מנהג כפרות בתרנגולים חוזר ללוד - למרות החלופה בכסף ולמרות ההתנגדות הציבורית.

אחרי שנים שבהן מנהג האכזרי של כפרות בתרנגולים חיים הולך ונעלם מערים ורשויות ברחבי הארץ, ובהן לוד, פרסמה השבוע עיריית לוד הודעה על הקמת מתחמים לקיום המנהג באמצעות תרנגולים חיים, שיונפו במקום והשחיטה תתבצע באזור אחר. ההודעה עוררה סערה בקרב תושבים ופעילים, ועמותות למען בעלי חיים פנו לראש העיר, לווטרינר העירוני ולהנהלת העירייה בשאלות נוקבות על ההגנה על התרנגולים ומניעת סבל והתעללות. רבות מהשאלות נותרו ללא מענה עד לסגירת גיליון זה

פורסם בתאריך: 14/08/2026 10:00    מאת: אוה אהרונוף

---

נכתב על ידי

אוה אהרונוף

בתמונה מנהג כפרות בתרנגלוים חיים. קרדיט "אנימלס"

בשבוע שעבר, חודש וחצי לפני יום כיפור, פרסמה עיריית לוד פוסט רשמי, שבו הודיעה לציבור כי ראש העיר והווטרינר העירוני מזמינים תושבים המעוניינים לקיים את מנהג הכפרות באמצעות תרנגולים להגיש בקשה לקבלת היתר עירוני להקמת מתחם ייעודי למטרה זו. בהודעה צוין כי מדובר ב"הנפת העוף, ללא שחיטה במקום" ובאותה הודעה ממש, בסתירה מוחלטת, המליצה העירייה לציבור לקיים כפרות באמצעות כסף בלבד. הסתירה הזו אומנם עוררה סערה ציבורית, אך השאלה המרכזית היא, מדוע רשות מקומית שבעבר אסרה על קיום מנהג זה, מאפשרת בכלל שימוש בתרנגולים חיים לצורך מנהג הכרוך בלכידה, הובלה, החזקה, הנפה ועד לשחיטה?

"מדוע עיריית לוד, שהייתה במשך שנים שותפה למאבק במנהג הכפרות באמצעות תרנגולים, מאפשרת כיום את קיומו ומעניקה לו מסגרת עירונית, למרות הסבל וההתעללות שנגרמים לעופות במהלך התהליך?"

צילום ההודעה של עיריית לוד על "מנהג כפרות" מתוך הפייסבוק של העירייה.

לצפייה בפוסט של עיריית לוד - לחצו כאן

לוד כבר ידעה מדיניות אחרת: הגנה על בעלי חיים והתנגדות לצער בעלי חיים
ההחלטה הנוכחית בולטת במיוחד על רקע המדיניות שהייתה נהוגה בעיר במשך שנים רבות, כאשר ד"ר אור ז"ל, ששירתה כווטרינרית העירונית בעיר לוד ועבדה במחלקה במשך כ-20 שנה, אסרה איסור מוחלט לבצע את מנהג הכפרות באמצעות תרנגולים. בכל יום כיפור, הפיקוח העירוני, יחד עם עובדים ומתנדבים, היו מסיירים במקומות שבהם התקיים מנהג הכפרות, מי שנתפס מבצע את המנהג נקנס, והתרנגולים שהוחרמו הועברו לחוות חופש, וכל זאת נעשה כדי למנוע צער והתעללות בבעלי החיים. ההתנגדות למנהג הכפרות התקיימה בשיתוף פעולה מלא עם עיריית לוד והעומד בראשה, אשר אף התגאה בכך שמנהג הכפרות באמצעות תרנגולים אינו מתקיים בעיר לוד

 
 

צילומים מסך מתוך ההודעות של המחלקה הוטרינרית משנים קודמות במלחמתם נגד מנהג הכפרות בתרנגולים חיים 

הפער בין המדיניות הזו לבין מה שמתרחש השנה אינו שולי.
בעבר פעלה העירייה כדי למנוע את קיום מנהג כפרות באמצעות תרנגולים חיים, ואילו השנה היא מפרסמת נוהל המסדיר את קיומו של מנהג זה ומאפשר הקמת מתחמים ייעודיים, מהלך הנראה תמוה מאוד.
השאלות המתבקשות הן:

• מה השתנה מאז השנים שבהן עיריית לוד והמחלקה הווטרינרית פעלו כדי למנוע את המנהג?
• מדוע שונתה המדיניות? מי קיבל את ההחלטה?
• והאם מדובר ביוזמה של העירייה, או שהשינוי במדיניות נעשה בעקבות לחץ או דרישה מצד גורמים חיצוניים?

אלה שאלות משמעותיות, במיוחד כאשר מדובר במנהג שהעירייה עצמה פעלה בעבר למנוע את קיומו בעיר.

"אסור מן התורה לצער כל בעל חי"

חשוב להבין כי מנהג הכפרות, המתקיים מדי שנה ערב יום הכיפורים, גורר עמו שרשרת מתמשכת של סבל קיצוני עבור מאות אלפי תרנגולים, החל מרגע לכידתם בלולים ועד לשחיטתם. מסכת הייסורים מתחילה בדחיסה אגרסיבית של העופות לתוך כלובי פלסטיק נמוכים, תהליך המוביל לשברים בכנפיים, תלישת נוצות ומחץ הדדי. משם מובלים התרנגולים למתחמי הכפרות, שם הם נותרים לעמוד במשך שעות ארוכות תחת השמש הקופחת, ללא טיפת מים או מזון. הצפיפות הקיצונית, בשילוב עם החום הכבד וההתייבשות, מייצרת עקה תרמית (סטרס חום) חריפה, המביאה לקריסת מערכות ולמוות איטי של עופות רבים עוד בטרם הגיעו לקו השחיטה.

