קבוצת רכישה רכשה 200 דירות בגני איילון בלוד, אך בנייתן מתעכבת כבר 8 שנים

קבוצת הרכישה "דיור למעשה" שזכתה במכרז לקרקע בשנת 2011 מסוכסכת בינה לבין עצמה. כעת דורשים חבריה לפרק את השותפות ולהחליף את הנאמן. 

פורסם בתאריך: 22/01/2019 07:00

200 משפחות חרדיות, שהצטרפו לקבוצת רכישה בשם "דיור למעשה" שהתאגדה בסוף 2010 לרכישת קרקע במכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל  בשכונת אחיסמך (גני איילון) בלוד. הקבוצה, שנתמכה ברבנים מהמגזר הליטאי, זכתה במכרז ורכשה את הקרקע, אך מאז הפרויקט תקוע וחברי הקבוצה מיואשים.

מארגני הקבוצה לא מצליחים לקדם את הבנייה מסיבות שונות, והחברים ששמו את כל כספם, נאלצים לגור בשכירות שנים ארוכות, וחלקם מביעים כיום חרטה גדולה שהצטרפו לקבוצת הרכישה.

באפריל 2011 זכתה קבוצת הרכישה במכרז, באמצעות הנאמן עו"ד אריאל יונגר, להקמת פרויקט בן 360 יחידות דיור, חלקן בבנייה רוויה וחלקן בבנייה צמודת קרקע, תמורת 131 מיליון שקל. לטענת התובעים, שילם כל אחד מהם 350 אלף שקל בגין חלקו בקרקע

ב-2012 הקפיאה הוועדה המחוזית את הבנייה בשכונה, לאחר שהתברר כי הזוכים במכרזים היו חרדים, ובמטרה לשנות את תוכנית בניין העיר שחלה על השכונה באופן שיתאים לצורכי האוכלוסייה החרדית בדגש על מבני ציבור מתאימים. ב-2015 אושרה התוכנית החדשה, שהגדילה את מספר הדירות בכלל השכונה ובפרט בפרויקט ל-501 יח"ד.

בתביעה נוספת שהגישו חלק מחברי הקבוצה ביוני 2017 לבית המשפט המחוזי מרכז באמצעות עו"ד יצחק אדלר, נטען כי שני משקיעים שצורפו לקבוצה - אברהם פלוק ושוקי שרון, שהם אנשי עסקים מוכרים במגזר החרדי - במטרה לרכוש את הזכויות לצמודי הקרקע ולחלק מהדירות בבנייה הרוויה, נהנו רק הם מתוספת זכויות הבנייה והדירות בפרויקט, באופן לא שוויוני לעומת יתר חברי הקבוצה. בנוסף התברר כי 200 המשפחות אמורות לקבל את דירותיהם במגרש המיועד ל-192 דירות בלבד.

לאחרונה פנו 96 מחברי הקבוצה לבית משפט השלום בפתח תקווה, בבקשה לפרק את השותפות ביניהם. כך מתפרסם בכתב התביעה: "למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של התובעים לקדם את ענייני השותפות באופן משותף, יחסי השיתוף נחלו כישלון ולתובעים לא נותרה ברירה אלא לתבוע את פירוק השיתוף ובאופן שבו כל אחד מהשותפים יוכל ללכת לדרכו, תוך מזעור נזקיהם".

בתביעה שהוגשה נגד הנאמן, מארגני הקבוצה ואנשי העסקים פלוק ושרון, מבקשים התובעים כי זכויות הבנייה בפרויקט יתחלקו בין חברי הקבוצה, לפי חלקו היחסי של כל אחד מהחברים ובהתאם לסכום ששילם, וכן הם מבקשים להחליף את הנאמן של הקבוצה. במקביל הגישו התובעים בקשה לסעדים זמניים שכוללים רישום הערת אזהרה לטובת הרוכשים וביטול ייפוי הכוח שניתן לנאמן, אך שופטת בית המשפט המחוזי הדס עובדיה דחתה את הבקשה, והציעה לצדדים לפתור את המחלוקות בגזרת הרבנים.

כאמור לגבי אחד המגרשים המיועד ל-192 דירות בבנייה רווייה, מבקשים 96 חברים, המהווים מחצית מחברי הקבוצה, לפרק את השותפות ביניהם, כך שיוכלו להקים את הבניינים בנפרד וללא תלות ביתר חברי הקבוצה. לחילופין, הם מבקשים כי בית המשפט יורה על מכירת הקרקע, באופן שהתמורה הכספית בגינה תחולק בין חברי הקבוצה בהתאם לחלקם היחסי.

מארגני הקבוצה, הנציגות והנאמן דוחים את הטענות: "נציגות חברי הקבוצה נבחרה בבחירות חופשיות בהתאם להסכם השיתוף ומתפקדת יחד עם מארגני הקבוצה, הנאמן ויתר הגורמים המקצועיים על מנת להביא את הפרויקט למימוש.

"בדרך זו הצליחו המארגנים לאחר עמל רב לקבל היתרי בנייה לכל הפרויקט, זאת לאחר תשלום אגרות הבנייה והיטלי השבחה. מאידך התובעים פועלים בכל דרך שהיא לתקוע את הפרויקט, מסרבים לשלם את ההוצאות הדרושות לקידומו, ומסכלים כל אפשרות לקבל מימון לפרויקט.

"מתוך אחריות לכלל המשפחות פעלה נציגות הקבוצה בכל דרך שהיא להגיע להבנות על מנת לקדם את הפרויקט, הציעה למנות אנשי עסקים בלתי תלויים שינהלו את הפרויקט, הציעה לפנות להליכי גישור או בוררות, אך כל ההצעות נדחו על ידי התובעים.

"אפשרות נוספת שנבחנה על ידי הנציגות, וסורבה על ידי התובעים ללא סיבה, הייתה להתקשר בעסקה עם חברה קבלנית רצינית שתרכוש את הזכויות לחברי הקבוצה או שתעניק להם שירותי בנייה להקמת הפרויקט.

"מתוך אחריות לאחר בחינת חלופות שונות - נטילת הלוואות מקרנות מימון חוץ בנקאיות תמורת שיעבוד הקרקע וריבית רצחנית - התגבשה הצעה בה שני משקיעים ירכשו בהון עצמי, וללא שיעבוד הקרקע, את הזכויות לבתים צמודי הקרקע ולכל הדירות בבנייה רוויה מעל קומה 7, ובמילים אחרות, פלוק ושרון נטלו אל מלוא הסיכונים על עצמם, כל זאת בהון עצמי ללא שיעבוד הקרקע, ותוך התחייבות להעמדת כספים, למקרה שבו לא ניתן יהיה לגייס את מלוא הסכום הדרוש לתשלום לרמ"י, מה שאכן קרה בפועל.

"מעולם לא הוצג לאיש מחברי הקבוצה מצג כי הוא קונה זכות להיות שותף בפרויקט, מלבד זכות לרכוש דירה בפרויקט. כל רוכש אף חתם על טופס הצטרפות שבו התבקש לציין את הדירה שהוא מבקש ומספר החדרים שבה. בהתחשב במכלול הסיכונים שנטלו המשקיעים, התמורה שניתנה להם סבירה ביותר".
בהתייחס לתביעה לפירוק השיתוף טוענים הנתבעים כי "התובעים מתעלמים מתנאי המכרז של רמ"י המחייבים בנייה של הפרויקט כולו ומתנאי היתר הבנייה המחייב הקמה של חניון משותף".