אתר חרדי רומז: "המידע המודיעיני" שגרם לדחיית הבחירות לרב הראשי ללוד, קשור לכאורה לחקירתו של דרעי

התפתחות דרמטית בפרשת בחירת הרב הראשי לעיר לוד - אתר החרדים הגדול בעולם, "בחדרי חדרים": "ההתפתחות עליה דווח, קשורה ככל הנראה לחקירות דרעי, בחשד למעורבותו לטובת אחד מהמועמדים".

פורסם בתאריך: 28/07/2017 09:00    מאת: דוד דבוש

נכתב על ידי

דוד דבוש

עורך ראשי

כזכור, המדינה ביקשה לדחות את הבחירות בשלושה חודשים "לבירור החשדות שעלו" * בג"צ העניק שבוע לתשובות * מקורבי דרעי: "הטענה שקרית". עיריית לוד: סומכים על שיקול הדעת של בג"ץ

ראוי לציין, כי הפרקליטות הגישה עמדתה לבג"צ, לפיה היא מבקשת לדחות את ההליך בשלושה חודשים. בג"צ הורה ביום ג' האחרון לכל הצדדים, להגיש עמדותיהם, בתוך שבוע ימים. בינתיים, ההליך עומד ותלוי בהחלטת בג"צ, שמועדה לא ידוע. מעיריית לוד נמסר, כי הדיון יתקיים בתוך שבועיים. 

הסיפור מתחיל לפני כחצי שנה, עת החל המרוץ לרב הראשי של העיר לוד, תואר עליו מתמודדים שני מועמדים מרכזיים: הרב יצחק מוזגרשווילי, שנכון לאותה עת לא הסתירו בש"ס את תמיכתם בו, מול הרב שמעון מאיר ביטון, רב שכונת 'גני יער' בעיר, הנתמך בידי ראש העיר יאיר רביבו וחוגי-דת נרחבים בעיר. 
באתר החרדי, מציינים כי, "מקורות בעיר לוד, המקורבים לראש העיר, טוענים כי הנגיד מיכו מיראלשווילי מעורב בעניין, ומעוניין כי רב מהקהילה הגרוזינית הוא זה שיקבל את התפקיד". האתר מוסיף ומציין, כי "מקורבים לרב מוזגרשווילי מיהרו להכחיש את הטענה הזו. המקורבים הבהירו כי לנגיד מיכו אין קשר לעניין."

מאידך, באתר החרדי מציינים, כי מקורביו של דרעי הכחישו אז את הדברים מכל וכל. הם מסרו ל-YNET  את התגובה הבאה: "לעיר לוד לא נבחר עדיין רב עיר, ולכן הטענה כי השר אריה דרעי פעל לכאורה למען בחירת מועמד זה או אחר, שקרית ומשוללת כל יסוד. בנוסף, הנושא אינו נמצא כלל בסמכות שר הפנים, אלא בסמכות הגוף הבוחר, המורכב מנציגי הרשות המקומית, גבאי בתי-הכנסת ונציגי המשרד לשרותי דת." 

אחר הדיווח באתר החרדי, מיהרו גורמים בש"ס לתדרך את העיתונאים בכך, שטרם התקבלה החלטה במי לתמוך, ונשקלת האפשרות לא להתערב, שכן: "שני המועמדים ראויים", לשון ההודעה. הודעה זאת סותרת את התמיכה המוצהרת של ש"ס מלפני שנה ושלושה חודשים, ואת הפרסומים, כי ש"ס תומכת ברב מוזגורשווילי ונשיא מועצת החכמים ראש הישיבה הגאון חכם שלום כהן, נפגש עמו ואיחל לו: "הצלחה רבה וזכייה ברבנות העיר. לוד זקוקה לרב כמוך שיודע להלך כנגד כל אדם", נכתב אז בהודעה שפורסמה, קבל עם ועידה, באתר החרדי.

נחזור לסערה שהתחוללה בשבוע האחרון. כך נכתב בהודעת הפרקליטות, בבקשה לדחיית הבחירות: "נוכח האמור, סוכם כי על מנת לפתוח בבדיקה הנדרשת במישור הפלילי, בדבר החשדות שעלו מהמידע המודיעיני שהוצג לבית המשפט הנכבד, באופן שיאפשר 'לאחר מכן' גם בחינה של דרכי הפעולה במישור המנהלי, נדרש פרק זמן נוסף של שלושה חודשים". הפרקליטות מוסיפה ומציינת, כי היא מודעת לחשיבות קיום הבחירות, כמו גם להשלכה על כך שבשנה הלועזית הבאה, 2018, תתקיימנה הבחירות לרשויות המקומיות.
ראוי לציין, כי הפרקליטות לא פירטה מהו "המידע המודיעיני" שהיא מחזיקה בידיה, איזו בדיקה נדרשת במישור הפלילי, מהן החשדות ומדוע המשך קידום הליך הבחירות עלול להפריע ל"חקירה פלילית עתידית". אם אכן מתכוונים בפרקליטות לחקירת השר דרעי, לא ברור מדוע הניסוח הוא על חקירה עתידית, ולא על חקירה המתנהלת בעת הזו. בנוסף, עד עתה אף גורם רשמי לא אישר כי עמדת הפרקליטות קשורה לחקירת דרעי. לא מן הנמנע, כי החקירה העתידית תעסוק בסוגיית כושרו של הרב ביטון לכהן בתפקיד רם המעלה.

תגובת עיריית לוד: "הפרקליטות ביקשה דחייה בשלושה חודשים, אך בדיון שנערך לפני שבועיים, בג"צ סירב אפילו לחודש אחד, כך שנראה לא סביר, שבקשתה תיענה. בג"צ פועל על פי אמות מידה דמוקרטיות, ולפיהן בחירות במועדן הן ערך מקודש והן לא נדחות אלא במקרים יוצאי דופן, ובוודאי שלא בשל בעיה שיש למועמד כזה או אחר. בעוד שבועיים, בעזרת השם, ייערך דיון נוסף בבג"צ, ונקווה שהעניין יוכרע והבחירות תתקיימנה.
ראש העיר שוחח עם שר הדתות, והם הסכימו שיש לפעול בדחיפות לשינוי החקיקה בעניין מינוי רבנים, שכן בעשור האחרון כל הליכי הבחירות, למעט מקרה אחד, הגיעו להכרעה בבג"צ, עובדה המצביעה על כך שהשיטה הנוכחית לא עובדת".