אלי סער: "לא מן הנמנע שאני ובני עומרי נשרת יחד במועצת העיר".

ראיון עם אלי סער, ממלא מקום ראש העיר לוד, שכבר 50 שנה חי ונושם פוליטיקה ומגיע ממשפחה פוליטית מובהקת. אלי ואחיו אילן - הצעיר מבין תשעת האחים, מכהנים כיום כסגני ראש עיר בשתי ערים שונות, בלוד ובמודיעין. "זוהי תופעה ייחודית ללא ספק. וכן, גם אחי יעקב פעיל מאוד בליכוד ויתמודד על מקום בכנסת הבאה במסגרת אזור השפלה", סבור זקן השבט במועצת העיר לוד. ראיון

פורסם בתאריך: 16/11/2017 12:00

"בחיידק הפעילות הציבורית נדבק בן הזקונים שלנו עומרי, שכבר כנער מילא את תפקיד יו"ר מועצת התלמידים והנוער בעיר. לעומרי המסיים בימים אלה את לימודי המשפטים, יש את התכונות הנדרשות להנהגה. הוא לא מסתיר את רצונו לפעול למען העיר ותושביה. אני בהחלט סבור שהעיר תתברך באנשים כמוהו שיהיו במועצת העיר. היום בתוקף תפקידו כמנהל הקניון בלוד, הוא שותף בכיר לשדרוג הקניון והכנסת שינויים וחידושים רבים בו, כדי שניתן יהיה להתמודד בכבוד מול הקניונים שבערים הסמוכות".

הדובר, אלי סער, מ.מ ראש עיריית לוד שמערכת "רמלודפלוס" ו"רמלודנט-באר יעקב", בחרה לראיין, לאחר שפרש לגמלאות אחרי 50 שנות עבודה רצופות בתעשייה האווירית לישראל.
אלי משמש בהתנדבות, כסגן וממלא מקום ראש העיר ליאיר רביבו, מאז הבחירות שהתקיימו לפני 4 שנים. אלי נשוי לדינה ולהם חמישה ילדים ( עדי, אסף, אבירם, אושרת ועומרי) ו-14 נכדים. אלי נולד וגדל במשפחה בת 9 נפשות בראשות ההורים: מזל ואברהם שיזכו לחיים טובים וארוכים.

משפחה פוליטית. משפחת בן סעדון

אלי, אתה בן למשפחה ענפה ומאוד מוכרת באזור, האם אתה יכול להצביע על סוד ההצלחה שהוביל אותך וכמה מאחיך אל הדרך הפוליטית שהובילה אתכם לשדרת הניהול בלוד, במודיעין וכנראה שבקרוב גם לכנסת?

נראה שאת חיידק הפעילות הציבורית ירשנו אחיי ואנוכי מבית ההורים, שתמיד היה פתוח לכל דיכפין. אמא עזרה, סייעה וסעדה כל מי שהגיע לביתנו. מאבא למדנו מהי עבודה קשה, נחישות והתמדה, נראה שהמתכון הזה דבק באחים שלי ובי. מאז שאני זוכר את עצמי אני נמצא בפעילות ציבורית כזאת או אחרת. כילד בבית הספר היסודי, שם הייתי בוועד הכיתה וכנער הייתי מרכז את החברה במועדון, בטירונות הייתי חניך תורן וכבר אחרי 8 שנות עבודה בתע"א נבחרתי לוועד העובדים. המשכתי לעסוק בפעילות הציבורית בתע"א, בהסתדרות ובעיר לוד במגוון תפקידים. הזכרת את העיר מודיעין, נדמה לי שאילן אחי הצעיר ואני שברנו שיא גינס. אני, הבכור, ואילן - הצעיר מבין תשעת האחים - שנינו מכהנים כיום כסגני ראש עיר בשתי ערים שונות, בלוד ובמודיעין. זוהי תופעה ייחודית ללא ספק. וכן, גם אחי יעקב פעיל מאוד בליכוד ויתמודד על מקום בכנסת הבאה במסגרת אזור השפלה.

