ועדת העלייה והקליטה : טרם נמצא פתרון להפעלת מועדונית לילדי יוצאי אתיופיה בשכונת רמת אשכול בלוד

350 אלף ₪ בלבד נדרשים להפעלת מועדונית כדי למנוע נשירה, המופעלת וממומנת כיום ע"י "בני עקיבא". משרד הרווחה והעירייה: הם לא עומדים בכללים. יו"ר ועדת העלייה והקליטה, אברהם נגוסה: "אתם מחפשים איך לא לשלם ולא לסייע"

פורסם בתאריך: 17/07/2018 14:00

משדרגים את רמת אשכול בשיתוף תושבים

טרם נמצא פתרון להפעלת מועדונית לילדים יוצאי אתיופיה בשכונת רמת אשכול בלוד. בדיון בוועדת העלייה והקליטה, התברר אתמול (שני) כי לפי משרד הרווחה והעיריה, נדרש המקום להגדיר עצמו כמועדונית-טיפולית ולהגביל את הפעילות ל-15 ילדים בלבד. יו"ר הוועדה אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש את החובה להבטיח כי המועדונית שפועלת בשכונת רמת אשכול בלוד תיפתח בתחילת שנת הלימודים, ולוודא את התקציב לפעילות המבורכת המתבצעת שם. "לפני כשנה ביקרתי במועדונית לצורך בחינת יישום תכניות הממשלה השונות לשילובם של יוצאי אתיופיה בשטח, התפעלתי מאוד מהעבודה החינוכית של המועדונית, ואין ספק שיש צורך לתקצב תכנית זו במיוחד. התחושה הקשה היא שמשרדי הרווחה והעירייה מחפשים איך לא לשלם ולא לסייע. האחריות על השארת הילדים במסגרת היא על העירייה – ועליה 'לשבור את הראש' כיצד להגדיר את המועדונית".

לדבריו, מועדונית בני עקיבא בשכונת רמת אשכול, הוקמה בשנת 2016, בסבסוד ובמימון נורית פוקס הבעלים של חברת פוקס, אך לפני שנתיים החליטה התורמת לעזוב מסיבותיה. המועדונית מהווה מרכז מצוינות אינטגרטיבי לכ-50 בני נוער וילדים בני העדה האתיופית ואחרים הזקוקים להעשרה, תגבור וטיפול. "בני עקיבא" מממנת את פעילות המועדונית בשיתוף אגף החינוך בעירייה, ולמרות המשאבים המועטים הצליחה המועדונית לספק מענה בשנה שעברה לכ-40 ילדים עם הישג של פחות מ-5% נשירה ושיפור לימודי והתנהגותי. המרכז פותח את שעריו לנוער וילדים שהינם בסיכון עקב נסיבות חברתיות, אישיות ומשפחתיות, מצב הכולל בתוכו סיכון לנשירה ממסגרות פורמליות ואף במקרי קיצון התדרדרות לעבריינות רחוב, שוטטות וסיכון לחברה. המרכז מייצר מסגרת בטוחה ויציבה המעניקה משמעות לחייהם של החניכים. "בוועדת השרים המיוחדת לעניין, הקצבנו מאות מיליוני ₪ לחינוך ורווחה ליוצאי אתיופיה ולא ייתכן שהרשות המקומית, שהיא הזרוע של משרדי הממשלה – תשתמש בתירוץ של חוסר בתקציב, כאשר נדרש 350 אלף ₪ בלבד לשנה".

נעם דרייפוס, מנהל עמותה הפעילה בשכונה, הבהיר כי מדובר בשכונה בה יש רוב של 70% ערבים, 20% יוצאי אתיופיה וכ-10% בני הציונות-הדתית, ולכן "ללא פעילות במתנ"ס – הרחוב הוא לא אפשרות",  ואילו דוד ווקר, מנחה המועדונית מטעם "בני עקיבא",  הזהיר מהפסקת פעילות המקום והפנה אצבע מאשימה כלפי משרד הרווחה – בעוד שמשרד החינוך משתתף בכ-30% מעלות הפעילות. קבצאל מבצרי, מרכז כפרי הסטודנטים של "בני עקיבא", הוסיף כי תנועת הנוער מימנה מכספה או מכספי תרומות את פעילות המקום, "וגם את השתתפות אגף החינוך בעיריית לוד – יש להבטיח מדי שנה מחדש".

שרית ספיר, נציגת משרד הרווחה השיבה כי כללי משרד הרווחה לא כוללים פעילות שכזו אלא מועדונית-טיפולית בלבד, ול-15 ילדים בלבד, נדרש מבנה ייעודי ופעילות מוגדרת בין השעות 18:30-13:30.

לדברי אורלי דהן, מנהלת האגף לשילוב חברתי בעירייה, "תכנית 'הדרך החדשה' מכוונת לשלב את יוצאי אתיופיה בכלל השירותים העירוניים. בתכנית זו תוקצבו 190 אלף ₪ בלבד ליוצאי אתיופיה בכל העיר – שהם התקבלו בעירייה. יש להתייחס לצרכי כל ילד, ולעיתים השתתפות במועדונית מצריכה יציאה של תלמיד מבית הספר בשעות הלימודים".