, משפיעה על קצב מימוש התקציבים, אך אינה מעידה על היעדר עשייה או על עצירת הפרויקטים. אשר לפערי הנתונים, מדובר בפרויקטים המצויים בשלבי תכנון שונים ומנוהלים על ידי מספר גורמים ממשלתיים ועירוניים. העירייה פועלת בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים לדיוק הנתונים וטיוב המידע. עיריית לוד תמשיך לקדם במלוא המרץ את תוכניות ההתחדשות העירונית, מתוך מחויבות לשיפור איכות החיים, חיזוק המבנים מפני רעידות אדמה ואיומים ביטחוניים, פיתוח תשתיות מתקדמות ומתן מענה לצמיחתה המואצת של העיר.
תגובות