בימים אלה יצאת לגמלאות מהתעשייה האווירית, מקום העבודה היחיד שבו עבדת במשך חמישים השנים האחרונות, האם אתה יכול לתאר בקצרה ובקווים כלליים על המסלול המקצועי אותו התחלת כתלמיד ב"אורט- התעשיה האווירית", וסיימת כמשנה למזכיר הארגון הארצי של העובדים בתעשייה האווירית?

התחלתי כנער בבית הספר למקצועות תעופתיים בתע"א במגמת מכונאות מטוסים, ומיד אחרי השירות הצבאי בחיל האוויר, התקבלתי לתע"א כמכונאי מטוסים בקו טיסה במפעל מטוסי מנהלים. תוך פרק זמן קצר קודמתי לתפקידי ניהול: ראש צוות, מנהל מטוס, ראש מחלקה, זכיתי להיות אצל יו"ר הכנסת כעובד מצטיין וגם הוצאתי רישיון טכנאי לבדק כלי טיס סוג 2 של מינהל התעופה האזרחית.
בשנת 1979 נבחרתי לראשונה לנציגות העובדים בסקטור היצור, ובשנת 1995 נבחרתי לנציגות הממשי"ם (מוסמכי ממדעים שונים) בה כיהנתי כיו"ר הנציגות. ומזה יותר משנתיים ועד פרישתי לפנסיה לפני כשבועיים, כיהנתי כמשנה למזכיר הארגון הארצי של עובדי  התע"א. 
במסגרת פעילותי בוועד העובדים כיהנתי כיושב ראש של מספר ועדות: בר מצווה, סמינרים, יו"ר על הבראה סמינרים, פנסיה וחינוך. כמו כן, כיהנתי כיו"ר מורשון שא"ל (שירות אשראי לעובד). זאת במקביל לטיפול השוטף בכל בעיות העובדים ובנושאי הסקטור להם נדרשתי.
במקביל לתפקידי בוועד העובדים, המשכתי את עבודתי בתפקידים שונים בחברה: בקו טיסה, שירות הלקוח, מנהל איכות במינהלת מטוסי מנהלים ועוזר למ"מ סגן מנהל המפעל לתוכניות. את כל תפקידיי במהלך השנים, השתדלתי לעשות במיטב, במסירות, ביושר וביושרה, בשקיפות ובניקיון כפיים.

החיידק הפוליטי נמצא ב- DNA שלך?

גם בזירה המקומית אני פעיל  עשרות שנים, כיהנתי כיו"ר סניף הליכוד בלוד וחבר מוסדות הסניף, וכן חבר מרכז הליכוד מזה שנים רבות. התמודדתי לתפקיד מזכיר מועצת הפועלים בלוד, וכפסע היה ביני לבין בחירתי לתפקיד. בשלהי שנות ה- 90 הצטרפתי למועצת העיר, לאחר שאמיל בננו ז"ל (שהיה מ"מ ראש העיר) פרש ממנה. ומאז ועד היום אני חבר  במועצת העיר למעט בתקופות בהם נוהלה העירייה ע"י ועדה ממונה ומזה ארבע שנים אני מכהן כממלא מקום של ראש העיר יאיר רביבו.  
כמובן שלתפקידיי הציבוריים בתע"א ובעיר לוד נדרש זמן רב, שבא על חשבון הבית, הילדים ובעיקר של דינה אשתי, שתמיד עמדה מאחורי ונתנה לי רוח גבית להמשיך בעשייה הציבורית.

האם יש סיכוי שבנך עומרי יישב לידך במועצת העירייה הבאה?

בחיידק הפעילות הציבורית נדבק בן הזקונים שלנו עומרי, שכבר כנער מילא את תפקיד יו"ר מועצת התלמידים והנוער בעיר. לעומרי, המסיים בימים אלה את לימודי המשפטים, יש את התכונות הנדרשות להנהגה. הוא לא מסתיר את רצונו לפעול למען העיר ותושביה. אני בהחלט סבור שהעיר תתברך באנשים כמוהו שיהיו במועצת העיר. היום בתוקף תפקידו כמנהל הקניון בלוד, הוא שותף בכיר בשדרוג הקניון והכנסת שינויים וחידושים רבים בו, כדי שניתן יהיה להתמודד בכבוד מול הקניונים שבערים הסמוכות.
לשאלתך, לא מן הנמנע שנשרת יחד במועצת העיר. 