שיאו של ההליך מגיע בשלב ההנפה, המלווה באימה צרופה ובכאב פיזי חד עבור בעל החיים. האחיזה בכנפיו של התרנגול וסיבובו באוויר מעל ראשי המאמינים מנוגדים לחלוטין למבנה גופו האנטומי, משקל הגוף המושך כלפי מטה גורם לעיתים קרובות לקריעת גידים ולפריקת מפרקים כואבת, בזמן שההמולה והרעש מסביב מכניסים את העוף למצוקה נפשית עמוקה. אל רגעי השחיטה האחרונים מגיעים התרנגולים כשהם פצועים, מבוהלים ותשושים לחלוטין, שרויים בחוסר אונים מוחלט עד לחיתוך צווארם, ובמקרה של לוד, שבה השחיטה מתבצעת באזור אחר לאחר הטקס, מדובר בסופו של התהליך גם במוות מכוון של בעלי החיים. כלומר, העובדה שהשחיטה אינה מתבצעת במתחם עצמו אינה הופכת את התהליך לבלתי פוגעני. היא רק מפרידה בין שלב ההנפה לבין השלב שבו בעלי החיים נשחטים ועלולה להוות עבירה על חוק צער בעלי חיים. מציאות עגומה זו מעוררת ביקורת ציבורית נוקבת מצד ארגונים למען בעלי חיים, המדגישים את הניגוד החריף בין מהות היום לבין הפגיעה הקשה בתרנגולים

"שיאו של ההליך מגיע בשלב ההנפה, המלווה באימה צרופה ובכאב פיזי חד עבור בעל החיים. האחיזה בכנפיו של התרנגול וסיבובו באוויר מעל ראשי המאמינים מנוגדים לחלוטין למבנה גופו האנטומי, משקל הגוף המושך כלפי מטה גורם לעיתים קרובות לקריעת גידים ולפריקת מפרקים כואבת, בזמן שההמולה והרעש מסביב מכניסים את העוף למצוקה נפשית עמוקה."

ניצולים של תרנגולי כפרות משנים קודמות. צילום מתוך הפייסבוק של המחלקה הוטרינרית בלוד.

קרדיט אנימלס

קרדיט אנימלס

ומה לגבי כפרות בכסף?
כאן נכנסת הסתירה שבהודעת העירייה.
באותה הודעה שבה העירייה מאפשרת הקמת מתחמים לתרנגולים חיים, היא גם ממליצה לציבור לקיים את מנהג הכפרות באמצעות כסף. ההמלצה הזו אינה עומדת במוקד הביקורת, אבל היא בהחלט מעלה שאלות:

• איך ייתכן שרשות מקומית ממליצה לתושביה לבצע כפרות בכסף ובאותה הודעה ממש מפרסמת נוהל להקצאת מתחמים לכפרות באמצעות תרנגולים? האם אין סתירה בהודעה זו?
• אם קיימת חלופה שאינה כוללת שימוש בבעלי חיים, מדוע העירייה אינה מסתפקת בהמלצה זו ופועלת למנוע את השימוש בתרנגולים, כפי שעשתה בעבר?
• מדוע עיריית לוד, שהייתה במשך שנים שותפה למאבק במנהג הכפרות באמצעות תרנגולים, מאפשרת כיום את קיומו ומעניקה לו מסגרת עירונית, למרות הסבל וההתעללות שנגרמים לעופות במהלך התהליך?

התגובות לא איחרו להגיע
פרסום הפוסט של עיריית לוד עורר תגובות רבות של תושבים, קוראים ופעילים למען בעלי חיים.

בין התגובות:
"מביש לראות שמחלקה וטרינרית שאמורה להגן על בעלי החיים משתפת פעולה עם פרקטיקה שפוגעת בהם."

תגובה אחרת כתבה:
"התעללות בבעלי חיים היא איסור מדאורייתא. פדיון כפרות עושים בכסף."

ותושבת נוספת הוסיפה:
"במקום להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור, הגיע הזמן לקדם חמלה."

תגובה נוספת:
"ד"ר אור ז"ל לעולם לא הייתה מאפשרת את זה. יחד איתה היינו מחרימים תרנגולות אומללות ומעבירים אותן לחוות החופש, קנסות חולקו לבעלי אותם "דוכנים". עצוב כל כך, לא נשאר כלום ממנה בעיר."

"מציאות עגומה זו מעוררת ביקורת ציבורית נוקבת מצד ארגונים למען בעלי חיים, המדגישים את הניגוד החריף בין מהות היום לבין הפגיעה הקשה בתרנגולים"

מעומתת "sos חיות נמסר

מעמותת "תנו לחיות לחיות" נמסר:

מעמותת "אנימלס" נמסר:

במכתבים שנשלחו לעירייה הועלו שאלות נוקבות בנוגע להחלטה לקיים מנהג כפרות הכרוך בתרנגולים חיים, ואף בקשה להכריז על איסור שימוש בתרנגולים כחלק ממנהג הכפרות, כפי שעשתה עיריית לוד בשנים עברו, מתוך דאגה למניעת צער בעלי חיים, ועוד כאשר קיימת קריאה לחדול משימוש בתרנגולים המגיעה מפי רבנים.

השאלות שנשלחו לדברות עיריית לוד:

העובדה שהשחיטה אינה מתבצעת במתחם עצמו אינה הופכת את התהליך לבלתי פוגעני. היא רק מפרידה בין שלב ההנפה לבין השלב שבו בעלי החיים נשחטים ועלולה להוות עבירה על צער בעלי חיים.

תגובת עיריית לוד:

ולסיום,