אביו בונה עליו. עומרי סער

האם אתה יכול להצביע על מס' החלטות או יוזמות שהצעת ליישם בעירייה בשנים האחרונות ובאלה שקדמו לוועדות הממונות?

קיים הבדל משמעותי מאוד בין התקופה בה נבחרה מועצת העיר הנוכחית לבין מועצות העיר בהן כיהנתי שקדמו לוועדות הממונות. כיום, קופת העיריה מאוזנת, לכל נושא יש תקציב משלו, התברי"ם מנוצלים במלואם, העירייה זוכה בפרס ניהול תקין ברציפות בשנים האחרונות, מערכת החינוך זוכה בפרסים, ההגירה השלילית כמעט נעצרה, העיר הרבה יותר ירוקה והרבה יותר מוארת . עם זאת, עוד ארוכה הדרך ויש עדיין הרבה מאוד לעשות. שכן, במועצות שקדמו לוועדות הממונות ובתקופת הוועדות הממונות עצמן, העיסוק העיקרי היה בתוכניות הבראה כשהמטרה המרכזית היתה צמצום הגרעון הכספי והידוק החגורה. המשמעות היתה, ייבוש העיר בכל התחומים, עובדה שהמריצה רבים וטובים למכור את בתיהם במחירי הפסד, ולעזוב את העיר לטובת הערים השכנות.

בפנסיה אמשיך לפעול במישור הציבורי, הן במועצת העיר, הן כיו"ר ועד בית הכנסת "יפה נוף", הן כיו"ר אגודת האקדמאים למדעי החברה והרוח בישראל והן במוסדות הסתדרות המח"ר (מדעי החברה והרוח). זאת ככל שכוחותיי יעמדו לי

כבר אז נאבקתי להשאיר יותר ריאות ירוקות, לא לפגוע בתזמורת העירונית, לעשות כל מאמץ לשמור על הזוגות הצעירים בעיר, לתת להם הטבות כדי שישארו בעיר ולא נידרש לסגור בתי ספר כמו שקרה לצערי בפועל. לחמתי להעביר כבר בתחילת שנת הלימודים את כספי הטיפול הנקודתי בחינוך, כדי לחזק את התלמידים עוד בכיתות ז' ח', כי שם למעשה ייקבע גורלם לאיזה תיכון יגיעו, מקצועי או מדעי. נאבקתי נגד הבנייה הבלתי חוקית ונגד גניבות המים שעלו מיליוני שקלים לקופת העיריה.
ככלל, אני רואה כיום עין בעין עם ראש העיר לגבי התוכניות לעיר ועומד מאחוריו ביוזמות לקדם את העיר ולשפר בה את איכות החיים, בעיקר בנושא הביטחון האישי והסדר הציבורי עליו אני אמון כמחזיק התיק.
אחת ההצעות שהעליתי בפני ראש העיר כדי לשמר את האוכלוסייה המבוססת והמתבגרת הגרה בצמודי הקרקע לאחר שהבית התרוקן מהילדים, היא להקל ולסייע להתאים את בתיהם, לחיים המתבגרים עם כל המשתמע מכך. אני שמח לומר שראש העיר קיבל מידית את ההצעה ואפילו שמח עליה.  

אני חושב שאתה מהווה דוגמה טובה ואמיתית לכך שאין גבול לגיל ולאפשרות לרכישת השכלה אקדמית, גם כשזה נעשה אחרי הקמת המשפחה ורכישת משכנתא, נכון? ספר בבקשה לכל אלה שלא הספיקו ללמוד בגלל כל מיני סיבות, שחלקן מוכרות לך אישית.

במקביל לכל עיסוקיי בתע"א, חבר בוועד העובדים ובעירייה, לקראת סוף שנות ה- 80 התחלתי את לימודי תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה במדעי החברה והרוח במסלול הרב תחומי. לימודים שארכו כ- 5 שנים, את לימודי התואר התחלנו 40 עובדים בתע"א וסיימנו 11 בוגרים בלבד. זה לא היה פשוט לרוב התלמידים, הגענו ללימודים מבתי ספר מקצועיים וללא תעודת בגרות ובכל זאת, בעקשנות ובהתמדה סיימנו את התואר. שלושה בוגרים ואני בתוכם סיימו את הלימודים בהצטיינות.
לקראת שנת 2000 יזמתי בתוקף תפקידי כיו"ר נציגות האקדמאים, לימודי תואר שני באוניברסיטת בר אילן במדעי המדינה במגמת מינהל ציבורי ושלטון מקומי, גם את התואר השני סיימתי ב"ה בהצטיינות.
כמי שמודע ליתרונות שבהשכלה, ובתוקף תפקידי כמחזיק תיק ההשכלה הגבוהה בעירייה, אני קורא לכל צעיר וצעירה שלא לוותר על לימודים אקדמאיים שהם היום המפתח להצלחה כלכלית ומעמדית בחברה. תואר אקדמי שווה ערך היום לבגרות של שנות השבעים. עירית לוד מעניקה מלגה לכל סטודנט, ולכל תואר שנלמד. זאת כדי לעודד לימודים אקדמיים שיסייעו לתושבי העיר להשתלב טוב יותר בתעסוקה. 

אם היית מקבל אישור מראש העיר להכין חמש הצעות החלטה לאישור מועצת העיר, אלו החלטות היית מציע?

הייתי מעלה מספר הצעות החלטה שכולן קשורות  לתקציב העיריה:

להקדים את מועד סיום פרוייקט המצלמות בכל רחבי העיר, כבר בשנת התקציב הבאה, גם ע"י לקיחת הלוואה מהבנקים. המצלמות מהוות גורם מרתיע ובאמצעותן ניתן לזהות כל אירוע הפוגע בביטחון האישי ובסדר הציבורי. זהו צעד שובר שיוויון במאבק המתמשך והסזיפי שלנו בעיר מעורבת ומורכבת כלוד, כדי להשליט בה סדר, ביטחון אישי ומשילות רצופה.

לתת הנחות בארנונה לעסקים חדשים בעיר בשנתיים הראשונות, כדי לעודד עסקים שהם הלב הפועם של כל עיר, ובחשבון כולל אף ישפרו את הכנסות העיריה בארנונה.

לעודד זוגות צעירים להגיע לעיר וכן להישאר בה, ע"י מתן הנחות בארנונה במשך 5 שנים, שהן שנים קריטיות לכל זוג צעיר. זאת, בנוסף לכך ההטבות הניתנות היום לזוגות צעירים בצהרונים ועוד.

בסופו של יום, אין יש מאין, צריך למצוא את המקורות התקציביים לכך וכן לקבל את אישור משרד הפנים להנחות

החלטה נוספת וחשובה היא לבנות בנייה רוויה למגזר הערבי, בסמוך לשכונות מגוריהם שכן, זאת יש לדעת, ערביי לוד לא עוזבים את העיר, ובאין להם פתרונות דיור הם רוכשים בתים

 .בשכונות היהודיות, וגורמים לשכניהם היהודים למכור את ביתם

אלי והאישה שאיתו - דינה

אם היית מתחיל את חייך מחדש, היית משנה או עושה משהו אחרת?

האם הייתי משנה או עושה משהו אחר ממה שעשיתי? ככלל, אני סבור שלא. כשאני מביט לאחור אני מלא סיפוק מהתפקידים הציבוריים אותם מלאתי, הן בתע"א והן בעיר לוד. נראה לי שמיציתי ואני ממצה את הפוטנציאל והכישרון בהם חנן אותי הקב"ה בפעילות הציבורית. אין לי ספק, שגם בפנסיה אמשיך לפעול במישור הציבורי, הן במועצת העיר, הן כיו"ר ועד בית הכנסת "יפה נוף", הן כיו"ר אגודת האקדמאים למדעי החברה והרוח בישראל והן במוסדות הסתדרות המח"ר (מדעי החברה והרוח). זאת ככל שכוחותיי יעמדו לי. ובע"ה נעשה ונצליח.